פרופ' בן ארי זוכה מההאשמות על הטרדות מיניות
ועדת המשמעת באוניברסיטה העברית קבעה כי המרצה נהג באופן שאינו הולם, אך זיכתה אותו מהטרדה מינית. הוא יושעה לשנתיים. פרקליטיו: "דמות המפלצת שניסו לייחס לו התפוגגה"
הסוף לפרשת פרופסור אייל בן ארי מהאוניברסיטה העברית בירושלים: ועדת המשמעת של האוניברסיטה העברית קבעה היום (ד') כי מעשיו של פרופסור בן ארי כלפי דוקטורנטיות אותן הנחה, מהווים אמנם התנהגות שאינה הולמת איש סגל, אך זיכתה אותו בגין עבירות של הטרדה מינית. ועדת המשמעת פסקה כי הפרופ' בן ארי יושעה לשנתיים מהאוניברסיטה העברית.
תחילת הפרשה לפני כשלוש שנים. באותה העת נפוצו באוניברסיטה האשמות אנונימיות כלפי פרופסור בן ארי מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בעקבות זאת, ולאור בקשת האוניברסיטה, פתחה המשטרה בחקירה פלילית בחשד להטרדות מיניות. בתום חקירה מאומצת בת מספר חודשים החליטה המשטרה לסגור את התיק נגדו. עם זאת, ולמרות סגירת התיק במשטרה, החליטה ועדת המשמעת של האוניברסיטה לדון בסוגיה.
הדיון המשמעתי נמשך חודשים אחדים ובמהלכו אף נשמעו עדויות של עדים שונים. מהחלטת ועדת המשמעת שהגיעה לידי ynet עולה כי למרות חוקיות המעשים שנידונו, ולמרות שלא היה במעשים הללו משום הטרדות מיניות, הרי שלדעת הוועדה פרופסור בן ארי שגה בשיקול דעתו לגבי אופן התנהלותו בשלושה מקרים, מול דוקטורנטיות שהיו בהדרכתו. לדידה של הוועדה בשלושה אירועים אלה התנהג פרופ' בן ארי באופן שאינו הולם איש סגל באוניברסיטה העברית. בעקבות זאת, החליטה הוועדה בגזר דין חמור כי בן ארי יושעה לשנתיים מן האוניברסיטה העברית ובתקופה זו לא תשולם לו משכורת ותיאסר יציאתו לשבתון.
שלושה אירועים
במסגרת החלטת וועדת המשמעת, פרסמו חבריה המלצות לפיהן אין לקיים יחסים אישיים כלשהם גם אם בהסכמה, בין מרצים לבין סטודנטים. הפרשה המרכזית עליה הועמד פרופ' בן ארי לדין בפני ועדת המשמעת ובה הואשם בקיום יחסי מין עם סטודנטית היא מ-1997. אז הציע בן ארי ל-ל', שכתבה בעבר עבודת מאסטר בהנחייתו, לנסוע לאמסטרדם ולחלוק עמו חדר במלון, כאשר לשניים היה ברור כי כוונתו הייתה לקיים עמה יחסים מיניים.
הוועדה קבעה כי התנהגותו לא הלמה איש סגל, כאשר לאחר מכן הסכים לפנייתה להנחות אותה בעבודת הדוקטורט שלה. בנוגע לדוקטורנטית אחרת, בשנת 1999, קבעה הוועדה כי התנהגותו של בן ארי לא הלמה איש סגל לאחר שהסכים להנחות אותה בעבודת הדוקטורט, למרות שידע שהיא מאוהבת בו, ועל-אף שדחה את חיזוריה. במקרה האחרון משנת 2003, קבעה ועדת המשמעת כי התנהגותו של בן ארי לא הלמה איש סגל לאחר שהציע במייל לדוקטורנטית שעמדה לצאת איתו לכנס בחו"ל, שתוכל לחסוך בעלויות וללון בחדרו. הדוקטורנטית לא נעתרה להזמנה ובכך הסתיים האירוע.
פרקליטיו של פרופ' בן-ארי, עוה"ד ראובן בר-חיים ומירה בית-און, מסרו בעקבות ההחלטה
כי "פרופ' איל בן ארי זוכה בסופו של הליך משמעתי ממושך מרוב רובם של המעשים שיוחסו לו וכן מכל עבירה של הטרדה מינית שיוחסה לו. דמות המפלצת שניסו לייחס לו ושניזונה משקרים התפוגגה, וועדת המשמעת עצמה הדגישה את סבלו של פרופ' בן ארי שנגרם מההאשמות חסרות הבסיס שהופרכו במהלך הדיון. ועדת המשמעת הדגישה את מסירותו הרבה של הפרופסור לסטודנטים שבהדרכתו ואת עזרתו הרבה להם, תוך הדגשת עדותן של המתלוננות עצמן על מסירותו ועזרתו".
עורכי הדין הוסיפו כי "ההחלטה המשמעתית של האוניברסיטה גורמת לפרופ' בן-ארי לשלם מחיר אישי וכלכלי כבד ביותר רק בשל מעשי חיזור בהסכמה, לפני למעלה מ-10 שנים, שלא חרגו מהמקובל, ושאין בהם אלמנט פלילי. מעשי חיזור כאלה, מתרחשים ויש להניח שעוד יתרחשו בקמפוסים ברחבי העולם זה עידן ועידנים, ולראיה - בארץ ובעולם נוצרו אין ספור זוגות נשואים של מרצים עם סטודנטים. בענייננו אין יחס סביר בין המעשה הטבעי והאנושי לבין עוצמת הענישה הכבדה אשר נקבעה לפרופ' בן-ארי, בעיקר כאשר ממהלך הדיון עלה כי מדובר בקביעת נורמות חדשות, שלא נחקקו קודם לכן".
מהאוניברסיטה העברית נמסר כי "מפסק הדין עולה מסכת עובדתית קשה של ניצול סמכות, סחיטה ואיומים וזו הטייה להציג את פסק הדין כזיכוי מאחר שהעבירות בהן מדובר בוצעו לפני החלת חוק הטרדה מינית. פרופסור בן ארי הואשם לכן בביצוע מעשים בלתי הולמים בשל פגיעה במתלוננות על רקע מיני".
לפנייה לכתב/ת 
