לשמשון היה "תג מחיר" - זה לא עזר
"שמשון הושיע את ישראל, אך עשה זאת בדרך של חטא ונקמנות אישית. כשאנו מחפשים מורה דרך להתנהלות במאבק לאומי, לא הייתי הופך דווקא אותו למופת מוסרי"

נערי הגבעות לא המציאו את מדיניות "תג מחיר". שמשון כבר נקט מדיניות דומה. כאשר הוא מסביר את מעשיו נגד הפלשתים, אומר שמשון: "כאשר עשו לי כן עשיתי להם" (שופטים ט"ו, יא). זהו ביטוי ברור לכך ששמשון לא ראה במאבקו עם הפלשתים מלחמה לאומית, אלא מאבק אישי. במלחמה לאומית נדרש לעתים איפוק. במאבק אישי נקמני אין מקום לאיפוק ולריסון.

 

 

המקרא משבץ את דברי שמשון אלו בהקשר השם אותם ללעג. הפלשתים אומרים שהם רוצים לנקום בשמשון: "לעשות לו כאשר עשה לנו" (שם, י). שמשון השיב: "כאשר עשו לי כן עשיתי להם" (שם, יא). במילים אחרות: הם התחילו. על טענות קטנוניות-ילדותיות מעין אלו אמורים דברי החכם: "אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו אשיב לאיש כפעלו" (משלי כ"ד, כט).

 

עיוות מוסרי

שמשון הוא אכן במידה רבה גיבורם של נערי הגבעות. צעירים רבים מפזמים בהתלהבות את דברי שמשון האחרונים: "זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה האלוהים, ואינקמה נקם אחת משתי עיני מפלשתים" (שופטים ט"ז, כח). כל פסוק מהתנ"ך הוא קדוש, אך יש פסוקים שלא הייתי ממליץ לנתקם מהקשרם ולהפוך אותם להמנון. כשאני שומע את השיר על נקמת עינו של שמשון, אני נזכר בבחור ישיבה חביב שהכרתי, שבמנגינת השיר "אור זרוע לצדיק" היה שר: "כל צרוע וכל זב". גם זה פסוק.

 

דרכו של שמשון מובילה לרדידות רוחנית ולעיוות מוסרי. שמשון בחר שלוש פעמים בנשים פלשתיות, ולא באישה מבית ישראל. כאשר הוריו הוכיחו אותו על כך, שמשון דחה את דבריהם, ודרש דווקא את האישה הפלשתית: "כי היא ישרה בעיני" (י"ד, ג). על כך דרשו חז"ל: "שמשון הלך אחר עיניו, לפיכך נקרו פלשתים את עיניו" (סוטה ט ע"ב).

 

נהייתו של שמשון אחרי נשים נוכריות מזעזעת את הלומד, המכיר את סלידת המקרא מהתחתנות בגויי הארץ. הרמב"ם סבר שמציאות כזו היא בלתי אפשרית, ועל כן יש להניח ששמשון גייר את הנשים לפני שנשא אותן (הלכות איסורי ביאה י"ג, יד). למרבה הצער, אין לכך כל זכר בפשט הכתובים.

 

מוסד השופטים מידרדר

לאחר ששמשון בחר באישה נוכרית, והוריו נזפו בו על כך, מעיד הכתוב: "ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא, כי תואנה הוא מבקש מפלשתים" (שופטים י"ד, ד). מה פירוש "מה' היא"? האם הכוונה היא שה' כפה על שמשון לבחור באישה פלשתית? האם ייתכן שהקב"ה יכפה על אדם לחטוא?! פירוש כזה פוגע אנושות במושג הבחירה החופשית. חכמי הירושלמי התקשו בשאלה זו (ירושלמי סוטה פ"א ה"ח). רבי אלעזר שאל: האם ייתכן שהמקרא יכריז על נישואין לנשים נוכריות - "כי מה' היא"?! רבי יצחק השיב בציטוט הפסוק: "אם ללצים הוא יליץ" (משלי ג', לד). וכפי שביאר ה"פני משה" שם: "בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו". כלומר: שמשון רצה ללכת בדרך פסולה, וה' מילא את חפצו להילחם בפלשתים דווקא בדרך הפסולה הזאת.

 

מעין זה פירש מהרז"ו: "שביקש הקב"ה ליפרע מפלשתים על ידי תואנה וביד שמשון, ואם היה שמשון עומד בנסיון היה השם יתברך עוזר ליפרע מפלשתים שלא על ידי נשיאת אשה מהם באיסור, כי לענווים יעזור

בדרך טובה. אך מאחר שהסכים שמשון לחטוא בזה, עזר לו השם יתברך שתהיה התואנה מפלשתים באופן זה כרצונו" (פירוש מהרז"ו, במדבר רבה ט', כד).

 

שמשון אכן הושיע את ישראל. אך הוא עשה זאת בדרך של חטא ונקמנות אישית. שמשון היה השופט האחרון, והוא מבטא את הידרדרות מוסד השופטים. לפני מותו פונה שמשון לה' ומכיר בכך שמקור כוחו הוא משמים. אפשר להניח שברגעים אלו הוא חזר בתשובה שלמה ונפטר בלב טהור. אך כשאנו מחפשים מורה דרך להתנהלות במאבק לאומי, לא הייתי הופך דווקא את שמשון למופת מוסרי.

 

לפנייה לכתב/ת
קישורים ממומנים
 תגובה חדשה
הצג:
כל התגובות לכתבה לשמשון היה "תג מחיר" - זה לא עזר
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מאחורי החדשות
הרב חיים נבון
צילום: מרים צחי
ynet ספיישל
ביטוח