שני ילדיי היו העדים שלנו בחתונה

זה קרה לפני שנתיים. הייתי אלמן כארבע שנים, מטופל בשני ילדים קטנים ומקסימים, אחרי מערכות יחסים כאלו ואחרות. ביליתי ערב שגרתי מול JDate במחשב, כשצד את עיני כרטיסה של מתעניינת אלמונית, רווקה ללא תמונה. אני מעט מנוסה ובררן לא קטן, ולא בעניין של כרטיסים כאלו בדרך כלל, אבל חרגתי הפעם מהרגלי והשבתי לה בשאלה: "מי המתעניינת ללא התמונה?"

• הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים
• ובואו להגיב גם בעמוד הפייסבוק של ynet יחסים
  

הגיעה תשובה מנומסת של מירי עם תמונה, קצת צ'וטטנו באתר ואחרי פרק זמן קצר אפילו את בזק, וחברות הסלולאר שיתפנו בחגיגה. תוך כדי החיזורים הווירטואליים היא אמרה: "אני נוסעת לוונציה בשבוע הבא, טיול מהעבודה".

התאים האפורים שלי החלו לעבוד שעות נוספות, וכבר חשבתי שהנה עוד ניסיון של היכרות חולף ונעלם לו. סמסתי למחרת "נסיעה טובה" והגיעה תשובה "נדבר כשאחזור". כעבור שבוע ניסיתי בכל זאת וסמסתי שוב: "ברוכה השבה ואיך היה?" וקבענו להיפגש סוף סוף.

הכוונה היתה לדייט בקפה או בר, בסופו של עניין זה היה ערב ארוך של ארבע שעות! הסתיים הערב, ובעצם כבר התחיל יום חדש כשליוויתי אותה לרכבה. היתה פרידה עמומה של לילה טוב ולהתראות בלי נשיקה. למחרת דיברנו בטלפון שוב, והמשכנו מפגישה לפגישה.

באחת הפגישות היא התוודתה "לולא סימסת אחרי שחזרתי לא הייתי ממשיכה". ראיתי בכך סימן חיובי, אבל כשנרמזה האפשרות לעלות אליה לדירה, השיבה לי שמדובר בחוצפה, וש"כבר שבוע לא היתה המנקה והדירה הפוכה".

הצפונבונית עברה לגור איתי בראש העין

ערב אחד התקשרה וזרקה את הכפפה: ארוחת ערב אצלה בדירה. (איך היא העיזה, חשבתי, או פשוט לא ידעה שהיא מתעסקת עם שף בפוטנציה ואוהד מושבע של יין וקולינריה טובה). בגבול גבעתיים – תל אביב למצוא חנייה בשעת ערב היא מטלה לא קלה, ובכל זאת צלחה המשימה הראשונה. נמצאה חניה ממש מול הכניסה לביתה.

עליתי לדירתה (באמת שבבוקר ביקרה שם המנקה) ובהמתנה לארוחה התרשמתי מהשולחן הערוך בהשקעה. יין קיאנטי איטלקי, זוכרים? בוונציה היתה! אבל משום מה, ככל שהתארכה השיחה וברקע המוזיקה ניגנה, הארוחה התמהמהה. שאלתי בנימוס אם להיחלץ לעזרה במלאכת ההכנה? אחרי פאוזה, הגיעה התשובה: "כן, תודה".

הצעת נישואים במסעדה איטלקית בניו יורק. מירי ועופר

ואז, בכניסה למקדש ההכנה ציפתה לי הפתעה, קומבינציה בלתי ניתנת להסברה או הבנה. אשתי לעתיד (למרות שאת זה עוד לא ידענו באותה הפגישה) שקשוקה מקופסת שימורים עליי מנסה, עם יין איטלקי וסלט עלי גינה. ממש קיבוץ גלויות לקירוב לבבות.

ככה עברו כמה חודשים, והצפונבונית עברה להתגורר עמנו בעיר שתושביה הוותיקים הגיעו על מרבד הקסמים. ובין טיולים, צימרים וגיחות לארץ הבאגט במסגרת העבודה (הפעם שלי) התנהלו שיחות על השלב הבא. ובחלוף 13 חודשים נסענו לארצות הברית לטיול טרום בר-מצווה של בני יחד עם עוד חברים.

בערב האחרון בתפוח הגדול, עם הרבה חשאיות והפתעה, למטה בסוהו, בלב מסעדה איטלקית הופסקה השגרה. סולן הלהקה פתח בהכרזה "על מישהי שחייה הולכים להשתנות הערב". ובעודה עוקבת אחרי הודעת הסולן, שכינה אותה מריאן במקום מירי, הטבעת נשלפה וניתן האות להמשיך בחגיגה.

מקדיש את הטור לאשתי המנוחה

קהל לא מוכר בא ואיחל מכל טוב ובהצלחה, נשיקות, כוסות יין והרבה מוזיקה טובה, תקתוקי מצלמה של המארחת שהיתה בסוד העניינים ושיתפה פעולה השאירו את הגברת פשוט המומה. היא נסעה רווקה וחזרה ארוסה.

בארץ התחלנו במרוץ לקראת ההפקה הגדולה, וכעבור שישה חודשים שני עדים לכתובה, בתי ובני המקסימים, ליוו אותנו לחופה בהתרגשות גדולה. עד היום אנחנו צוחקים עם הילדים "אתם בין הילדים היחידים שנכחו בחתונה של הוריהם".

הערב בו אני כותב מילים אלו הוא ערב עם רגשות מעורבים. בחוץ ולנטיינס דיי, מירי והילדים כבר במיטה ישנים, ואצלי בלב הזיכרונות מאיילת, אשתי הראשונה ואם ילדיי. מחר תיערך האזכרה לאיילת, שש שנים חלפו מהבוקר בו הוכרעה על ידי המחלה הארורה, עוד בטרם מלאו לה 39 אביבים.

טור זה מוקדש לך באהבה ומבקש סליחה, איילת שלי. אני המשכתי הלאה כמו שביקשת והבטחתי, לשמור על ילדינו, רותם ורועי.

חתום בנשיקה ודמעה, עופר.

מקום ראשון - שובר זוגי לחמישי-סופ"ש על בסיס מקום פנוי, הכולל שני לילות על בסיס לינה וארוחת בוקר במלון הרודס פאלאס אילת, למימוש עד ליום 30.06.2011 - מתנת JDate

מקום שני - שובר לעיסוי זוגי של שעה בג'ניסרוז ספא אנד ספייס, הרצליה

מקומות 3-10 יזכו במנוי לשלושה חודשים מתנת JDate - כדי להעביר את האהבה לחבריהם הפנויים.