שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    המזון מתייקר? אפריקה יכולה לייצר הרבה יותר
    הזינוק במחירי המזון היה אחד מהגורמים למהומות בתוניסיה ובמצרים, אך הוא מסכן גם אוכלוסיות חלשות במדינות מפותחות כמו ארה"ב וישראל, המוציאות חלק ניכר מהכנסותיהן על מזון. אמנון פורטוגלי סבור שזו לא גזירה משמים, ולפחות חלק מהסיבות להתייקרות הן מעשי ידי אדם. ויש גם פתרונות

    האמרת מחירי המזון והאנרגיה בעולם מציבה סיכונים כלכליים, פוליטיים, וחברתיים קשים במדינות מתפתחות. כל עלייה במחיריהם של מוצרים בסיסיים כמו חיטה, שמן ואורז משפיעה באופן גורף על רמת חייהן של האוכלוסיות החלשות בעולם השלישי, שמחירי המזון הם החלק הארי של הוצאותיהן.

     

     

    הזינוק במחירי המזון בשנה האחרונה היה אחד מהגורמים הבסיסיים למהומות בתוניסיה ובמצרים, שבהן יותר ממחצית ההכנסה של בתי האב מיועדת לרכישת מזון. אוכלוסיות כאלה נמצאות גם במדינות המפותחות, בהן ארה"ב וישראל, שהעשירונים הנמוכים מוציאים חלק ניכר מהכנסותיהם על מזון.

     

    ניתן לזהות שלוש סיבות עיקריות לעלית מחירי המזון. הראשונה, גידול מהיר של האוכלוסייה העולם ובהיקף המעמד הבינוני בארצות המתפתחות כמו סין הודו ברזיל, אינדונזיה. אחת ההשלכות על העלייה ברמת החיים מתבטאת בצריכה מוגברת של מזון, ובעיקר של מזון באיכות גבוהה יותר.

     

    הסיבה השנייה להאמרת מחירי המזון היא פגעי טבע הנובעים כנראה מהתחממות כדור הארץ; והסיבה השלישית היא, איך לא, מעשי אדם: הריבית הנמוכה והזרמת הכספים המסיבית בארה"ב, באירופה ובסין בשלוש השנים האחרונות לשוקי הסחורות והמזון; וכן סבסוד ייצור האתנול מתירס בארה"ב.

     

    שני הגורמים האחרונים - פגעי טבע ומעשי אדם - אינם קבועים, לטעמי, ויכולים להשתנות לטובה ולהוריד את מחירי המזון. עם זאת נראה שמגמת העלייה ארוכת הטווח במחירי המזון העולמי תימשך, עקב הגידול באוכלוסייה וברמת החיים בארצות המתפתחות.

     

    מחירי מזון מופחתים ל-65 מיליון מצרים

    אחת התוצאות הצפויות של העליות במחירי במזון היא הגדלת המעורבות של הממשלות בשוקי המזון בניסיון למנוע הן מחסור במזון והן עליית מחירים. מעורבות זו תתבטא בהגדלת מאגרי המזון ובהגדלת הסובסידיות, וכן בהגבלות על יצוא המזון. הכל כדי לשכך את המהומות ולהבטיח מזון לאזרחים.

     

    כך לדוגמה, מדינות ברחבי אפריקה ואסיה מגדילות את היקף יבוא המזון או משחררות אספקה מהמאגרים לשעת חירום, ומדינות יצרניות עוצרות או מקטינות את היקף ייצוא המזון.

     

    רוסיה, שהיא יצואנית החיטה הרביעית בגודלה בעולם, החליטה לאסור על ייצוא חיטה עד סוף דצמבר 2011, ואוקראינה הטילה אף היא מכסות על יצוא החיטה. הודו, היצרנית השנייה בגודלה של סוכר, עצרה השנה ייצוא מתוכנן בהיקף של 500 אלף טונות, ובכך הגבירה את המחסור בעולם.

     

    הממשלה המצרית החדשה, שהוקמה בעקבות ההפגנות ההמוניות שם, הודיעה על הגדלת מכסות המזון הבסיסי סוכר, שמן בישול, ואורז המובטח לאזרחיה. החלטה זו ביטלה את המדיניות הקודמת של מתן מנות חודשיות רק לאלו שהוכיחו שהם עניים באמצעות תהליך ביורוקרטי ארוך ועתיר ניירת.

     

    שר האוצר המצרי החדש אמר לאחרונה כי המדינה לא תשנה את מערכת הסובסידיות הנוכחית שלה, המציעה מזון במחיר מופחת לכ-65 מיליון מצרים. יתר על כן, הממשלה החדשה הבטיחה לספוג כל עלייה נוספת במחירי המזון שתיגרם מעליית המחירים בעולם. העלות הראשונית של התוכנית נאמדת ב-2.8 מיליארד לירות מצריות, כלומר כ- 425 מיליון דולר.

     

    זרעים משופרים, דשנים, וניהול השקיה

    הפתרון הפשוט והקל ביותר לבעיית מחירי המזון יהיה להפסיק את מדיניות הריבית הנמוכה והזרמת הכספים המסיבית בארה"ב, באירופה, ובסין, ואת סבסוד ייצור אתנול מתירס בארה"ב.

     

    הפתרון היסודי לבעיית המחסור במזון והמחירים המאמירים יהיה הגדלת ייצור המזון, בעיקר באזורים העניים באפריקה המייבאים מזון. רוב המדינות באפריקה הן על סף רעב, אבל מצד שני אפשר להגדיל את ייצור המזון בהן בהיקף משמעותי.

     

    תפוקת ייצור המזון באפריקה הוא פחות משליש מהתפוקות שהושגו באסיה או באמריקה הלטינית. אגרונומים מובילים אומרים כי אפריקה יכולה לייצר הרבה יותר מזון, בכמות שתספק ביטחון תזונתי ותבטל את התלות ביבוא. הדרך להגדלת הייצור גם היא ברורה: סיוע ממשלתי צנוע לחקלאים הקטנים שיאפשר אספקת זרעים משופרים, דשנים, וניהול מים והשקיה בקנה מידה קטן.

     

    בתנאים אלה החקלאים יוכלו להכפיל ויותר את ייצור המזון. מלאווי הראתה שזה אפשרי. המדינה הכפילה במהירות את ייצור המזון שלה באמצעות אשראי וסובסידיות לחקלאים.

     

    ממשלות אפריקניות הכינו תוכניות לעשות זאת וזכו להבטחות סיוע ממדינות G8. בעוד שסיוע זה כנראה ולא יתממש, ייתכן שהמקורות לסיוע יהיו מסין, שלה יש יתרות מט"ח עצומות וצורך להגדיל את יבוא המזון, או מארצות הנפט במזרח התיכון שיש להן אינטרס חיוני לחיזוק יכולתה של אפריקה להאכיל את עצמה.

     

    אמנון פורטוגלי הוא מרצה במכללה החברתית כלכלית

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "המזון מתייקר? אפריקה יכולה לייצר הרבה יותר"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    טיסות
    מומלצים