שתף קטע נבחר

  • דעות ומאמרים
זירת הקניות

אסון הטבע ביפן - כדוה"א רומז לנו שנמאס לו?

דמיינו לרגע שבאותו היום ממש, ענן אבק וולקאני משבית שדות תעופה בכל אירופה, סופות הוריקן מכות את דרום ארה"ב, שיטפונות ענק מכסים שטחי ענק באוסטרליה וגלי צונאמי מטביעים עשרות אלפים באסיה. דמיוני? לא בטוח - הסימנים כבר כאן, אל תגידו לא ידענו

פעם, אסונות עולמיים היו קורים במרווחים גדולים אחד מהשני. היום, מי שקורא עיתונים בקביעות ובייחוד עוקב אחרי חדשות החוץ, נתקל אחת לכמה ימים בידיעות על אסון טבע כזה או אחר. פעם זה גלי צונאמי ענקיים השוטפים את כל מה שנקרה בדרכם, פעם שריפה גדולה המכלה שטחים עצומים, פעם רעידת אדמה הממוטטת חבלי ארץ שלמים ופעם גל חום אדיר הגורם למותם של רבים.

 

אסונות גדולים, כמו זה שהתרחש ביפן בסוף השבוע האחרון, או רעידת האדמה ביו זילנד לפני כמה שבועות, מגיעים מיד לראש הכותרות בעולם ונשארים שם ימים או שבועות. אבל יש גם אירועים קטנים יותר, במקומות פחות מוכרים ושאינם גובים את חייהם של מאות או אלפים, אלא "רק" עשרות בני אדם. אבל אלה מספרים שלא מצליחים לעורר את התקשורת העולמית ולכן, רובנו לא שומעים עליהם.

 

למרות הטכנולוגיה המתקדמת והעושר העולמי הכלכלי, אין לנו מה לעשות כדי להתגונן מפני אסונות אלה. לעיתים אין לנו אפילו את האפשרות לחזות אותם. אם הר הגעש רוצה להתפרץ, אם הים רוצה לעלות על גדותיו, אם היער רוצה להתלקח - שום דבר שהאדם יכול לעשות לא יעזור. הטבע, כך מסתבר כל פעם מחדש, חזק מכולנו. כל מה שנותר לנו לעשות הוא לעמוד מהצד ולחכות שהזעם יעבור.

 

אינני מדען ואני בטוח כי למומחים יש הסבר מדעי, מקצועי ומשכנע לכל תופעת טבע: לוחות טקטוניים, פעילות וולקאנית, היפרדות יבשות. אבל אולי, רק אולי, גם לפעילות האדם יש קשר לזה?

 

הסימנים כבר כאן

בני האדם מכלים את כדור הארץ שלנו. הם, סליחה, אנחנו - סוחטים את משאבי הקרקע עד תום, מנצלים את מקורות המים גם כשלא צריך, קודחים לליבו של כדור הארץ בשביל עוד טיפת נפט, חופרים במעמקי האוקיאנוסים כי אולי יש שם מעט גז, כורתים יערות שלמים בשביל העץ, הורסים ערכי טבע מיוחדים במחי יד ומחסלים שטחים פתוחים בהיקפים עצומים.

 

כל זה נעשה מבלי לחשוב לרגע על ההשלכות של כל הפעולות האלה על כדור הארץ. ולמה? כי זה אפשרי, כי זה קל, כי אין מי שיעצור את זה, כי הכסף חשוב כיום לאנשים יותר מערכי הטבע, יותר מבעלי החיים, יותר מהנופים המדהימים, יותר מהכול.

 

ואולי, רק אולי, לכדור הארץ פשוט נמאס מזה והוא החליט להראות לנו מי פה באמת הבוס, מי היה פה לפנינו ויישאר הרבה אחרינו. ואם נמשיך כך, אולי יבוא יום, ואולי כדור הארץ יגיד: 'די, עד כאן, עכשיו באמת הגזמתם. ניסיתי להזהיר, שלחתי התראות, חיכיתי בסבלנות שתשתנו ותתחילו להתייחס אלי בכבוד, אבל לא, אתם בשלכם, לא רק שלא שיניתם את דרככם - משכתם להתעלל בי, יום אחרי יום. לא עוד. עכשיו תלמדו לקח'.

  

ואז, דמיינו לרגע מה יקרה אם ביום אחד, באותו היום ממש, בתיאום מופלא של הטבע, ענן האבק הוולקאני באיסלנד ישבית שדות תעופה בכל אירופה, סופות הוריקן יכו את דרום ארצות הברית ויהרסו ערי חוף שלמות, שיטפונות ענק יכסו שטחים באוסטרליה בגודל של מדינות שלמות, גלי צונאמי יתרחשו באסיה ויטביעו עשרות אלפים, אלפים נוספים ימותו מגלי חום בפאריז ואלפים אחרים יקפחו את חייהם ברעידות אדמה ביפן.

 

תרחיש דמיוני? בלתי אפשרי? אם זה מה שאתם חושבים, בואו ונמשיך להתאכזר לכדור הארץ, כרגיל. אבל אם כל זה יקרה יום אחד, אל תגידו לא קלטנו את הסימנים, כי הם כבר כאן, מול העיניים.

 

הכותב הוא דובר החברה להגנת הטבע

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים