שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    קרקעות הבדואים: "לאשר כדי ליישב יהודים בנגב"
    בעקבות חשיפת ynet קרא ראש מועצת רמת נגב לממשלה לאשר את הדו"ח להסדרת ההתיישבות הבדואית: "למען פיתוח הנגב צריך לתמוך בתוכנית". ראש העיר רהט מתנגד: "זכות הבדואים על אדמתם ידועה, יש להכיר בכפרים הלא מוכרים"

    "נתניהו לוקח הימור גדול - ציבורי ופוליטי". כך אמר הערב (יום ה') ראש מועצת רמת נגב, שמוליק ריפמן, בעקבות חשיפת ynet של טיוטת הדו"ח המתגבשת של צוות יישום הוועדה להסדרת התיישבות הבדואים. גורמים המעורבים בנושא אמרו ל-ynet כי המדינה תעביר לרשות הבדואים כ-200 אלף דונם ותפצה אותם במיליארדי שקלים.

     

     

    מטיוטת הדו"ח המתגבשת של צוות יישום הוועדה להסדרת התיישבות הבדואים, שהגיעה לידי ynet, עולה כי לממשלה יועברו המלצות להכרה ראשונה בזכות של הבדואים על הקרקע. לדברי הגורמים, ייתכן שהבדואים יתנגדו לתוכנית, מאחר שרק 50 אחוזים מהאדמות עליהם הם יושבים יועברו לבעלותם, ותמורת האדמות שמהם הם נושלו יינתן רק פיצוי.


     

    ריפמן, שהשתתף בדיונים בנושא הסדרת ההתיישבות, העריך כי "יהיה פער גדול בין מה שיגיע לכנסת לאישור לבין הטיוטה. אם לא יסדירו את ההתיישבות הבדואית יהיה קשה מאוד לחזק ולהגדיל את ההתיישבות היהודית בנגב. אחד התנאים, מעבר לתשתיות, חינוך ותעסוקה, הוא הסדרת ההתיישבות הבדואית. אם רוצים נגב עם 700 אלף יהודים צריך לטפל בזה".

     

    הוא הדגיש כי אם הממשלה רוצה לפתח את הנגב, עליה לאשר את הדו"ח: "לא שמענו מה ליברמן אומר, לא שמענו מה הבדואים אומרים. אני סבור שלמען פיתוח הנגב צריך לתמוך בהחלטת הממשלה ולקוות שתקרה. אם הדו"ח לא יאושר זה יחזיר אותנו 20 שנה אחורה".


    הריסת מבנים לא חוקיים בכפר אל-עראקיב (צילום: רועי עידן)

     

    "להראות נאמנות למדינה ולהיפך"

    ראש מועצת רמת נגב הוסיף, כי "זה לא יהיה בשנה אחת אלא יינתן במשך שנים. הקרקע והכסף הם מרכיב חשוב בתהליך, ואני מקווה שהממשלה תעמוד בהוצאה הכספית הזו. לא יהיה מנוס מחקיקה 'פינוי פיצוי', הרי אי אפשר ליישב את כל הבדואים במקומות שהם רוצים. עשו את זה בחוק די דומה לפינוי גוש קטיף".

     

    גם ראש מועצת שגב שלום, עאמר אבו-מעמר, הביע תמיכה בתוכנית ומקווה שהצדדים יצליחו להגיע להסכמות. "אני מקווה שיבואו לקראת האוכלוסייה, הבדואים גם צריכים להגיע לקראת המדינה ולהגיע לעמק השווה. הרי בסופו של דבר למי שיש קרקע פרטית אי אפשר להתעסק איתו".

     

    לדבריו, "לא צריך לעשות מכל העניין הזה רעש גדול. אין ספק שהבדואים הם אזרחי מדינת ישראל והם חייבים להראות נאמנות למדינה, והמדינה צריכה להראות בחזרה נאמנות לאזרחיה. אלה דברים חשובים".

     

    "צריכים להיות חלק מהתכנון של הכפרים"

    יש גם מי שמתנגד לתוכנית במתכונתה הנוכחית. ראש העיר רהט, פאיז אבו סהיבן, קרא שלא ליישם את התוכנית, אלא אם כן תיענה הממשלה לדרישות הבדואים. "הבקשות של הבדואים הן ברורות מאוד למדינה, יש להכיר בכל הכפרים הלא מוכרים - זכותם על אדמתם ידועה", אמר אבו סהיבן.

