"הזוי, חי בעבר - אך בשליטה". המופע של קדאפי

מי שהביט אמש במועמר קדאפי  נואם ומצהיר שלעולם לא יתפטר, לא יכול היה להישאר אדיש לנוכח המופע ההזוי של שליט לוב. לדברי גבריאל רעם, מרצה ומומחה לתקשורת אל-מילולית, מהנאום התוקפני עולה תמונה של איש שמנהל הצגת תיאטרון - "לוב בוערת והוא על הבמה".

טלטלה במזרח התיכון - הכותרות האחרונות ב-ynet:

• רה"מ: מסכים לכניסת 300 פלסטינים מלוב לרשות
• קדאפי לדין? ארה"ב ואירופה בוחנות סנקציות
• "טייסים לובים סירבו להפציץ את בנגזי - ונטשו"
• פרס: קדאפי משקיע בלבוש במקום בעמו
• בואו לדבר על זה בפייסבוק של ynet
  

ברעם ניתח לבקשת ynet את שפת גופו והתנהלותו של קדאפי בזמן נאומו, וקבע כי מדובר ב"דמות רפאים הזויה השקועה בעבר, אך בשליטה מלאה ומוכנה לקרב". במהלך הנאום, שנשא מתוך מבנה שהופצץ על-ידי ארה"ב בשנות השמונים, איים שליט לוב על המפגינים בעונש מוות וטען - למרות הדיווחים על אלפי הרוגים - כי טרם הורה על שימוש בכוח נגדם.

למרות שרבים מהצופים בנאום אמרו שקדאפי נראה לא מאוזן ואפילו בלתי שפוי, ברעם אומר שמהנאום דווקא עולה תמונה של אדם יציב, גם אם הזוי וחי בעבר. "אין כאן חוסר איזון וודאי שלא חוסר שפיות", אמר ברעם, "האיש לוקח נשימות, גם אם כבדות, בין משפט למשפט, ומתכנן את דבריו".

לצד אלה מסביר ברעם כי מקולו הגבוה, הכועס, הנפת האגרוף ותנועת ההתרעה באצבעו, אין ספק כי קדאפי "חם, לחוץ, אך ממש לא מאבד שליטה. הוא יוצא לקרב, כעסו נשלט ברובו". עם זאת, מפעם לפעם חלפו על פניו הבעות שמבטאות נואשות, "אפילו משהו שנראה קרוב להתייפחות, אבל זה רק לחלקיק שנייה, ומיד הוא חוזר לעצמו. גוו זקוף, הוא לא נותן לעצמו להישבר". קדאפי, מסביר ברעם, עדיין בשליטה עצמית.

הסביבה בה בחר קדאפי לשאת את נאומו מלמדת לא פחות על מצבו. "כבר מרמת התפאורה, שבוודאי נבחרה בקפידה, מובן שהאיש עדיין מנהל הצגת תיאטרון", אומר ברעם, "לוב בוערת והוא על הבמה. קדאפי בחר להתייצב כך, הוא בחר בקפדנות מבנה נטוש ומופגז מן העבר המהפכני של לוב, הוא לבוש בקפידה כאיש שבט, בודד מול המצלמה, נטוש במקום הזוי ומט לנפול. אין כאן מסר של תקווה, פריצה, או עתיד. זהו מסר של אדם נחוש הקבור בעברו, ומשם הוא דובר לעמו, כמו מתכנן את הסצינה המסיימת בחייו".

צרת רבים‏ (צילום: AP)

1

2

3

4

5

6

7

ואי אפשר בלי להשוות בין נאומו של קדאפי לנאום האחרון של נשיא מצרים לשעבר, חוסני מובארק, שנאלץ לעזוב את תפקידו בנסיבות דומות.

"קדאפי, כאמור, מאוד מעורב. אמנם הוא תקוע בעברו, אך זורק את כל כולו לנאום הזה. מובארק, לעומת זאת, היה מנותק במלוא מובן המילה. בשונה משליט לוב, הוא דיבר מתוך דיכאון עמוק. הוא פשוט דיקלם, ללא שום הבעה ושום אנושיות".

אבל יש דמיון מסויים בין השניים: "גם כאן הייתה החמצה של הקריאה לדיאלוג. שני המנהיגים תקועים במציאות משלהם, רחוקים משפת ההמונים ומפספסים את ההזדמנות האחרונה במקרה של מובארק, וייתכן שהאחרונה גם במקרה של קדאפי".