שטייניץ: באוצר מגבשים קרן לניצול רווחי הנפט
ועדת הכספים התכנסה לדיון ראשון בדו"ח ששינסקי לבחינת מיסוי הגז והנפט. על אף הרוב המסתמן, מכבש הלחצים של המשקיעים צפוי להמשיך. שר האוצר אמר בדיון: תוכנית להקמת קרן מיוחדת לניצול רווחי הנפט לצרכי חינוך ורווחה נמצאת בהליכי עבודה באוצר, אך לא תהיה חלק מהחוק
ישיבה סוערת בוועדת הכספים, שפתחה הבוקר (ד') במרתון של דיונים על חוק ששינסקי. המטרה: להכין את החוק לאישור סופי במליאת הכנסת. תאריך היעד בו אמור החוק לעלות להצבעה לקריאה שנייה ושלישית - 30 במרס. דיון הוועדה הועבר בשידור חי ב-ynet, והיא תתכנס שוב מחר.
בפתח הישיבה אמר שר האוצר, יובל שטייניץ: "הצעת החוק היא בעלת חשיבות מקרו כלכלית, חברתית ומוסרית אדירה. ההכנסות הגדולות לא יגיעו מיד. בשנתיים-שלוש הקרובות, זה תוספת של כמה מאות מיליוני שקלים. אני לא מזלזל בזה, אבל זו תוספת קטנה למה שיגיע בעתיד. בסביבות 2020 זה יפרוץ ל-5-10 מיליארד שקל בשנה למשך 20 שנה נוספות. מדברים על מאות מיליארדי שקלים שיגיעו למדינה ולאזרחים ב-30 שנה".
שטייניץ התייחס למצב הקיים כיום ואמר: "בלתי מוסרי שאזרחי מדינת ישראל לא ייהנו ממשאבי הגז שלהם. התמלוגים מתבטלים כמעט לחלוטין על החזר ניכוי אזילה, כך שבעצם יש רק מס חברות כמו על כל חברה במשק, בלי קשר לכך שהם שמשתמשים במשאבי הטבע של המדינה".
שטייניץ אמר כי אנשי חברת נובל אנרג'י אמנם לא מאושרים מהמסקנות, אך מודים כי הוועדה עשתה עבודה טובה ומקצועית, שלא מוכרת להם במדינות רבות. השר הזכיר, כי הצעת החוק לשינוי תמלוגי הנפט הוגשה לפני כעשור בתקופת ממשלת שרון אך הגיעה לכנסת ונגנזה עקב לחצים חיצוניים.
שטייניץ נשאל בנוגע לעניין הקמת קרן מיוחדת לניצול רווחי הנפט לצרכי חינוך ורווחה, ואמר כי התוכנית נמצאת בהליכי עבודה באוצר אך לא תהיה חלק מהחוק. דבריו עוררו ויכוח והח"כים אורי אריאל (האיחוד הלאומי) ומירי רגב (ליכוד) אמרו, כי אם הצעה זו תובא לאישור הוועדה, יהיה רוב לחוק שיקים את הקרן. הם הוסיפו, כי אם הקמת הקרן לא תוגש כחוק, חברי ועדת הכספים יגישו את החוק, כי הוא יזכה לרוב בוועדה.
שר האוצר הוסיף כי הכוונה היא ללמוד מהניסיון בנושא הקמת קרן כזו, אשר הצטבר במדינות אחרות, כיוון שנעשו שגיאות ונגרמו נזקים. לדבריו, הוא פנה לשר האוצר ההולנדי כדי לקבל סיוע ולשר הכלכלה הצ'ילייאני. בעקבות פנייתו לשר ההולנדי, תגיע משלחת מהולנד שתיפגש עם אנשי המטה שלומדים את הנושא.
טיבי: לתת מהכנסות גם לאזרחים שלי
ראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל, החבר בוועדת ששינסקי אמר כי יש תמיכה בהקמת הקרן, גם בדרג המקצועי וגם בממשלה. לדבריו, הנושא מורכב ונלמד באוצר, בבנק ישראל ובממשלה, ולכן לא יהיה נכון לחבר אותו לחוק הנפט והוא יוגש כהצעת חוק שתובא לממשלה ולכנסת.
ח"כ שי חרמש (קדימה) הציע שלא להקים את הקרן, אלא להשתמש בהכנסות הגז להקטנת החוב הלאומי העומד היום על 540 מיליארד שקל לטובת הדורות הבאים. גפני שיסע אותו ואמר לו: "לך תעבוד באוצר".
ח"כ רגב אמרה, כי הוועדה צריכה לאשר את חוק ששינסקי בחבילה אחת עם החוק להקמת הקרן שהבטיח ראש הממשלה. רגב ביקשה שבמסגרת החוק יהיה סעיף שיקבע שבמשך 15 שנה מחיר החשמל לא יעלה. זאת, לדבריה, בעקבות דברים שנאמרו מאנשי משרד התשתיות וחברת החשמל, כי מסקנות ששינסקי יביאו להתייקרות מחירי החשמל.
