המס ירד בעשור - בעיקר למי שמרוויח הרבה
בנק ישראל: הרפורמה במס הכנסה הביאה להעלאת המשכורת נטו לעובד מבלי שהמעסיקים נאלצו להעלות את הברוטו. עם זאת, ייתכן שהעלייה מתבטאת בעיקר בקרב ההכנסות הגבוהות
בעקבות הרפורמה במס הכנסה, ירד שיעור המס שמשלמים השכירים בישראל בהתמדה. הפחתות מס אלה, הביאו להעלאת המשכורת נטו לעובד מבלי שהמעסיקים נאלצו להעלות את הברוטו.
כתוצאה מכך, גדלה התחרותיות במשק הישראלי, כאשר למרות הגידול בתוצר לנפש ובתוצר לעובד מעסיקים לא נאלצו להעלות את השכר ולייקר את תהליכי הייצור שלהם. עם זאת, ניתן לראות כי הפחתות המס הועילו בעיקר לשכירים מחמישון השכר העליון ופחות לשכירים מחמישון השכר התחתון.
ירידה בגידול השכר הריאלי ברוטו
מנתונים שעובדו במחלקת המחקר של בנק ישראל, ויפורסמו בדו"ח בנק ישראל שייצא לאור בסוף החודש, עולה כי בעשור האחרון ניכרת ירידה חדה בקצב הגידול של השכר הריאלי ברוטו למשרת שכיר, מ-1.8% לשנה בעשור הקודם ל- 0.02% בעשור הנוכחי.
בבנק סבורים כי אחד ההסברים האפשריים לשינוי המגמה בקצב הגידול של השכר ברוטו הממוצע הוא הירידה בשיעורי המס על השכר שאפשרו צמיחה ללא גידול בשכר מנקודת הראות של המעביד.
בשנת 2003 החליטה הממשלה על תוכנית ארוכת טווח של ירידה במס הישיר על עבודה. בשנת 2005 התוכנית אף הואצה, ובשנת 2009 היא הורחבה עד לשנת 2016. משנת 1995 עד שנת 2000 עלה שיעור המס הממוצע מ-29% ל-32%, ומשנת 2001 הוא ירד בשיעור חד עד 23% בשנת 2010.
השינויים בשיעור המס באו לידי ביטוי בעלייתו של השכר נטו הממוצע הריאלי למשרת שכיר. בין 1995 ל-2001 עלה שכר הנטו הממוצע בקצב של 2.8% בשנה, פחות מקצב הגידול של השכר ברוטו בתקופה זו. בין השנים 2001 ל-2010, לעומת זאת, עלה הנטו בקצב ממוצע של 0.7% לשנה, מעל לקצב הגידול הממוצע של השכר ברוטו בתקופה זו.
מאז תחילת הרפורמה במס ההכנסה בשנת 2003 ניכרת ירידה של היחס בין השכר ברוטו לבין התוצר לעובד, בעוד שהשכר נטו ביחס לתוצר לעובד דומה לממוצע ארוך הטווח שלו.
עם זאת, מציינים כאמור בבנק ישראל, העלייה בשכר הנטו הממוצע של העובד, כפי שחושבה, אינה מבטאת בהכרח עלייה בשכר נטו של כל קבוצות העובדים. ייתכן שהיא מבטאת בעיקר עלייה בשכר נטו של בעלי ההכנסות הגבוהות.
ההתמדה השתלמה בחמישון העליון
הירידה בשיעור המס הממוצע של העובדים המתמידים התחלקה באופן לא שווה כך שככל שהעובדים היו בשנת 2000 בחמישון שכר גבוה יותר כך הירידה בשיעור המס שלהם הייתה גדולה יותר.
עוד נמצא כי ככל שחמישון השכר של העובדים בשנת 2000 היה גבוה יותר, כך עובדים שהתמידו בעבודתם נהנו יותר מהפחתת המס, וכי עובדי החמישון התחתון כמעט ולא נהנו ממנה.
באופן גורף, הנתונים משקפים עלייה בשכר נטו של מרבית העובדים שעבדו לפחות 10 חודשים במשך שנה, וזאת על פני כל התפלגות השכר. לסיכום, ניתן לומר כי הפחתת המס אפשרה עלייה בשכר נטו של העובד ללא גידול של עלויות הייצור למעסיק והגדילה את השכר נטו של מרבית העובדים שעבדו לפחות 10 חודשים בשנה, במיוחד של אלה ששכרם גבוה.
