שתף קטע נבחר

  • טיול לעבר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ישראל מבעד לפנס-הקסם: ה'פאוורפוינט' של פעם
    בשנות ה-20, בכדי לצפות בתמונות צבעוניות, השתמשו ב"פנס-קסם" - תיבת עץ ובתוכה נר שהאיר על שקופית זכוכית ועליה מראות שונים. כך נראתה א"י לפני עידן ה-"פאוורפוינט"

    רבים מאיתנו אינם מכירים את המושג פנס-קסם או ב"צרפתית" מדוברת: 'סנדוק אל עג'ם' - (תיבת הקסם) בפיו של פרופ' זאב וילנאי שהיה נודד עמו ברחבי ארץ ישראל של שנות ה-20, ומביא בפני ציבור אוהבי הארץ את מראות ישראל.

     

    היתה זו תיבת עץ בתוכה נר (יותר מאוחר נורה חשמלית), ומהתיבה יצא שרוול בקצהו זכוכית מגדלת. בין מקור האור לבין הזכוכית, היו מציבים שקופית זכוכית בגודל 8 על 8 ס"מ ועליה צילום (פוזטיב) שנעשה במצלמה. מכיוון שבאותן שנים טרם הומצאה תוכנת "פאוורפוינט" (Power point) ו"יוטיוב", שימשו זכוכיות אלו כמצגות להביא בפני הצופים מראות חובקי עולם.

     

    רחלי רוגל היא אמנית ומדריכת טיולים, ובן זוגה, אמיר, הוא מתחום ההייטק ושניהם אספו במסעותיהם בארץ וברחבי תבל, את אותם שקופיות זכוכית שבהם נראית ארץ ישראל של פעם: מסוף המאה ה-19 ועד ראשית המאה ה-20. אביא בפניכם מבחר קטן מאותן זכוכיות. המיוחד בזכוכיות אלו הוא, שהצילומים נצבעו בעבודת יד מאוד עדינה ונראים ממש כציורי קיר.


    1. באר אברהם בבאר שבע.


    2. בדרך לבית המכס ביפו.


    3. בתי יפו ליד חוף הים.


    4. בזאר ביפו.


    5. 1905, מסדר חיילים טורקיים בקישלֶה (מטורקית: kışla) - בית המעצר שהוקם בעיר העתיקה בירושלים בתקופה העות'מאנית. המבנה שימש את הצבא העות'מאני למגורי חיילים עבור שומרי העיר. משמעות השם בטורקית היא איפוא "קסרקטין", המבנה שוכן בצמוד למגדל דוד מדרום, בשולי הרובע הארמני, ומשמש כיום את מטה מרחב דוד של מחוז ירושלים של משטרת ישראל.


    6. ירושלים, 1913, ליד שער יפו. נראה מגדל השעון בשער. מגדל השעון על גג שער יפו נבנה בשנת 1907, מאבן גיר שנחצבה במערת צדקיהו הסמוכה. המגדל הוקם כמחווה לסולטאן עבדול חמיד השני במלאת 25 שנה לשלטונו.

     

    המגדל בן ארבע הקומות התנשא לגובה 13 מטרים. בקומה השלישית הותקנו ארבעה שעונים. השעון המערבי והמזרחי הציגו את השעה הרגילה ("שעה אירופית"), בעוד ששני השעונים האחרים הציגו את השעה המקומית ("שעות זמניות"). בקומה העליונה, המקושטת והמעוטרת במיוחד, הוצב פעמון. בראש המגדל נקבע מוט מתכת מעוטר ועליו הסמל העות'מאני שכלל סהר וכוכב. לבריטים, שכבשו את ירושלים בדצמבר 1917, נראה המגדל כפוגע במראה העתיק של חומת העיר, וב-1922 הוא הוסר.


    7. מערת צדקיהו. שמה קשור במנוסתו של צדקיהו מלך יהודה מפני הבבלים עם חורבן בית המקדש הראשון. בכתובית על הזכוכית נכתב: "מחצבות המלך שלמה" (King Solomon's Quarries), המקדים את תיארוך המערה לימי שלמה המלך, כ-300 שנה לפני ימי צדקיהו.

     

    נראה כי זיהוי המערה עם מלכים שונים קשור בכך שהיא חצובה בסלע גיר קשה הנקרא 'מֵלֶכֶּה'.

    אבן זו נוחה לחציבה, עמידה בפגעי מזג האוויר ומתקשה במגע עם אוויר על ידי ציפוי טבעי בשכבת נארי, כראוי למבני מלכות. פִתחה היחיד של המערה קטן יחסית, ושוכן בין שער שכם לשער הפרחים. המערה שוכנת מתחת לבתי הרובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים, שטחה הוא כ-9,000 מ"ר, אורכה המרבי כ-300 מטרים, רוחבה המרבי כ-100 מטרים וגובהה המרבי כ-15 מטרים.

     

    בשנת 1907 נעשה שימוש אחרון במערת צדקיהו כמחצבה, כאשר השלטון המקומי הורה על חציבת אבנים במערה לבניית מגדל השעון על שער יפו לכבודו של הסולטאן העות'מאני, עבדול חמיד השני. בעקבות כך נפתחה שוב המערה לקהל, אך נסגרה שוב במהלך מלחמת העולם הראשונה.


    8. מבט על חומת העיר מהר הזיתים.


    9. הר הזיתים וכנסיית מגדלנה.


    10. מטע זיתים לרגלי חומת העיר המערבית.


    11. ירושלים, שוק הבקר ליד בריכת הסולטאן.


    12. ליד בריכות שלמה.


    13. בדרך אפרתה.


    14. התכנסות חוגגים מוסלמים ליד נבי מוסא (בסמוך לדרך ירושלים-יריחו. לפי אמונת האיסלאם - מקום קבורתו של משה רבנו). אירוע זה היה נערך מדי שנה באביב, כאשר החוגגים התכנסו בירושלים ופעמים רבות היו יוצאים מקהל חוגגים זה פורעים בקהילת יהודי ירושלים.


    16-15. בספר מלכים ב' פרק ה', מסופר על נס רפואי שעשה אלישע לנעמן, שר צבא ארם, שנרפא ממחלת הצרעת. בתצלומים: דמשק, שרידי בית נעמן וארמונו.


    16.


    17. גשר מעל נחל בסוריה.

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "ישראל מבעד לפנס-הקסם: ה'פאוורפוינט' של פעם"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    א. יריחו
    ב. מעיין אלישע ליד תל יריחו
    ג. גשר עבדאללה מעל הירדן מדרום ליריחו
    ד. נשים וילדים ביריחו
    ה. דמות אשה ביריחו
    ו. בית החולים בטבריה
    ז. מבנה (מי מכיר מי יודע, אין כיתוביות)
    מומלצים