שתף קטע נבחר

מעורבות

צילום: ירון ברנר, שאול גולן

"לילד בשדרות אין גנטיקה אחרת מלילד בת"א"

הבעיה בפערים החברתיים היא לא רק בכך שלאחים עופר ולילדי קיסריה יש לרוב יותר כסף מלויקי כנפו ואנשי הפריפריה, הבעיה בכך שהסיכוי של ילדיהם להצליח הוא מלכתחילה גבוה יותר. משרד החינוך הצהיר שיחזק את החינוך הציבורי, אבל כנראה לא הבטיח לקיים

בדיון שהתקיים בנובמבר 2010 ציין שר החינוך גדעון סער כי "התשובה לנושא של צמצום פערים היא קודם כל חיזוק החינוך הציבורי". חינוך שכזה אמור להיות ממומן מכספי ציבור באופן שוויוני בין כולם. אלא שהצהרות לחוד ומעשים לחוד. בפועל, מרכז המחקר והמידע של הכנסת קבע לאחרונה שבמחצית מהרשויות המקומיות נגבים תשלומי הורים גבוהים מהרגיל.

הורים מבוססים משלמים ומעשירים את ילדיהם – המבוססים פחות מסתפקים במה שיש.

 

המשרד אמנם הוציא הנחיות בנושא זה, אך במחקר כתוב שאין בידיו תמונת מצב אמיתית בשטח. כלומר הנחיות הוצאו, אך אף אחד לא בודק שהן מיושמות. "יותר ויותר אנו רואים כי משרד החינוך אינו אוכף את האיסורים על הפרטה של מערכת החינוך הציבורית", אומרת עו"ד משכית בנדל מהאגודה לזכויות האזרח, שמוסיפה כי ייתכן ויינקטו צעדים משפטיים בנושא.

 

המנגנון של תשלומי ההורים מפותח למדי, אך הוא מפותח אף יותר בגלל הפרטת המורים הגוברת. כיום יש כ-8,000 מורים ומורות שעובדים במערכת החינוך ומועסקים בפועל על ידי עמותות. מעבר לעובדה שתנאיהם פחות טובים לרוב, יש בכך גם כדי לתרום להעמקת הפערים.

 

כך עובדת השיטה: בתי הספר באזורים שיכולים להרשות לעצמם פונים להורים בבקשה לכסף, אותו הם מעבירים לעמותות שמעסיקות את המורים - וכך ניתנות שעות לימוד רבות יותר למורי העמותות. המשוואה פשוטה: הורים אמידים יותר שווים יותר שעות לימוד וחינוך טוב יותר לילדים.

 

תשלומי ההורים הם לא הבעיה היחידה. לדברי עו"ד בנדל, נוצר מצב במסגרתו ישנם בתי ספר רבים שעוברים לתכנית "ניהול עצמי". בתי ספר אלה מגייסים בכוחות עצמם כסף ממקורות פרטיים. כך למשל, הם יכולים להשכיר מבנים בתחומם לגופים פרטיים כדי שיעשו שימוש במתקניהם תמורת תשלום כשהכספים הללו נשארים בבית הספר.

 

ועכשיו חידה: מי יכול לנחש איפה מרוויחים יותר כסף על השכרת מבנים, בגימנסיה הרצליה בתל אביב או בבית ספר בירוחם? "משרד החינוך עד היום לא יודע כמה הכנסות בפועל יש", אומרת עו"ד מנדל. "עובדה זו עלתה במהלך פגישה עם שר החינוך בהקשר של הכנסות פרטיות מהשכרת מבנים".

 

גם קשרי מנהל בית הספר ויכולות גיוס הכספים שלו משמעותיות, לדבריה: "איפה שלמנהל יש יכולת לגייס כספים, יש קשרים - התלמידים ירוויחו. וכאן גם יש הבדל משמעותי בין תל אביב לפריפריה". ואכן, נתוני הבגרויות שפורסמו לפני מספר שבועות מעידים על הצלחה בעיקר של בתי ספר מהמרכז.

 

דווקא יש הישגים - מקום ראשון בפערים

בהשקעה בחינוך המדינה נמצאת במקום האחרון מבין המדינות המפותחות (כפי שפורסם כאן לפני כשבועיים), אך אפשר להתנחם במקום ראשון בפערים בחינוך. "במחקר שביצענו השווינו את ישראל ל-OECD בכל המבחנים שהיו בעשור האחרון. ללא יוצא מן הכלל הפערים בין בתי ספר בארץ הם הגבוהים מבין כל אותן מדינות", אומר פרופ' דן בן דוד, מנהל מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, וחבר החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל-אביב.

 

אחד הנתונים המדהימים אליהם הגיעו במחקר הוא שהשכלה מצמצמת באופן כמעט מוחלט פערים חברתיים. בין גברים לנשים, ערבים ויהודים, מרכז ופריפריה. במחקר התגלה ששיעורי התעסוקה כמעט זהים בין כל הקבוצות שצוינו מרגע שרכשו השכלה. ללא השכלה – הפערים בין כל הקבוצות עצומים.

 

האקדמאים ואנשי המקצוע מסכימים על הקיפוח, אבל אין כמו דוגמא מוחשית כדי להבין אותו. "ברור שבמרכז מקבלים יותר העשרה ויש מורים יותר טובים", אומרת ויקי קנפו. "בשדרות ובערים בגליל ובנגב גרות שכבות מוחלשות. אם ילד לא מצליח זה לא כי הוא לא רוצה. רוב הילדים שלא מסיימים לימודים הם לא ילדים רעים".

