6 שנים להפגנות בבלעין: "נמשיך עד פירוק הגדר"

מאות בני אדם הגיעו בצהריים (יום ו') לבלעין כדי לציין שש שנים לתחילת המאבק בבניית גדר ההפרדה. "לא נפסיק את המחאה עד אשר נשיג את מטרתנו - פירוק הגדר והשבת האדמות", אמר הפוליטיקאי מוסטפא ברגותי.

• שש שנים למחאה - בואו לדבר על זה בפייסבוק
  

המפגינים טוענים כי לצורך בניית הגדר נגזלו מהם אדמות. שבוע אחר שבוע, מדי יום שישי, הם מתכנסים ברחבה שליד המסגד בכפר הפלסטיני ויוצאים לתהלוכה שאורכה שני קילומטרים, אשר מסתיימת בהפגנה שכבר הפכה לסמל המאבק נגד הגדר. הסיום ידוע - חלק מהמפגינים מתקרבים לגדר, מנסים לעקור אותה וזורקים אבנים לעבר החיילים במקום, בעוד שמהצד השני מפזרים לעברם גז מדמיע ומרחיקים אותם.

"המחאה דורשת סבלנות" 

היום זה נגמר בפציעתו של צעיר בן 17 ברגלו מירי כדורי גומי. בצה"ל טענו כי הוא התקרב לחיילים עם נשק חד והם חשו סכנה לחייהם. מצבו לא ברור. רבים נוספים נזקקו לטיפול בשל שאיפת

גז. אבל התושבים מבטיחים בכל זאת לשוב להפגין כרגיל, גם בשישי הבא. "המחאה בבלעין דורשת סבלנות מכיוון שהיא נמשכת שבוע אחרי שבוע, במשך שש שנים, והמחאה תימשך", אמר ברגותי.

מי שמתקבלים בהפגנה באהדה רבה, הם בני משפחת אבו רחמה, אשרף ואחמד, שאחיהם בסאם נהרג באחת ההפגנות מפגיעת רימון גז. הפלסטינים טענו כי גם אחותם, ג'וואהר, מתה מהרעלת גז מדמיע בהפגנה, אולם תחקיר צה"ל העלה כי היא כלל לא השתתפה בהפגנה ומתה ממנת יתר של אטרופין בבית החולים.

השניים מבטיחים שימשיכו להגיע להפגנות עד שהגדר תפורק. מבחינתם, המחיר ששילמו במשפחה מתגמד לעומת מחירו של המאבק הלאומי הפלסטיני: "זה מחיר גדול מאוד, אך יחד עם זאת הוא קטן כשמעמידים אותו מול האדמה הכבושה, זהו גם מחיר קטן לעומת המאבק של העם הפלסטיני".

המחאה במקום הובילה להצלחה, לפני כשלוש שנים וחצי - אז קיבל בג"ץ את העתירות נגד תוואי גדר ההפרדה בבילעין, והפך לצו מוחלט את הצו על-תנאי שקבע לשנות את תוואי הגדר באזור.