שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    "לא אתיופי, לא נכה, לא דתי מדי". ועדות הקבלה
    נפגעי הוועדות מבטיחים להילחם בחוק שאושר בכנסת. רעייתו של דני כדן "היתה פסיבית" בראיון והשניים לא התקבלו ליישוב הקהילתי בצפון, דוד ואהובה קמפלר נדחו כי "אינם מתאימים חברתית". מה עומד מאחורי הפסילות?

    החלום הישראלי נעצר בוועדות הקבלה: אתמול (יום ד') אישרה הכנסת את חוק ועדות הקבלה שמאפשר ליישובים קהילתיים בעלי 400 משפחות ומטה למנוע הצטרפות של חברים לא-רצויים, שאינם תואמים לכאורה את אופיו הייחודי של המקום. ח"כים בשמאל כינו את ההחלטה "לא דמוקרטית", והאגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ וטענה בין היתר כי מדובר בחוק גזעני, שמיועד לפגוע באזרחים ערבים.

     

     

    אולם נראה שהנפגעים אינם רק ערבים. אחד מהם הוא דני כדן ממעלות, שזה זמן רב מנהל מאבק נגד ועדות הקבלה. כדן, נכה צה"ל בתחילת שנות ה-60 לחייו, רק רצה להגשים חלום - לבנות בית פרטי ביישוב. אולם, אותו חלום התנפץ, לאחר שהוא ואשתו תרצה הגישו בקשה להתקבל ליישוב הקהילתי נווה זיו שליד נהריה - ונדחו.

     

    לחברי הוועדה הספיק ראיון בודד ולא ארוך עם בני הזוג כדן כדי לשלוח להם הודעה שלילית בכתב וללא פירוט סיבת הדחייה. כך גם היה בוועדת הערער. לאחר שפנה לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה לקבל את נימוקי הדחייה, הוסבר לכדן, בין השאר, כי רעייתו "הייתה פסיבית" במהלך הראיון.

     

    כדן לא ויתר ופנה לבג"ץ, במה שהפך לימים "בג"ץ ועדות הקבלה" ובסופו עודכנו נהלי מקרקעי ישראל הנוגעים לסוגיה. אולם לדעת כדן ואחרים, המצב בשטח לא ממש השתנה.

     

    "הבג"ץ שלנו בעיקר הציף בעיה, והחל להתמודד מולה. נזקקו כאן לחוק כנסת בשביל למצב את התופעה, דאגו לקבוע מסמרות שאף אחד לא יוכל להציב את הוועדה פעם נוספת על המאזניים", תקף כדן בשיחה עם ynet את החוק החדש שאושר ברוב של 35 תומכים מול 20 מתנגדים.  

     

    "הוועדות משמשות אמצעי לחלוב עשרות אלפי דולרים כדמי הסכמה, המלצה ועוד, שעה שמנהל מקרקעי ישראל יודע על הדברים האלה ולא עושה כלום", זעם כדן והבטיח כי לא מדובר בסוף מאבקו.

     

    כדן סבור כי בתחילה נועדו ועדות הקבלה למנוע מערבים כניסה ליישובים ומשם הדבר התגלגל ללא מעצורים: "אך שזה מתחיל אתה לא יודע איפה זה ייגמר. מכוח אותה התחלה נדחו מרוקאים, אתיופים ואחרים. לא חסרות סיבות לדחות בני אדם, לגזענות אין סיבה". הוא הוסיף וטען כי "'הלובי החקלאי', לו ניתנה בעלות על אדמות מדינה רבות, עומד חזק ואיתן ולצידו הכנסת הגזענית ביותר עד היום".

     

    לדבריו, דבר נוסף שמקשה על המאבק הוא חוסר הפופולריות של הנושא. "הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב סייעה לנו בבג"ץ כי לאף אחד אין כסף להרים עניין כזה, שעה שגם הוצגתי כעוכר ישראל, שונא ההתיישבות, ואנטי ציוני. למעשה אני בן ההתיישבות, קיבוצניק לשעבר, וגם נכותי הצה"לית שימשה כסיבה לדחייה שלנו".

