מריצים אחורה לאוסקר: "צעצוע של סיפור 3"

במאי: לי אונקריך

שחקנים: טום הנקס, טים אלן, ג'ואן קיוזאק, נד בייטי ומייקל קיטון

מפיקים: דרלה קיי אנדרסון

תסריט: מייקל ארנדט, ג'ון לאסטר, אנדרו סטנטון ולי אונקריך

מוזיקה: רנדי ניומן

עורכים: לי אונקריך וקן שרצמן

הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים

מועמד לחמישה פרסים: הסרט הטוב, סרט האנימציה הטוב, התסריט המעובד, מוזיקה, עריכת סאונד.

תקציר העלילה, כמו שאנחנו מבינים אותה

הילד אנדי כבר גדל והולך לקולג'. את הצעצועים האהובים עליו הוא אורז בשקית, ומתכנן להעלותם לעליית הגג לפנסיה ראויה, למעט וודי הקאובוי (טום הנקס) אותו הוא רוצה לקחת איתו. אך אבוי, בלבול קל גורם לכך שקופסת הצעצועים מגיעה לגיהינום של בובות הפרווה והפלסטיק: מעון היום, המלא בילדים שמשוועים לצעצועים חדשים.

מריצים לאחור לקראת האוסקר:

• "התחלה" של כריסטופר נולאן
• "פייטר" של דיוויד או. ראסל
• "נאום המלך" של טום הופר
  

החבורה מתקבלת בברכה על ידי קן (מייקל קיטון) שמתאהב מייד בברבי, ועל ידי הדובי השולט לוטסו (נד בייטי). אחרי סיור מודרך, הם נשלחים למגוריהם החדשים, בחדר המשחקים של הילדים הקטנים ביותר במעון. החבורה מחכה בקוצר רוח לבוקר הבא, כשסוף כל סוף יבואו ילדים אמיתיים לשחק איתם.

אך הבוקר מביא עימו חיל ורעדה: הילדים הקטנים, קצת קטנים מדי כדי לכבד צעצועים, והם חובטים אותם ברצפה, משליכים אותם לכל עבר ומפזרים את איבריהם החיוניים בחלל החדר. בתום היום, מבינים הצעצועים שלא כזה כיף בחדר הזה של מעון היום, ומנסים להיפגש עם הדובון השולט לוטסו כדי לבקש לעבור לחדר השני, בו יש ילדים גדולים ולכן גם מתחשבים יותר.

נמר בעור של דוב. לוטסו ובאז

לוטסו הפרוותי בעל ניחוח התות (באמת, הדובי מפיץ ניחוח תותים) מתגלה כבוס שלא היה מבייש את משפחת סופרנו. הוא מבהיר לצעצועים החדשים שעליהם להישאר בחדר עם הילדים המתעללים, בעוד הוא וחבריו רבי הוותק, יישארו בחדר השני, עם כל הפינוקים. מי שמעז להתווכח נכלא בקופסאות לא נוחות, או גרוע מזה, עובר אתחול ואישיותו נמחקת.

כתוצאה מההתעללות של לוטסו וחבריו, באז (טים אלן) קצת שוכח את כל מה שעבר עליו בשני הסרטים הקודמים, אבל גם מתחיל לדבר ספרדית, לשמחתה של נערת הקאובוי (ג'ואן קיוזאק). בינתיים, וודי שלא רצה לזנוח את חבריו, למרות שהובטח לו מקום על שולחן הקולג' של אנדי, מנסה לעזור לחברים בתכנון מסלול בריחה מהמעון הנורא.

בדרך אל החופש והבית, שעוברת דרך מסלול מבהיל במיוחד  במזבלה, החבורה צריכה לפתור כמה בעיות רגשיות בינם לבין אנדי, וכן בינם לבין עצמם. תחושה שהם כבר לא נחוצים, ושרק וודי נותר כצעצוע המועדף כמעט גורמים לפיצול.

"צעצוע של סיפור 3" התעללות בצעצועים

קשה לצעצועים להבין שהילד שלהם כבר גדול, ושהגיע הזמן להמשיך הלאה, אבל לקראת הסוף יקרו המון דברים מסעירים עד שהם והצופים מגיעים לתובנות חשובות לגבי התבגרות, נאמנות ואהבה, כיאה וכמצופה מהסרט השלישי ואולי האחרון בסדרה.

מה למדנו?

ילדים קטנים הם השטן. בעצם, גם דובים סגולים הם השטן. עזבו, פשוט תתנהגו יפה לצעצועים שלכם מעכשיו, או שתרגישו רע על זה לנצח.

למה יזכה

כי הצעצועים האלה לוחצים על כל כפתורי הרגש הנכונים. קשה שלא להתרגש מהעלילה שמגיעה למקומות מצמררים לפרקים, כשהצעצועים נמצאים בסכנת קיום של ממש. התחושה בסוף הסרט היא שהגענו למנוחה ולנחלה עם חברים טובים שאנחנו מלווים מאז שיצא הסרט הראשון באנימציה דיגיטלית באורך מלא לקולנוע. קצת כמו שהסרט השלישי של שר הטבעות, "שיבת המלך", היה זה שגרף את מרב הפרסים, כך גם עכשיו יש תחושה של הגעה לשיא בסרט הנוכחי.

עוד עובדה שקשה להתעלם ממנה, היא שלמרות שמדובר בסרט לילדים לכאורה,

הסיפור שהוא מספר והדמויות שלו לא נופלות מאף אחד מהסיפורים של הסרטים המתחרים. הוא אפילו מתעלה די בקלות על כמה מהם.

למה ייכשל

כי קשה להאמין שחברי האקדמיה יעשו את הבלתי מצופה ובאמת יבחרו בסרט אנימציה, לא משנה כמה משובח הוא יהיה, כסרט הטוב ביותר. העלבון שיהיה בכך לתשעת הסרטים הרציניים והבוגרים יותר שמתחרים מולו יהיה כבד מנשוא, ויגרום לטלטלה עזה, שאף אחד לא רוצה לספוג.

הימור

ייקח את פרס סרט האנימציה, ויתנחם גם בעריכת סאונד כפרס משלים.