שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בעקבות המגילה: מסע ארכיאולוגי לשושן הבירה
    מאחורי השמות של מגילת אסתר נמצאים מלכים אמיתיים וארמונות מרהיבים. ליאת נאה לוקחת אתכם לטיול קצר בפרס

    עולם המחקר אמנם חלוק לגבי אמיתותם של האירועים המתוארים במגילת אסתר, אך איש אינו חולק על כך שרבים מן המונחים, השמות ואפילו תיאוריהם של החפצים והמבנים שבטקסט מעוגנים היטב במציאות ההיסטורית של ימי האימפריה הפרסית.

     

    הרמז הראשון לידע ההיסטורי של כותבי המגילה טמון במיקום הסיפור בעיר הפרסית שושן, הלא היא האתר הארכיאולוגי המפורסם סוסה שבאיראן, שבו נמצאו עדויות לשלטונן של אימפריות רבות ומפוארות, ובכללן זו של השושלת האחמנית, בה היה חבר גם המלך כורש הגדול שהביא לשיבת ציון.

     

    בישוב בן אלפי השנים נתגלו ממצאים חשובים ביותר, ביניהם בולט קובץ חוקיו של המלך הבבלי חמורבי מן המאה ה-18 לפנה"ס, ואף כיום ממוקם בו מבנה המוכר באופן מסורתי כקברו של דניאל, דמות מקראית אחרת מן התקופה הפרסית.


    מקום קבורתו של דניאל הנביא? העיר שושן (Robert Wielgórski)

     

    גם שמו של המלך הפרסי מן המגילה, אחשוורוש, הוא כנראה גלגול של שמו האמיתי של מלך פרסי מן השושלת האחמנית: המלך הנזכר במגילה הוא ככל הנראה המלך חשירש הראשון, או בשמו היווני, כסרכסס, ששלט באימפריה הפרסית במאה ה-5 לפנה"ס.

     

    בסיפור המקראי מסופר כיצד הציל מרדכי את אחשוורוש מהתנקשות, אך ההיסטוריה מלמדת כי המלך חשירש הראשון בכל זאת מצא את מותו בהתנקשות מתוכננת
    ביד מפקד המשמר המלכותי.

     

    היכן התרחש המשתה?

    מחברי המגילה תארו שלל מבנים ואלמנטים אדריכליים בארמון המלך שבעיר שושן: בית הנשים, בית משתה היין, גינת הביתן, שער המלך ובית המלך. אם כי קשה מאוד לחבר בין השמות הללו לבין השרידים הארכיאולוגיים שנחפרו באתר סוסה, בחפירות שנערכו במקום בראשות החוקר הצרפתי דלפוי במאה ה-19 אכן נמצאו שרידיו של ארמון מונומנטאלי שהקים המלך האחמני דרויש, הקדום לחשירש הראשון.

     

    אותו ארמון נותר בשימוש במשך זמן רב, אך נשרף בזמנו של חשירש הראשון, באופן המקשה על שחזורו בתקופת המגילה, ומאוחר יותר שופץ על ידי חשירש השני; כיום מוצגים רבים מממצאי חפירתו של דלפוי במוזיאון הלובר שבפאריס.

     

    ארמון אחר שבנה המלך חשירש הראשון, בעיר פרספוליס (שזכתה לאחרונה לפרסום רב ברומנים הגראפיים היפים של מרג'אן סטראפי ובסרט שנעשה על-פיהם), השתמר באופן מרשים יותר, ויכול להעניק מושג מסוים בנוגע למראה המקורי של זירת ההתרחשות לסיפור המגילה.

     

    כיצד נראה שרביט המלך?

    למעשה, חפצים רבים הנזכרים במגילה עשויים להתקשר לחפצים שנמצא להם תיעוד ארכיאולוגי, וביניהם סמלי השלטון, שנודעה להם חשיבות רבה בסיפור המגילה: כך למשל ניתן לדמיין את שרביט המלך העשוי זהב, אותו הושיט המלך לאסתר כאות לקבלתה בפניו, בדמותם של שרביטים המתוארים בתבליטי אבן אחמניים. שרביט שכזה מתואר גם בידיו של המלך חשירש הראשון עצמו.