     

    "אנחנו גם צריכים להיות חלק מהתכנון של הכפרים האלה, שהמדינה טרם הכירה בהם. אם המדינה לא תיענה לבקשות שלנו אני סבור שרוב הבדואים לא יקבלו את מסקנות ועדת היישום. הבדואים לא יכולים למכור את אדמתם. אני לא אסכים לקבל פיצוי על קרקע עליה יש לי תביעת בעלות. אם היינו רוצים לקבל פיצוי היינו מקבלים את זה בשנות ה-50 אך סירבנו. אני סבור שההמלצות האלה לא יתקבלו על-ידי האוכלוסייה".


    "הבדואים לא יכולים למכור את אדמתם" (צילום: אילנה קוריאל)

     

    חיה נוח מפורום דו קיום בנגב, הפעילה למען זכויות הבדואים, מתחה ביקורת על הדלפת הדו"ח. "מטרת ההדלפה היא ליצור על הממשלה לחץ ציבורי ופוליטי מימין, על מנת שזו תצמצם את ה'הטבות' הניתנות, לכאורה, לאוכלוסייה הבדואית בנגב. זוהי דמוניזציה פוליטית שמטרתה מניעת הסכם היסטורי הוגן עם האוכלוסייה הבדואית", אמרה.

     

    לדבריה, "תביעות הבעלות של הבדואים בנגב מסתכמות בכ-5.5% משטחו של האזור. יש לתהות מדוע מחליטה המדינה להכיר רק בכמה עשרות אחוזים מתביעות הבעלות של הבדואים בנגב, 36 שנים לאחר הגשתן? מה מונע ממדינת ישראל להכיר בתביעות כולן? המדינה, כמו גם האוכלוסייה היהודית והערבית בנגב, ייצאו כולם נשכרים אם יוכרו הזכויות הקרקעיות של הבדואים בנגב".

     

    הפיצוי יינתן רק לאחר פינוי הקרקעות

    הדו"ח, עליו מתנוססת הכותרת "גרסה לחתימה", הוא הטיוטה ה-12 של צוות הוועדה, והוא מציג את מה שנראה כעמדות האחרונות אליהן הגיעו חברי הצוות אחרי עבודה של שנתיים. הדו"ח הפריד בין תביעות בעלות לאדמות חקלאיות המיושבות על ידי בדואים גם היום (תביעת בעלות מוחזקת) לבין שטחים שהבדואים תובעים עליהם בעלות ולא שוהים בהם.

     

    לפי המתווה המוצע בדו"ח, "תינתן תמורה בשיעור של 50%" לתביעות על שטחים חקלאיים בהם יושבים הבדואים כיום. לדברי גורם המעורב בנושא, המשמעות היא ששטחים בסדר גודל של 200 אלף דונם יירשמו בטאבו אצל המתיישבים

    הבדואים.

     

    מהטיוטת הדו"ח עולה כי תמורת קרקעות שאינן מיושבות (תביעת בעלות לא מוחזקת) יזכו הבדואים לפיצוי כספי גדול או לשטחים חלופיים. "עבור תביעת בעלות שאינה מוחזקת תינתן תמורה בכסף, אך בערך כספי כפול ואפשרות ייחודית להמרת התמורה הכספית במגרשים שהמדינה תחויב לפתח עבור תובע הבעלות", נכתב בדו"ח.

     

    הפיצוי יינתן רק לאחר פינוי הקרקעות, וויתור מוסכם על ידי תובעי הבעלות על זכויותיהם בקרקע: "כדי אפשר את השימוש לכל צורך, כולל יישובם של בדואים אחרים". סכום הפיצוי שיוצע לבדואים שטענו לבעלות על קרקע עליה הם לא יושבים היום ינוע בין 2,000 ל-10,000 שקלים לדונם, כך שהסכומים יכולים להגיע לסדר גודל של כמה מיליארדים בודדים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "קרקעות הבדואים: "לאשר כדי ליישב יהודים בנגב""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים