המדינה מבטלת החלטות סביבתיות לטובת בנייה
תחקיר ynet מגלה כיצד לחצים של נציגי מינהל מקרקעי ישראל והמועצות האזוריות, מאפשרים לבטל החלטות שנועדו לשמור על השטחים הפתוחים במוסדות התכנון הארציים. החברה להגנת הטבע: "זו "מכירת חיסול" של מערכת התכנון"
שנת 2010 תיזכר לטובה בעיקר תודות להצלחתם של מאבקים סביבתיים בשטח ובראשם - המאבק להצלת חוף פלמחים מפני תוכנית כפר הנופש. עם זאת בכל מה שנוגע להחלטות מוסדות התכנון בנושאי סביבה נדמה, כי הדרך עוד ארוכה.
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet
בדיקת ynet מעלה, כי שורה של החלטות סביבתיות חשובות, שמבקשות לשמור על השטחים הפתוחים ועל הטבע, מועלות בחודשים האחרונים לדיון חוזר במוסדות התכנון הארציים על ידי נציגי המדינה - ומתהפכות בכל פעם לרעה.
זה קרה בתוכנית להרחבת בית דגן, בתוכניות לכריית חול בפארק התעשייה בפלמחים ובתוכנית להקמת כפר נופש חדש בנחשולים. כולן זכו להתנגדות נחרצת מצד ארגוני הסביבה והמשרד להגנת הסביבה, מחשש שיגרמו לפגיעה מיותרת בטבע - אך אושרו לבסוף בדיון החוזר במועצה הארצית.
המינהל והרשויות המקומיות לוחצים
מי שעומד מאחורי בקשת הדיונים החוזרים הם נציגי מינהל מקרקעי ישראל ונציגי המועצות האזוריות. ליתר דיוק, רפי אלמליח, נציג מינהל מקרקעי ישראל ועמיר ריטוב, נציג המועצות האזוריות וראש המועצה האזורית לב השרון.
אך ההחלטות שאושרו הן רק דוגמאות לתופעה רחבה יותר - שתכליתה לחצים של נציגי המדינה לטובת פיתוח, מסחר ובנייה ונגד שמירה על הטבע. זאת ועוד, בדיקת ynet מעלה כי כמעט בכל המקרים, בדיונים החוזרים לא הובאו נתונים או מידע חדש שעשויים היו לשנות את ההכרעות הקודמות.
כך קרה למשל בתוכנית להקמת תחנת דלק בעין בוקק, מערבית לכביש 90. תוכנית זו נדחתה לאחר שנמצא כי תביא לפגיעה מיותרת בסביבה ושבאזור ישנן תחנות תדלוק רבות ואזור פיתוח מסחרי שנמצא בסמוך, באזור המלונאי. אולם לאחר דרישתו של ריטוב, נציג המינהל, לקיום דיון חוזר במועצה הארצית - הוחלט להפוך את ההחלטה ולאשר את התוכנית.
החלטה נוספת נוגעת לכפר הנופש בנחשולים, תוכנית שנדחתה על ידי מוסדות התכנון מטעמי שמירה על החופים. להחלטה זו הגישו ריטוב ואלמליח בקשה לדיון חוזר ובשבוע שעבר הפכה המועצה הארצית את ההחלטה והחליטה לאשרה.
נחשולים ניצל - ושוב בסכנה (צילום: יוסי דוס סנטוס)
הקרבות הללו ככל הנראה כבר אבודים, אך שתי החלטות נוספות שכבר נדחו על ידי מוסדות התכנון בערכאות נמוכות יותר ממתינות בימים אלה לדיונים חוזרים במועצה הארצית. אחת מהן נוגעת להקמת אזור תעסוקה בתל מונד על שטח בהיקף של 63 אלף מ"ר. תוכנית זו נדחתה בשל היותה ממוקמת על שטח חקלאי המיועד לשימור נופי וסביבתי, אולם לאחרונה הגיש אלמליח בקשה לדיון חוזר.
