מאבק העו"סים - תיקים באפלה
מאבק העובדים הסוציאליים הוא שם לא ראוי למאבק של אלה שהופכים מספרי תיקים לבני אדם. הם מפיחים חיים בבירוקרטיה אטומה שפועלת בכתב וחורצת בעט גורלות
מאבק העובדים הסוציאליים הוא שם לא ראוי למאבק של מי שהופך מספרי תיקים לבני אדם. אלפי אנשים שלא נראים לעין כשאין מאבק.
הם שומרים שתיק מספר 4782 מבאר שבע יוכל להגיע הביתה בלי שידקרו אותו. הם בודקים שתיק מספר 98703 מנהריה תלך לישון מבלי שאף אחד יכנס לחדרה ויבצע בה את זממו, הם שולחים את תיק מספר 3574 של ילדה קטנה מהדרום, שלהורים
שלה אין כסף. אתמול הם לא הספיקו לטפל בתיק של רפאל ז"ל, ניצול השואה. הם הנותנים שמות לאנשים, הופכים את תיק מספר 2847 מחולון לשרה ואת תיק מספר 39879 מפתח תקוה לדוד.
המספרים שלהם קצרים יותר ממספרי התיקים. המספרים שלהם די אחידים. 3,000 או 3,500, אבל השעות שלהם לא נגמרות, הן מתארכות ונמשכות כמו טור עשרוני ארוך, שלא בא אל סופו. את השעות שלהם לא ממש סופרים, המספרים שמחלקת המדינה לאנשים מסתיימים כאן.
מאבק העובדים הסוציאליים הוא שם לא ראוי למאבק של אלה שהופכים מספרי תיקים לבני אדם. הם מפיחים חיים בבירוקרטיה אטומה שפועלת בכתב וחורצת בעט או מדפסת גורלות. הם מעלים לרמה אנושית ואישית את מדינת הרווחה שכותבים עליה בעיתונים.
עובדים סוציאליים הם חבורה של אנשים אנושיים, שלוקחים בעיות של אנשים אחרים ומנסים להקל עליהם מעט את החיים.
הם קצת נאיביים לפעמים. מאמינים בכוחה של שיחה, בכוחו של חיוך במילים כמו חמלה, ועזרה ונתינה. הם עוסקים בכל הצדדים בחיים שאנחנו לא בדיוק רואים. כאילו מישהו שם משקפיים מיוחדים שמאפשרים להם לראות תיקים כבני אדם.
מאבקם של העובדים הסוציאליים הוא מאבק של יחידים שעוזרים ליחידים - כאלה עם שמות, ועם תווי פנים. זה מאבק של מיכל, מוריה וגם עינת - הן בדרך כלל עובדות, נשים. והן העובדות הסוציאליות, שמחזיקות טייטל גדול לתפקיד של הרבה פרטים קטנים, צועקות ברחובות בשם הרווחה המגיעה גם להן.
שר האוצר, שעוסק במספרים במקום לעסוק באנשים צריך לזכור שמיכל, מוריה וגם עינת עוזרות לו בכל יום לשמור על מדינת היהודים עם הרבה מספרים ובלי הרבה סיפורים מחרידים. הן עוזרות לו לשמור על השקט והוא צריך לעזור להן לשמור על כבודן ופרנסתן.
הכותבת הינה סטודנטית לתואר שני בתוכנית לניהול מלכ"רים בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים
לפנייה לכתב/ת 
