שתף קטע נבחר

"המצב על הפנים". באר-שבע, עיר ללא מקלט

אחרי יותר משנתיים, החרידו השבוע שוב קולות הנפץ של רקטת הגראד את בירת הנגב. רבים מבין התושבים שתלויים במקלטים הציבוריים מצאו את הדלתות נעולות, ואחרים העדיפו להימנע מלהגיע אליהם: "יש שם ריח זוועתי, בלגאן וזבל"

רק לפני כמה ימים קיבלו תושבי באר-שבע תזכורת כואבת על כך שגם שנתיים אחרי מבצע עופרת יצוקה, יכולה בירת הנגב לשוב להיות על כוונתם של ארגוני הטרור בעזה. בינתיים, לפחות בכל הקשור למוכנות המקלטים שם לקלוט ביום פקודה את מי שיחפשו מחסה מאיום הטילים, מורגשת בעיקר שאננות מטרידה.

 

 

ברחבי באר-שבע פזורים בסך הכל 264 מקלטים ציבוריים, לצד כ-2,950 שנבנו בבתים משותפים או פרטיים. עבור התושבים שתלויים במרחבי המיגון הציבוריים, רחוק המצב מלהיות משביע רצון. הם טוענים כי המקלטים סובלים מהזנחה רבה, וכן כי על חלקם השתלטו גורמים לא רצויים. תושבים אחרים הלינו על המרחק הרב שבין בתיהם לבין המקלט הסמוך ביותר, והזהירו כי בהישמע אזעקת אמת, הם עלולים שלא להספיק להגיע למקום מבטחים.

 

עיקר הבעיה מורגשת בשכונותיה הוותיקות של באר-שבע. לפי תמונת המצב העגומה כיום, כל שנותר לקשישים, לסטודנטים ולבני השכבות החלשות שמתגוררים באזור הוא להתפלל שהגראד הבא לא ייפול סמוך לבתיהם. "כשהייתה לא מזמן אזעקה לא ידענו לאיפה לרוץ. אין מקלטים והכל סגור. אני לא מבינה איפה העירייה", אמרה בזעם רחל, שגרה בשכונה ד' בעיר.


זה לא כל כך נעים לראות מקלט סגור? באר-שבע (צילום: רועי עידן) 

 

היא סיפרה כי הירי האחרון עורר לא מעט חשש והיסטריה מפני המצב. "אי אפשר לחיות ככה. כשהייתה אזעקה, ישבתי במדרגות ובכיתי. המקלט רחוק ואין מי שידריך או יעזור להגיע אליו".

 

תושב אחר הביע גם כן מורת רוח ממצב מרחבי המיגון הציבוריים באזור. "מצב המקלטים הוא על הפנים. הם לא ערוכים לקלוט אנשים במקרה של קטסטרופה. באזור כזה אין שום טעם לרוץ למקלטים. בזמן עופרת יצוקה נכנסתי וזה היה מאוד לא נעים. אני מעדיף להיות במקום אחר".


איום הטילים עדיין בתוקף, אבל המקלטים מוזנחים (צילום: רועי עידן) 

 

אותו תושב תיאר הזנחה פושעת של ממש במקלטים הציבוריים בבאר-שבע. "רובם נעולים, ויש בהם ריח זוועתי, בלגאן, זבל ומה לא. המקלטים ששמרו פתוחים הפכו לבית של נרקומנים ואנשים מפוקפקים".

 

המקלט רחוק? יותר בטוח בשירותים

גם מצב המקלטים בשכונה ג' רחוק מלהיות מזהיר, וחלק מהתושבים מעדיפים להדיר רגליהם מהם גם במצבי חירום. אחרים פשוט מתגוררים במרחק רב מהם, שהופך את הימצאותם שם לחסרת כל משמעות. "לא הייתה לנו שום ברירה חוץ מלהתחבא במדרגות", סיפר ג'ו, תושב השכונה. במקרה שמשהו היה פוגע בבניין זה לא היה עוזר. המקום הכי בטוח אצלנו זה השירותים. אפשר לראות פה בסביבה מקלט, אבל אין אחד קרוב. אולי במרחק 100-150 מטר. זה לא מה שיעזור".  

 

בתגובה לטענות והחששות, ניסו בעיריית באר-שבע להעביר מסר מרגיע וציינו כי בשנה הקרובה יושקעו כמעט שני מיליון שקלים בשיפוץ המקלטים הציבוריים. מיליון שקלים נוספים יוקצו למען הפרויקט כבר בשבוע הבא.

 

עמית ריינגולד, ראש מטה החירום בעיריית באר-שבע, מסר כי צוותים מיוחדים נשלחו לסייר בין המקלטים, כדי לאתר את אלו שזקוקים לשיקום. "אנחנו מחויבים לשמור ולטפל בהם ועושים זאת, בין היתר, באמצעות עידוד של גופים לערוך בהם פעילויות, כמו חוגים ועוד. בכוונתנו להתחיל במבצע בדיקה ואכיפה באמצעות יחידת המקלטים, כדי לוודא את מוכנותם לשעת חירום".

 

על טענות התושבים, הוא השיב כי "המקלטים בעיר סגורים כיוון שלא ניתנה הוראה לפתוח אותם מפיקוד העורף. יחד עם זאת, כל התושבים שפנו למוקד בערב נפילת הרקטה וביקשו לפתוח את המקלטים כדי לישון בהם נענו בחיוב".

 

Read this article in English

 


פורסם לראשונה 27/02/2011 00:01

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
באר-שבע. התושבים צריכים לקוות לנס?
צילום: רועי עידן
מומלצים