החלטה נוספת נוגעת לרפסודה הלבנה באילת, מבנה נטוש שעוגן במרינה כבר שלושה עשורים, שעיריית אילת ויזמים מסחריים מבקשים להפוך אותו למתחם של מסחר ובילוי. רק לפני מספר חודשים הוחלט שלא לאשר את הפיתוח באזור, מחשש שהדבר יגרום לפגיעה נופית וסביבתית. על החלטה זו הגיש ריטוב, שוב, בקשה לדיון חוזר.
האופק לא נראה ירוק
אז כיצד קורה שהחלטות מנומקות היטב, שזכו לתמיכה נרחבת בערכאות תכנוניות נמוכות יותר מתהפכות מבלי ששום נתון חדש הובא בדיון החוזר? אפשרות אחת היא מוקדי הכוח והרכב המועצה הארצית. בפורום זה יש ייצוג נרחב לנציגי המדינה, ומכאן כוח רב יותר ואפשרות להפעלת לחצים. כשליש מנציגי המועצה הארצית הם נציגי הממשלה, שליש נוסף לטובת השלטון המקומי ושליש אחרון לטובת נציגי ציבור ובהם ארגוני הסביבה.
בחברה להגנת הטבע טוענים כי מדובר בלא פחות מאשר "מכירת חיסול" של מערכת התכנון. "מצער מאוד לראות שדווקא נציג מינהל מקרקעי ישראל, שאמור להיות נאמן הציבור בכל הנוגע לקרקע הציבורית, ואיתו נציג המועצות האזוריות, המנהלות את רוב השטחים הפתוחים במדינה, חברו יחדיו כדי לסכל כל החלטה תכנונית שעיקרה ריסון הפיתוח", הם אומרים.
גם בעמותת אדם טבע ודין, מותחים ביקורת חריפה על התנהלות המינהל והמועצות האזוריות ובשימוש התדיר בהליך ההצבעה החוזרת. יעל דורי, ראש תחום תכנון בעמותה, מציינת כי "מנהל מקרקעי ישראל, שאמור להיות שומר הקרקעות של כולנו, ממשיך להתנהג כאחרון היזמים, ובאמצעות שימוש מניפולטיבי בהליך ההצבעה החוזרת מנסה להפוך רבות מההחלטות שמגינות על האינטרס הציבורי ועל הסביבה".
לדבריה, "פעמים רבות, הלחץ שנילווה להחזרת הנושא לדיון משתלם ליזמי התכנית, וההחלטה החדשה שמתקבלת מנוגדת לקודמתה ופוגענית מבחינה סביבתית וציבורית".
"פועלים בכלים דמוקרטיים"
ממרכז המועצות האזוריות נמסר בתגובה: "צר לנו כי שוב נוהגים ארגוני הסביבה בטקטיקת הטעיית הציבור על מנת להשיג את מטרותיהם, שהרי הפרויקטים המתוארים בכתבה, דוגמת תחנת הדלק בעין בוקק, המחצבה בפלמחים ופרויקטים נוספים אינם מתבצעים כלל בשטחים פתוחים.
"עמיר ריטוב, נציג המועצות האזוריות, מפגין מקצועיות ואחריות ופועל בכלים הדמוקרטים שהחוק נותן בידיו כדי לייצג את שולחיו, על מנת לבחון היטב כל החלטה. לראיה, המועצה הארצית קיבלה ואישרה את כל התוכניות המדוברות. תמוהה בעיננו תלונתם של ארגוני הסביבה שהם עצמם אינם בוחלים באמצעים ובמניפולציות כדי להשיג את מטרותיהם.
ממינהל מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "השימוש בהליך הערר הינו כלי חוקי המצוי בחוק התכנון והבניה. תמוה הדבר בעינינו שהפונים חולקים על הזכות להשתמש בהליך הסטטוטורי התקין ובכללו ערר בפני המועצה הארצית לתכנון ובניה".