     

    טבעת המלך, אותה העביר המלך למן ולמרדכי כיפוי כח, עשויה להדמות לטבעות ולטביעות חותם רבות שנמצאו בהקשרים אחמניים מלכותיים. בעיר פרספוליס נמצאו מספר טביעות חותם שכאלו המזכירות את שמו של חשירש הראשון, ועליהן בדרך כלל נראה המלך בנצחונו על בעלי חיים מיתולוגיים; אם כי קשה לומר אם טביעות אלו אכן השתייכו ישירות למלך או רק ציינו את שלטונו, הן בוודאי שימשו בתפקיד דומה לזה המתואר במגילה.

     

    אפילו מיטתה של אסתר, אשר לרגליה נפל המן לקראת סופו המר, עשויה להקביל לממצא ארכיאולוגי: סביר להניח שמדובר היה במעין ספה עליה רכנו בשעת המשתה, כנהוג במזרח הקדום ובעיקר ביוון העתיקה.


    איראן: כאן קבורים, לפי המסורת, גיבורי המגילה אסתר ומרדכי

     

    כאמור, גם רבים מן המונחים והשמות הנזכרים בסיפור המגילה משקפים נאמנה את עולמם התרבותי של יושבי פרס. מרדכי היהודי נקרא על שם אל לא יהודי בעליל, הלא הוא האל המסופוטמי מורדוך, ומעניין לציין כי בתעודה שנתגלתה בפרספוליס ומתוארכת לימי חשירש הראשון אכן מוזכר בכיר בחצר המלך אשר שמו דומה לשמו של מרדכי; אמנם קשה לבסס זיהוי מוחלט בין הדמות המקראית לבין האדם הנזכר בתעודה, אך יתכן כי הדמיון בין השמות איננו מקרי.

     

    אסתר המלכה נקראה על שמה של אשתר, גם היא אלה מסופוטמית, אלא שהיא גם זכתה לשם עברי כשר יותר, הדסה (שיש שטענו כי תרגומו הלועזי, myrtle, נשתל כרמז לזהותם של מנטרלי הכור האיראני).

     

    בהקשר זה מומלץ לקרוא את דבריה של ד"ר תמר עילם גינדין, חוקרת ובלשנית המעבירה הרצאות שדנות, בין השאר, ברקע הבלשני לסיפור המגילה.

     

    באיראן של היום המגילה עדיין רלוונטית

    אם כי קיים מעין ציון לקברם של מרדכי ואסתר בגליל, מקובל יותר לזהות את קברם עם מבנה מקודש שנמצא בהמאדאן, איראן, והוא קשור למסורות יהודיות ומוסלמיות במקום; יהודי איראן נהגו לפקוד את המקום במיוחד לרגל חג פורים.


    ציון קברם של אסתר ומרדכי בגליל העליון

     

    לאורך השנים עמד חג פורים בסימן מתח מסוים באיראן, משום שהאיראנים נוהגים להדגיש כי בחג זה מציינים היהודים גם טבח באלפי תושבי האימפריה הפרסית. וכך, אם כי לפני שנתיים עוד הוכרז באיראן כי קבר אסתר ומרדכי ישומר כאתר מורשת לאומי, השנה איימו מאות סטודנטים איראניים להרוס את המקום בתגובה למה שנתפש בעיניהם כאיום ישראלי לפגוע במסגד אל-אקצא, ובעקבות זאת הסירו שלטונות איראן את שלטי ההסבר שהיו תלויים במקום.

     

    ליאת נאה היא כותבת ותלמידת תואר שני בארכיאולוגיה מקראית במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, ירושלים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "בעקבות המגילה: מסע ארכיאולוגי לשושן הבירה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים