גבר אינו גבר עד שהוא יודע שהוא יכול לפרנס
מאז ומתמיד היה תפקיד הגבר לדאוג ולהגן על משפחתו. עד שיידע שהוא מסוגל לבסס את עצמו בתפקיד זה, הוא לא ירגיש מספיק גבר לבוא הביתה ולהתנהג כמו מאהב ואב המשפחה, שלא נדבר על בן זוג טרי ותומך. אז שימו לב, נשים: כבר בהתחלה בידקו באיזה שלב גיבוש הגבריות נמצא האדון
אז למה בעצם רוב הפגישות הראשונות, החברויות, מערכות היחסים והנישואים לא ממש פועלים כפי שחשבנו, ציפינו ורצינו? מה בעצם חסר? למה תמיד נשים (בעיקר) מתלוננות שחסר להן משהו, שזה לא מושלם ושאנחנו (הגברים) לא בסדר?
הכל, אבל הכל, מפני שאתן לא מבינות אותנו, הגברים. אתן לא יודעות מה אנחנו רוצים ומחפשים ואיך הראש שלנו עובד. למעשה, אנחנו די פשוטים להבנה ודי בסיסיים, ולכולנו יש בערך אותו דבר בראש.
נשים, לעומת זאת, מורכבות ומעניינות (טוב, לא כולן), וכדי להבין אותן נדרשות שנים של חיבור עם הצד הנשי שלנו, אינטליגנציה רגשית מאוד מאוד מאוד גבוהה, חקר ולימוד של המין הנשי, קורסים, סדנאות, ספרים, התייעצויות ומה לא. אתן מבינות למה לא כדאי שאנחנו ננסה להבין אתכן, אלא להיפך?
תשכחו מה שהאמהות שלכן אמרו לכן
הדרך הקלה ביותר להגיע למצב שבו אתן יכולות לחשוב על יציבות במערכת יחסים, לשפר מערכת יחסים קיימת או למצוא את הגבר הנכון, היא פשוט לשנות את קו המחשבה שלכן ולשכוח כל מה שידעתן עלינו הגברים. זירקו לפח את עיתוני הנשים ואת כל המאמרים שכתבו נשים אחרות, מחקו מהזיכרון את השיחות שלכן עם נשים אחרות שטוענות שהמצב שלהן הכי טוב וטרחו לייעץ לכן דעות לא ממש אובייקטיביות. תשכחו מה שהאמהות שלכן אמרו לכן (היום זה לא ממש מה שהיה פעם) וקחו לעצמכן כמה שעות (או ימים) לקרוא את הדברים הבאים. אולי אחר כך תבינו כיצד תוכלו לתמרן אותנו, לתמרן את עצמכן לתמרן אותנו, לדעת איך להגיע לשינוי משמעותי במערכת יחסים (לא לנסות לשנות אותנו - אין סיכוי לזה) ולגלות מהי אהבה.
כמובן, אני מדבר על גברים כפוטנציאל עתידי למערכת יחסים רצינית שתוביל לאנשהו ולא על בחור שבנות 14-23 מחפשות לצורך חוויה, או סתם חבר להעביר איתו את הזמן ולבלות. הכוונה היא לגבר שעבר את שלב הילדות והבגרות והגיע לשלב שבו הוא מתחיל לפתח חשיבה בוגרת ורצינית, הכוללת בדיקה יסודית של רצונות ומטרות לעתיד המשותף.
אז מיהו הגבר?
דבר ראשון, תבינו שגבר לא יוכל להתמקד בשני דברים יחד. כן, אני מודה ואומר בצער, קשה לי ולחבריי לעשות שני דברים יחד. כשאנחנו ממוקדים בלמצוא את עצמנו ועסוקים בלגלות את עצמנו ולאן אנו רואים את עתידנו מתקדם, קצת קשה להתמקד בעוד מישהו מלבדנו.
אז קודם כל, אם אתן פוגשות גבר, התחלתן לצאת עם גבר או שאתן במערכת יחסים עם גבר ואתן שמות לב שהוא עדיין לא נותן לכן את מלוא תשומת הלב, ולא בשל לחץ בעבודה או אנטיפטיות, אלא ממש נראה כאילו הוא אינו ממוקד במערכת היחסים או בכן אלא בעצמו - זה מפני שהוא באמת ממוקד בעצמו! עד שלא יהיה שלם עם עצמו מבחינת מי הוא, מה הוא וכמה הוא מרוויח, איזה תפקיד ותואר יש לו בעבודה מסודרת בעיניו (שימו לב, כל עבודה מכבדת את בעליה, הכל בעיני המתבונן). עד שיידע שהוא מסוגל לפרנס משפחה - הוא יהיה במצב של חיפוש תמידי אחר משמעות לחייו.
גבר הוא לא גבר עד שהוא יודע שהוא מסוגל לפרנס ולדאוג למשפחתו. אם הכוונה לאמו ואחיו או לאשתו ובניו – זו אותה כוונה. עוד מימי קדם, תפקיד הגבר היה לפרנס, לדאוג ולהגן על משפחתו כמו בטבע. עד שגבר לא יידע שהוא מסוגל לבסס את עצמו בתפקיד זה, הוא לא ירגיש מספיק גבר לבוא הביתה ולהתנהג כמו מאהב ואב המשפחה, שלא נדבר על בן זוג טרי ותומך.
אז שימו לב, נשים: עוד בהתחלה תבדקו באיזה שלב בגיבוש הגבריות נמצא האדון שלפניכן, אותו אחד שאתן מתכננות להביא איתו קבוצת כדורגל לעולם (כמובן, לא לבוא ולשאול אותו באופן ישיר את השאלות האלה).
גבר נשפט בעיני אחרים באופן מתמיד בעבודה, בין חבריו ואף בקבוצת הכדורגל שהוא משחק בימי שישי וכולם תמיד אוהבים להשוות (בין שאר הדברים) גם את הרושם והחוזק שלהם כגברים: אני מנהל חברה של... מרוויח... ונוהג על.... אמנם בדרך כלל נוהל זה מתפתח יותר לקראת גיל 40 או 50, אבל יכול באמת להיות גם בגיל צעיר יותר.
התחרות קשה, וכל אחד מתחרה על המין היפה. אז קחי בחשבון שאם הגבר שלך עובד עד מאוחר - הוא לא בהכרח עם הפקידה. אם הוא ימעט להיות בבית, הוא לא בהכרח בוגד או שותה בפאב. ואם הוא יהיה די חסכן, הוא לא בהכרח קמצן, אלא פשוט מנסה לדאוג למשפחתו כלכלית ולהגן על הגבריות שלו. רק אז הוא יוכל לבוא הביתה, לשבת ולדבר איתך.
בפרק הבא: מה אנחנו, הגברים, לא אוהבים
לפנייה לכתב/ת 
