התנהגות חלק משחקני מכבי - כמו כנופיית רחוב

איש מהבאים בשערי נוקיה היום לא העז לפנטז לרגע על ניצחון של ברק נתניה. שמעתי את אריק אלפסי מתראיין בצהריים בגלי צה"ל וממליץ לשים בווינר על נתניה, שם נקבע ההפרש על 27 נקודות.

• נוק-אאוט: 70:106 למכבי ת"א על ברק נתניה
• תגרה אלימה פרצה במהלך גמר הגביע. 4 הורחקו
• סופו: "רגע שחור בגמר נהדר"
• הצטרפו לעמוד של ynet ספורט בפייסבוק
  

הוא לא האמין שכבר ברבע השני ההפרש יגיע ל-25, אך גם לא טרח לפנות מקום בארון הגביעים שלו. מאצ' אפ אחר היה ממלא את נוקיה בקהל. משהו עם יריבות היסטורית, צהוב נגד אדום למשל, אבל גם ככה הגיעו צופים רבים לתת כבוד למעמד.

בהתחלה זה נראה כמו עוד יום עבודה לחבורה של בלאט. בקשיחות תכליתית הלכו פנימה לסופו כדי שיטחן את הנתנייתים, פניני צלף מבחוץ, ובהגנה כבר למדנו שאף אחד שם לא מרפה לשנייה. נתניה ניסתה ככל יכולתה אבל הפערים באמת עצומים. יש משחקים שאתה מקבל את מה שאתה מצפה, השאלה היתה ההפרש בלבד.

על ספסל הנאשמים: השופטים ושחורציאניטיס

לפני שבוע כתבתי פה שמכבי לא צריכה להתנצל על זה שהיא מביסה יריבות בהפרשים אסטרונומים. אני עדיין חושב שתפקידה לעשות הכי טוב שאפשר בשביל המועדון. גם אם זה כולל פסקי זמן בארבעים הפרש, שלוש דקות לסיום. הבעיה שעם הניצחונות התפתחה אצל חלק משחקני מכבי תרבות של שחצנות וזלזול ביריבות. 

רחמנא ליצלן, הם לא מוכנים לקבל את העובדה שיש קבוצות ושחקנים שגם בהפסדים לא רוצים להתרפס בפניהם. לא פעם רואים אותם זורקים מילים פוגעניות תוך התנהגות מתנשאת שחסרה אצילות של אלופים, ומתאימה יותר לכנופיית רחוב.

כבר מיום שני השאלה הייתה כמה נתניה תחטוף. גם באיגוד הכדורסל חשבו כך ולא הקפידו לשלוח צוות שופטים בכיר דיו להתמודד עם קרב הרחוב הבלתי צפוי שהתפתח בהיכל, אי שם באמצע הרבע השלישי. משום מקום, בלו החל בשליחת מרפק, טראוויס הגיב וזרק אותו לרצפה ולו השופטים היו חדים וערניים, הם היו עוצרים את ההשתוללות התקפה אחת לפני הקרב הגדול.

זמן קצר לאחר מכן, כשראו השניים שאין דין ואין דיין, בלו ניגן על העצבים של טראוויס שלא שלט בעצמו והתנפל עליו. בעיניי המעשה החמור מכולם שייך לשחורציאניטיס. האיש הענק, שעד אותו רגע שיחק מצוין, התקרב לערימת השחקנים ובלי בושה שלח סדרת אגרופים כלפי השחקנים בצהוב ששכבו על הרצפה.

כשאחרים רבים ושוכבים על הרצפה, ההיגיון אומר שתבוא ותפריד במקום לחמם את האווירה. לא ברור בכלל מהיכן החוצפה שלו לכעוס על ההרחקה המוצדקת. כשהתפזר העשן, נתניה נשארה בלי טראוויס ובנקס, הקהל היה משולהב, ובאמת שההמשך היה מיותר. תוצאת הסיום הפכה משנית לחלוטין.

מכבי ת"א קבוצה פנטסטית שמשחקת כדורסל מדהים השנה. על זה אין עוררין. העליונות שלה צועקת לשמיים, ומוציאה את העוקץ מהתחרותיות. זאת לא הליגה שלהם. עם כל החשיבות והיוקרה שיש לזכייה בגביע, אני די בטוח שבצד של מכבי לא יחגגו עד הבוקר את "ההישג" המדהים, למרות שלכמה מהם זהו גביע ראשון, ובאופן מפתיע, ליאור אליהו אחד מהם. הם יודעים שהזירה האמיתית שלהם נמצאת באירופה. עקב כך צורמת מאוד ההתנהגות המיותרת של שחקניה.

מדי שנה עולה הקריאה לשנות את שיטת הגביע. בעקרון, אני בעד לעשות מזה חגיגה הרבה יותר גדולה בשיטת גביע המלך הספרדי, אבל אני יכול באותה נשימה להצהיר שהעונה לא ממש משנה באיזו שיטה היו בוחרים, התוצאות היו אותו הדבר והשאיפות של כל מי שהיתה נפגשת עם מכבי היו מסתכמות ברצון לחזור הביתה בשלום.

דווקא בשנים האחרונות היו מספר גמרים מדהימים כמו הקאמבק של ירושלים מפיגור 22 הפרש ברבע האחרון מול מכבי או הסל המטורף של בראיין טולברט שהביא גביע היסטורי לחולוניה.

הטענה העיקרית היא לגבי ההצטרפות המאוחרת של המחזיקה וסגניתה למשחקי הגביע. אני מציע להסתכל על הפן החיובי - השיטה הזאת חסכה משתי

 יריבות פוטנציאליות מפגש מסויט מול הצהובים, סגנית האלופה להזכירכם.

האלופה לעומת זאת, היא רק אחת מעוד קובץ של קבוצות בינוניות שלא ממש משנה באיזה שלב עפו. דווקא הפועל ת"א העניקה עניין למעפל בזכות העובדה שארחה בביתה והצליחה לחולל שתי מיני הפתעות בדמות הדחת חולון וחיפה. הבעיה העונה היא בהבדל התהומי בין מכבי ת"א לשאר קבוצות הליגה, שכמעט ולא משאיר פתח להפתעות. בכל מקרה, בספרי ההיסטוריה ייזכר גמר 2011 כ-"הגביע עם המכות".

• רוצים לזכות באוטו? השתתפו בתחרות הנהג החסכוני בפייסבוק שלנו