ח"כ אחמד טיבי אמר בדיון, כי הוא לא בטוח שהכספים יגיעו לכלל האזרחים, וביקש שההכנסות יגיעו "גם לאזרחים שלי שלא זקוקים לדיבידנדים, אלא לכבישי גישה ותשתיות". גפני השיב לו: "לך נותנים העדפה בחוקים, ולחרדים לא. אתה לא תקבל כותרת מהדברים שלך, אבל אם אני הייתי מבקש לדאוג לאזרחים שלי, מיד היו כותבים בכותרות ענק: 'גפני לוקח את רווחי הגז לישיבות'".
שאמה: למהר בחקיקה; יחימוביץ': לא להיחפז
לוח הזמנים הצפוף מביא לכך שלוועדה נותרו 14 ימי עבודה בלבד (אחרי ניכוי ימי השבת וימי הפורים) לסיים את מלאכתה. היו"ר משה גפני (יהדות התורה) פינה את סדר היום מכל נושא אחר והקדיש את כולו, לפחות מסוף שבוע זה עד סוף השבוע הבא, רק ל"חוק מיסוי רווחי נפט" לפי הכותרת הרשמית של הצעת החוק, הכוללת 48 סעיפים והנפרשת על פני 28 עמודים.
גפני הדגיש בפתח הדיון כי יש לו עניין לסיים את הישיבה לפני פגרת הכנסת בעוד שלושה שבועות, אך "מגבלת הזמן היא לא בבחינת ייהרג ובל יעבור, והיא לא תהיה על חשבון יסודיות הדיון. כך שאם יידרש הדיון יימשך בפגרה". גפני הוסיף: "לא ארשה פיליבסטרים בדיונים".
ח"כ כרמל שאמה הכהן (ליכוד) אמר שיש חשיבות לסיים את החקיקה עד לפגרת הפסח, בתוך שלושה שבועות, אחרת הדברים עלולים להתמסמס. לדבריו, ועדת ששינסקי הגיעה לתוצאה הכי מרוככת, לאחר שהמדינה עד כה חילקה מתנות חינם למחפשי הנפט.
ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה) התנגדה לחקיקה חפוזה ואמרה, שאם ועדת ששינסקי ישבה שנה על המדוכה, לא יכולים לבקש מהוועדה שתעבוד במהירות שיא. היא טענה שהחוק מרוכך מדי לטובת היזמים, והיא תשתדל להחמיר אתם.
ח"כ דב חנין (חד"ש), שאיננו חבר ועדת הכספים ואינו רשאי להצביע בהחלטותיה, אמר שבחוק נעשתה הליכה מרחיקת לכת לטובת היזמים, ו"אין גבול לחוצפה של האנשים האלה, שקיבלו משאבי טבע של המדינה והם עושים מהם הון לביתם".
הרוב מובטח, מכבש הלחצים יימשך
בוועדה חברים 17 ח"כים המייצגים 10 סיעות מהקואליציה ומהאופוזיציה, הרכב לא קל כשסוגיית המיסוי חוצה את המחנות הפוליטיים ובחודשים האחרונים חושפת את הפנים המכוערות של משחקי הון ושלטון.
הרוב הקואליציוני אמנם התערער אחרי הפילוג בעבודה והצטרפות ישראל ביתנו למחנה המתנגדים, אבל נכון לליל אמש (ג'), הרוב לחוק כבר מובטח (13:4). על אף הרוב המסתמן, מכבש הלחצים של המשקיעים צפוי להמשיך לפעול בחוזקה במטרה למתן את המס שיוטל על רווחיהם, בייחוד על רקע המשבר במצרים.
בעד החוק צפויים להיות היו"ר משה גפני (יהדות התורה); 4 נציגי הליכוד (ציון פיניאן, מירי רגב, אופיר אקוניס שמחליף את חיים כץ שמנוע מלהשתתף בדיונים בשל קשריו עם קובי מימון מישראמקו, וכרמל שאמה-הכהן, יו"ר ועדת הכלכלה, שצורף כפרס ניחומים על הפסדו בקרב על ניהול החקיקה); 3 נציגי קדימה (שי חרמש, יעקב אדרי ורונית תירוש); 2 נציגי ש"ס (אמנון כהן ויצחק וקנין); שלי יחימוביץ (עבודה); זבולון אורלב (הבית היהודי) וחיים אורון (מרצ).
המתנגדים הצפויים הם 2 נציגות ישראל ביתנו (פאינה קירשנבאום וליה שמטוב); אורי אריאל (האיחוד הלאומי); אחמד טיבי (תע"ל). הרוב המוחלט של התומכים יגדל אם ישראל ביתנו תיכנע למשמעת הקואלציונית ותצטרף למחנה התומכים.
ואולם, נוכח שבירת המסגרות הפוליטיות קיימת מידה של אי ודאות שתוצאות ההצבעה בוועדת הכספים ישתקפו גם בהצבעות במליאת הכנסת בקריאה השנייה והשלישית.
לפנייה לכתב/ת 