     

    "פוסלים רבים על בסיס מוצאם"

    פרופסור נטע זיו, מנהלת הקליניקות המשפטיות בפקולטה למשפטים בתל אביב, שעמדה מאחורי "בג"ץ ועדות הקבלה", הביעה צער על אישור החוק. "חברי הכנסת צריכים להבין שאין מקום לחקיקה כזו במדינה דמוקרטית, בה המדינה מעבירה חלקים נכבדים מהקרקע הציבורית לידי גופים קטנים, ואין מקום לקבוצות סגורות להחליט מי לתת בשערם".

     

    היא הסבירה: "זהו מצב חריג בו המדינה נותנת כוח לקבוצה קטנה, שקובעת את מי לפסול על בסיס הגדרה לא ברורה של 'התאמה חברתית' או הגדרה של אי התאמה ש'תפגע תרבותית בישוב'".

     

    "לא רק לגזע העליון": צפו בכתבתו של רועי מנדל

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    נראה שהראשונים להיפגע מהחוק הם האזרחים הערבים, אך לטענת פרופ' זיו הם לא היחידים. "מטיפולי בנושא נפגשתי גם ביישוב דתי לאומי שלא רוצים לקבל חוזרים בתשובה חרדים כי הם דתיים מדי, ביישובים חילונים שלא רוצים דתיים, ובאי קבלה של אתיופים ואחרים כי הם לא מתאימים תרבותית", אמרה והדגישה: "זהו פתח רחב לפסול רבים על בסיס מוצאם".

     

    היא הוסיפה: "אין זכות לאף אחד לפסול שכנים, זהו כוח לפגוע לרעה. זה מתחיל באפליה מסוג אחד ומהר מאוד מתגלגלים להבחנות פסולות מכיוונים אחרים. צריך לזכור שמי שמחזיק היום באדמות היישובים הללו ובנושא ההרחבות בהם, הם מי שיש להם הרבה מאוד פריבילגיות. הם קיבלו את הקרקע במחירים מסובסדים ושומרים לעצמם את הזכות להחליט מי בפנים ומי בחוץ. אני מניחה שהעניין שיגיע לבית המשפט, והוא יאמר את דברו".

     

    "אינם מתאימים חברתית"

    דוד ואהובה קמפלר, תושבי גני תקווה בשנות ה-50 לחייהם, ביקשו לרכוש קרקע בהרחבה של קיבוץ מעיין ברוך שבגליל העליון, אך נדחו בטענה ש"אינם מתאימים חברתית". כמוהם גם בני הזוג פתנה ואחמד זבידאת שנדחו ביישוב רקפת שבגליל התחתון ויחד הם פנו לבג"ץ.

     

    בדיון האחרון בבג"ץ קבעה נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, כי על היישובים לתת תשובה לסוגיה, עד הראשון למאי, לפי התקנות החדשות בעקבות השינויים בחוקי מקרקעי ישראל. "זו הייתה הפשרה, אמר קמפלר בשיחה עם ynet, "ביניש הסבירה כי היא לא מבינה מדוע לא מקבלים אותנו, וכי לא רצתה לתת פסק דין בגלל החוק, שבעקבותיו תתקבל עתירה חוקתית וידונו בנושא".

     

    הוא הוסיף: "נמתין לראות מה יהיה, זהו חוק גרוע מאוד, שבשורה התחתונה ייצור חלוקה כמו בעם היהודי, ויאפשר לכל מיני ארצ'י באנקרים להחליט איפה כל אחד מאיתנו יגור ואיפה לא, וזה כמובן יכלול השפלות וכניסה לפרטיות של כל אדם בכל מקום בו ירצה לגור. בדמוקרטיה לכל אחד יש זכות לגור היכן שיחפוץ ולא שיכתיבו לו".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ""לא אתיופי, לא נכה, לא דתי מדי". ועדות הקבלה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    דוד קמפלר. לכל אחד זכות לגור היכן שיחפוץ"
    צילום: אסי כהן ומוחמד שינאווי
    קיבוץ מעין ברוך. "אינם מתאימים חברתית"
    צילום: אסי כהן ומוחמד שינאווי
    מומלצים