איראן מאיימת על המפגינים, המחאה נעה דרומה

אפקט הדומינו לא נעצר במזרח התיכון. שני משטרים כבר נפלו באחד החודשים הסוערים בתולדות האזור, ובשבת התברר כי המחאה נעה דרומה - עד למרכז אפריקה. בג'יבוטי שבקרן אפריקה נהרגו מפגין ושוטר, ובמקביל התגברו גם העימותים בלוב, שם מספר ההרוגים הגיע כבר ל-120. היום (א') צפוי להתלקח מחדש גם המוקד האיראני, שםיחזרו המפגינים לרחובות, ואילו במרוקו אמור להיערך "יום זעם".

"גל מהפכות הפייסבוק והטוויטר" - עדכונים אחרונים:

 קדאפי לא מוותר: 15 מפגינים נהרגו בהלוויה בלוב

• תמיכה ביהודים: מחאה אנטי איסלאמית בתוניסיה
• בחריין: עשרות נפגעים מגז מדמיע בבירה  
• טלטלה במזרח התיכון: דברו על זה בפייסבוק
  

המשטר האיראני הזהיר אמש את האופוזיציה מקיום הפגנות, לאחר קריאות באתרי אינטרנט המזוהים עם מתנגדי המשטר לקיים עצרות מחאה בטהרן ובערים נוספות, לזכר שני המפגינים שנהרגו בעימותים בשבוע שעבר. "יש להילחם בדיקטטורה הדתית", נכתב באותם אתרים, המזוהים עם האופוזיציה.

נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד, לא מתכוון עם זאת ללכת בדרכיהם של חוסני מובארק וזין בן-עאבדין בן-עלי, שהודחו בהפיכות - ובמשטרו אמרו כי יגיבו בתקיפות.

"נפעל נגד כל התכנסות לא חוקית של האופוזיציה", הבהיר שר הפנים מוסטפה מוחמד נג'אר, בהודעה שפורסמה בסוכנות הידיעות האיראנית אירנ"א.

בשבת המוקד המרכזי של המחאה היה לוב, שם נהרגו בלוויה בבנגזי לפחות כ-15 אבלים, מירי כוחות הביטחון. אחד מהם נהרג מאש נ"מ, ובבית החולים המקומי סיפרו כי רבים מההרוגים הם קרובים של הרופאים. לובים גולים מסרו כי במדינתו של מועמר קדאפי, ששולט בה ללא עוררין כבר 42 שנה, נהרגו כ-120 איש מאז תחילת המהומות. לדבריהם, כאלף איש נפצעו בעימותים.

הפגנה נגד שליט לוב, קדאפי, בשבוע שעבר (צילום: AFP)

התנועה הצעירה במרוקו, שהובילה את המחאה, בחרה לפרוש רגע לפני "יום הזעם", בעקבות חילוקי דעות עם תנועות האיסלאם לגבי תפקידה של המלוכה במדינה. קבוצת "התנועה לשינוי - 20 בפברואר" מכילה כבר 19 אלף חברים בפייסבוק, אבל אי ההסכמות עשויות לרוקן את יום המחאה מתוכנו. בתוך כך, בתוניסיה השכנה הפגינו אתמול 15 אלף איש נגד התנועה האיסלאמית, בעקבות רצח כומר פולני והתקפות מילוליות נגד יהודים.

קרבות בבחריין, הפגנות בכווית ובג'יבוטי

בבחריין התקיים במהלך סוף השבוע קרב ממושך על "כיכר הפנינה" - הכיכר המרכזית בבירה. לאחר שהצבא פינה את הכיכר בשבת בבוקר, שבו המפגינים אליה - והתקבלו בגז מדמיע מהשוטרים. עשרות נפצעו בעימותים אלו. אמש צייצה בטוויטר ממשלת בחריין כי פתחה במשא ומתן עם האופוזיציה.

עשרות נפצעו בעימותים ב"כיכר הפנינה" בבחריין (צילום: AP)

גם בכוויית ובג'יבוטי הפגינה האופוזיציה, וגז מדמיע נורה לעבר אנשיה. במדינה הקטנה במזרח אפריקה, שם שולט מאז 1999 הנשיא איסמעיל עומר גואלה, אחרי שהחליף את דודו בתפקיד, נדרס מפגין על-ידי ניידת במהלך העימותים, ושוטר נהרג. אלפי מפגינים דרשו מהנשיא להתפטר, במפגן מחאה נדיר במדינה שבקרן אפריקה. שר הפנים של ג'יבוטי טען כי אנשי האופוזיציה "יצאו נגד השלטון הלגיטימי ובזזו, הרסו ושרפו רכוש רב".

גם באפריקה רוצים זכויות אדם

המהומות בג'יבוטי לא הפתיעו את המומחים ליבשת אפריקה והאיסלאם, שטוענים שכפי שהמוסלמים רוצים דמוקרטיה כך גם לאפריקנים נמאס משלטון רודני. תמר גולן, יו"ר המרכז לאפריקה באוניברסיטת בן גוריון, מסבירה שבג'יבוטי חיים אמנם מיליון תושבים בלבד, אך יש לה חשיבות אסטרטגית ממעלה ראשונה, בגלל מיקומה במעבר בין ים סוף לאוקיינוס ההודי. לדבריה, ג'יבוטי היא מדינה מוסלמית שבעבר הייתה מושבה צרפתית, ועד היום פועל בתוכה בסיס צבאי צרפתי.

גז מדמיע נורה לעבר עשרות המפגינים שיצאו לרחובות כוויית (צילום: AFP)

"תושבי ג'יבוטי הם מוסלמים, ולכן זה לא מפתיע שהמהומות הגיעו גם אליהם, אך זה עדיין לא אומר שהן יתפשטו גם לעבר יתר היבשת", הדגישה ד"ר גולן, אך הוסיפה שגם אפשרות זו קיימת. "גם ביתר המדינות האפריקניות שאינן ערביות, כמו קניה ואריתריאה, יש אוכלוסיות ערביות גדולות המעורבבות בתוך האוכלוסייה האפריקנית. לכן, שבהחלט ייתכן שהציבור הערבי שהוא לרוב יותר אמיד מבחינה כלכלית, ושרואה מה קורה במדינות השכנות, יגרום למהומות גם במדינות אלו".

ד"ר מרדכי קידר, ממרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר אילן, מזכיר כי בסומליה ובסודן כבר אירעו מהפכות אזרחיות, בדומה לאלו במצרים ובתוניסיה. לדבריו, בעקבות הקולוניאליזם נוצרו ביבשת אפריקה מדינות המבוססות על אינטרסים מערביים ולא על קבוצות אתניות ודתיות, ולכן יש בהן קבוצות רבות העוינות זו את זו. ברבות מהן הצליח המיעוט להשתלט על השלטון באופן אלים, ולדכא  את הרוב.

"האוכלוסייה באפריקה, בדומה למוסלמים במצרים ובמדינות אחרות במזרח התיכון, רוצה זכויות אדם ורוצה להשתחרר מהדיכוי", מבהיר ד"ר קידר. "הכוח של התקשורת מביא את בשורת המהפכה ממדינה למדינה כאש בשדה קוצים, והתושבים האפריקנים אומרים לעצמם שאם הערבים במצרים הצליחו במהפכה, גם אנחנו יכולים. לכן, בהחלט ייתכן שהמהומות יתפשטו גם ליתר המדינות באפריקה, אך השאלה היא עד כמה הציבור והרחוב יהיו נחושים להפיל את השלטון".