 

כדוגמא היא מבינה את בנה, אותו שלחה ללמוד בבית הספר הטכני של חיל האוויר ולא במערכת החינוך במצפה רמון. "שם אתה משלם פעם אחת ואין עשירים ועניים. הוא מקבל עזרה מתי שהוא צריך. במצפה הוא קיבל עזרה מוקצבת. אם לא תפס את החומר זה בעיה שלו. הילדים כאן נופלים בין הכיסאות. ילד בשדרות לא נולד עם גנטיקה שונה מתל אביב".

 

תקצוב מוגבר של חרדים וערבים

אז תלונות יש, והרבה. מה לגבי פתרונות? לפי פרופ' בן דוד, הפיתרון המרכזי טמון בתקצוב דיפרנציאלי. לתת יותר לפריפריה ופחות למרכז. לדבריו, כיום זה קורה רק באחוז נמוך מן התקצוב. פיתרון נוסף לדבריו צריך להתמקד בתקצוב מוגבר של שתי קבוצות שמהוות 50% מהילדים כיום: חרדים וערבים. הפיתרון של עו"ד בנדל טמון בשמירת המהות הציבורית של המערכת: "כל פרקטיקה שעושה הדרה ואפלייה על רקע סוציואקונומי צריכה להיפסק".

 

לדעת אבינועם גרנות, עד לא מזמן ראש מינהל החינוך בחולון ויועץ אסטרטגי לחינוך כיום, "בתי ספר שממומנים בעיקר על ידי הורים או גופים פרטיים לא יכולים ולא צריכים לקבל תמיכה כספית מהמדינה. או שזה פרטי או שלא. כיום הם מקבלים תמיכה מהמדינה והמשאבים נגרעים מבתי הספר הציבוריים".

 

פיתרון נוסף הוא מחאה. מעבר לפתרונות המלומדים, לקראת סוף החודש צפויה להתקיים מחאה שמאורגנת על ידי חברי תא אופק באוניברסיטה העברית. במסגרתה ימחו על הפערים הגוברים בחינוך ועל הפרטת המורים. נגה כהן, סטודנטית לכלכלה ומדעי המדינה וראש צוות החינוך בתא, מסבירה: "על המדינה מוטלת האחריות לדאוג לחינוך איכותי ושוויוני לכולם, ללא קשר למצבם הכלכלי של תלמידיה".

 

ממשרד החינוך נמסר כי:

"בשנתיים האחרונות מנהיג המשרד מדיניות ברורה של מתן העדפה ליישובי הפריפריה במסגרת צמצום פערים. מדיניות זו מקבלת ביטוי באופן הקצאת המשאבים ובאופן יישום יעדי המשרד הן בתוכניות הפורמאליות והן בתוכניות הבלתי פורמאליות. בהתייחס לסוגיית תשלומי ההורים נמסר כי המשרד אוסר גביית יתר של תשלומים מההורים.

יצוין כי המשרד אוכף את נהליו ומדיניותו באמצעות פיקוח ישיר על בית הספר וכן, באמצעות בקרות פתע בתוך בתי הספר.

 

יודגש, כי דו"ח מחלקת המחקר והמידע של הכנסת מצביע על מגמת ירידה בשיעור בתי הספר הגובים תשלומי יתר בשנים תשס"ה לתש"ע. מגמה זה נובעת מהבקרות אשר עורך המשרד. בהתייחס לסוגיית העסקת מורים ע"י עמותות יצוין, כי משרד החינוך מעסיק כ - 88,000 עובדי הוראה בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. מורים בחטיבות העליונות מועסקים ע"י בעלויות – רשויות מקומיות, רשת אורט, עמל ואמי"ת.

 

יצוין, כי המשרד רואה במורים עמוד תווך של מערכת החינוך ומפעיל תכניות שונות כדי להשביח את איכות המורים. בימים אלה פועל המשרד לגבש הסכם קיבוצי עם ארגון המורים לבתי הספר העל יסודיים. ההסכם נועד לשפר את שכרם של המורים. בהתייחס למורים אשר מועסקים ע"י עמותות יצוין, כי מדובר במורים המועסקים על ידי גופים המשלבים בבתי הספר תכניות העשרה. באשר להשכרת המבנים, יצוין כי האחריות על תחזוקת המבנה לרבות השימוש בו לאחר שעות הלימודים הינם באחריות הרשות המקומית בלבד".

 

שתי הערות בקטנה:

  • מכירים את זה שמישהו חושב על רעיון שגורם לכם לשאול את עצמכם איך לא חשבתי על זה קודם? הדר ספיר, סטודנט ירושלמי, הוא כזה לפחות עבורי. הוא החליט לרוץ חצי מרתון כשהוא מבקש תרומה של 1,000 שקלים על כל קילומטר שירוץ מתוך ה-21, אותם יתרום לעמותת "בית הגלגלים". רוצים לעזור לו? לחצו כאן
  • תמיד מתלוננים שאין מספיק מוזיקה חברתית בארץ. אז מסתבר שיש, אבל היא פשוט לא זוכה למספיק חשיפה. צפו כאן  בקליפ חברתי מאת אייל קופמן והנגרים, שנוצר בעקבות השריפה בכרמל ועוסק גם בבעיות החברתיות הרחבות יותר.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
בהשקעה בחינוך המדינה נמצאת במקום האחרון מבין המדינות המפותחות
צילום: גיל יוחנן
צילום: ניב קלדרון
שווים פחות? ויקי קנפו
צילום: ניב קלדרון
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים