פרשת השבוע: מס גולגולת מוסרי ממס הכנסה
בתקופת המקרא היה נהוג לגבות "מס גולגולת" אחיד על כל אדם. אבי נוב טוען שאולי כדאי לחזור לשיטה הזו, שהיא יותר מוסרית ויעילה ממס הכנסה כפי שהוא נאסף כיום

פרשת השבוע "כי תשא" פותחת בציווי לאסוף מבני ישראל מחצית השקל. מדובר למעשה ב"מס גולגולת" או מס בסכום קבוע (lump-sum tax) אשר נועד לממן מטרות שונות. בעיקרון, כל מס מהווה פגיעה בקניין ואינו ראוי, אך אם מטילים מסים, הרי שמס גולגולת עדיף שכן הוא מוסרי יותר ויעיל מבחינה כלכלית משיטת מס הכנסה המקובלת כיום.

 

מצוות מחצית השקל

בפרשה נאמר כך: "כל העובר על הפקודים מבן עשרים שנה ומעלה ייתן תרומת ה'. העשיר לא ירבה, והדל לא ימעיט, ממחצית השקל לתת את תרומת ה' לכפר על-נפשותיכם. ולקחת את-כסף הכיפורים מאת בני ישראל ונתת אותו על-עבודת אוהל מועד. (שמות, ל יג-טו)

 

מהפסוקים לעיל עולה לכאורה כי מס הגולגולת נקבע כ"הוראת שעה", ולא לדורות. אולם, פרשנים רבים הבינו כי מדובר במס שנקבע לדורות. בהתאם לכך, מס הגולגולת נמנה במניין המצוות. הרמב"ם, לדוגמא, סבור כי מדובר בהוראה לדורות שכן בהלכות שקלים הוא קובע כי: "מצות עשה מן התורה ליתן כל איש מישראל מחצית השקל בכל שנה ושנה".

 

מקורות נוספים מעידים כי מס הגולגולת המקראי נקבע ונהג לדורות. כך לדוגמא, יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון בתקופת המרד הגדול, כותב כי מס הגולגולת היה מס שנתי. כמו כן, עדות למס הגולגולת ניתן למצוא בבשורה על פי מתי שם מתוארים גובי המס אשר אוספים את מחצית השקל (מתי יז, כד-כז).

 

מס גולגולת להבדיל ממס הכנסה

ההבדלים העיקריים בין מס גולגולת למס הכנסה:

• בשיטת מס הכנסה, גביית המסים נקבעת כאחוז מסוים מ"בסיס מס", לדוגמא מההכנסה. מאידך, מס גולגולת נגבה על פי בסיס משלם המסים (הנישום).

• בשיטת מס הכנסה, המס מותנה בפעילות כלכלית מסוימת שעליה מוטל המס. מאידך, מס גולגולת מוטל ללא קשר לפעילות כלכלית.

• בשיטת מס הכנסה, המס משתנה בכל שנה בהתאם להכנסות. מאידך, מס גולגולת מוטל בסכום קבוע.

 

ההבדל העקרוני הוא שבשיטת מס הכנסה, העשירים משלמים יותר מהעניים. מנגד, בשיטת מס גולגולת, המיסוי מוטל ללא אפליה בין עשירים לעניים וכולם משלמים את אותו מס. כך, בעניין מס מחצית השקל, המקרא קובע במפורש כי "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט". מהמקרא עולה כי אין שום הצדקה מוסרית לגבות יותר מס מהעשירים.

 

העשירים משלמים יותר

בשיטת מיסוי פרוגרסיבית, ככל שעולה רמת ההכנסה, כך גם עולה שיעור המס. שיטה זאת, בנויה כך שבעלי היכולת ישלמו באופן יחסי מס גבוה יותר ממעוטי היכולת. רוב מדינות העולם המערבי מאמצות את השיטה הפרוגרסיבית ביחס למיסוי ההכנסה, אולם לגבי היקף הפרוגרסיביות ניתן למצוא שיטות שונות.

 

בהתאם לעמדה הרווחת, העשירים לא יסבלו כל כך ממס פרוגרסיבי גבוה, לעומת ההקרבה שתידרש מן המעמד הנמוך והבינוני. תומכי עמדה זאת מסבירים כי יהיה זה צודק שאלו שמרוויחים הכי הרבה הם שיישאו בנטל הכבד ביותר. טיעון זה מבוסס על העיקרון התיאורטי של מיסוי "לפי היכולת לשלם" שהוא נשמע צודק, אך למעשה מדובר ברעיון מעוות שאין לו כל בסיס מוסרי או כלכלי.

 

הבעיה עם שיטת המיסוי לפי עיקרון היכולת לשלם, היא הפגיעה ביעילות הכלכלית ובפרט בתמריץ לעבוד. שיעורי מס גבוהים ופרוגרסיביים מאלצים את בעלי ההכנסות הגבוהות לעסוק, בין היתר, בתכנוני מס במקום להתמקד בפעילות יצרנית. השיטה הפרוגרסיבית גם יוצרת סיבוכים מיותרים במערכת המס. בנוסף לטענת חוסר היעילות, השיטה הפרוגרסיבית אינה מוסרית שכן היא מענישה את הכוחות היצרניים במשק במטרה לתגמל, בין היתר, את אלו שבחרו לעבוד פחות.

 

ד"ר אבי נוב הוא עורך דין המייצג לקוחות מישראל ומהעולם בתחום המיסוי ומנהל את אתר האינטרנט הישראלי לתכנוני מס בינלאומיים, כולל מאמרים וחדשות מיסוי: http://www.IsraelTaxLaw.com . ניתן לפנות אליו במייל: avinov@bezeqint.net

 

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה פרשת השבוע: מס גולגולת מוסרי ממס הכנסה
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד