צפו: פגשנו את "דיפ פרפל" ברוסיה

איאן גילן, סולן להקת "דיפ פרפל" און אנד אוף מאז סוף שנות השישים, היה פעם אלכוהוליסט גמור. כזה שפותח את הבוקר עם כוסית או שתיים של ברנדי, ממשיך בליטרים של בירה, מוסיף כוסית וודקה, מחזק בוויסקי ואת הלילה סוגר כשהוא מעולף בשירותים של הבר, לא זוכר מי הוא, מה הוא, ואיך הולכים האקורדים של "Smoke On The Water".

• התעדכנו בחדשות, סרטונים ותמונות בלעדיות בעמוד הפייסבוק של ynet
• וכמובן, לא לשכוח את העמוד הפרטי של ynet תרבות
  

בשנות ה-70, הרבה לפני עידן היו טיוב והטלפונים הניידים, לא היה מי שיתעד את הבושות וירוץ לספר לחבר'ה. "מזל ששום הופעה שיכורה שלנו לא תועדה והועלתה ליו טיוב", מספר גילן בראיון ל-ynet, כשהוא יושב בחדר האמנים של איצטדיון הניו ארנה, סנט פטרסבורג, רוסיה. זאת הסיבה שסירב להצעה להרים כוסית: "אולי אני אשתה קצת אחרי ההופעה, אבל אין סיכוי שאשתה עכשיו", הוא מתנצל ומוסיף: "אני כבר לא בגיל ואני לא רוצה להביך את עצמי".

דיפ פרפל על הבמה בסנט פטרסבורג. שועלים (צילומים: לורי שטטמאור) 

גילן בן ה-66 הוא שועל קרבות ותיק. כשהוא על הבמה, גילו הביולוגי מאבד כל משמעות, והתשישות שהיתה בראיון מתחלפת לרוח פראית של נעורי נצח, שלפעמים נדמה שרק זמרי רוק אגדיים מצליחים להרגיש. משך שעתיים וחצי, הוא צוחק, מניף ידיים, מישיר מבט שובב אל הקהל ברגע אחד, ושומר על דיסטנס של רוקר קשוח עם משקפי שמש ברגע אחר. אין ספק: כשהבית האמיתי הוא הבמה, אתה לא יכול שלא להרגיש בה הכי טוב שיש.

בכלל, "דיפ פרפל" מחזיקה בפז"ם רציני בכל הנוגע לסיבובי הופעות. היא פשוט לא מפסיקה להופיע. לא בגלל תופעת ההורדות או העובדה שקשה להתקיים היום בתור מוזיקאי, פשוט בגלל שזה מה שהחברים עושים מאז שנת סוף שנות ה-60, וזה מה שתמיד אהבו לעשות. לישראל הם ישובו, שלוש שנים מאז ביקורם הקודם, לשתי הופעות, ב-14 וב-15 במאי, באמפי של קיסריה.

גילן. זוכר מישראל את האוכל הטוב והחברה הנעימה 

"החוויות שאנחנו עוברים בדרכים בדרך כלל מהוות השראה לשירים שאני כותב", מגלה גילן, "אני מאוד מתעניין בהיסטוריה ובפוליטיקה של כל מקום שאנחנו מבקרים בו. בישראל יש לנו הרבה חברים טובים ויש לי זיכרונות טובים ממנה. אני זוכר שנהננו מאוכל טוב, יין טוב וחברה נעימה".

עד כמה אתה מעורב בפוליטיקה של הארצות שבהן אתה מופיע?

"הפעם הראשונה בארץ מסוימת מוקדשת לביקור באתרים התיירותיים שלה. אחר כך אתה כבר נעשה הרבה יותר מעורב בפוליטיקה ובתרבות של אותה מדינה. אני מאמין שכולנו דומים ומתנהגים אותו הדבר, אבל כולנו רוצים שדברים ייעשו בדרך שלנו. זאת הסיבה שאנחנו רבים".

הנסיון לבדוק מה דעתו על זמרי אינסטנט כמו ליידי גאגא וג'סטין ביבר, שמרוויחים יותר ממנו, מבלי שעשו עשירית ממה שעשה בחייו מוזיקלית, נתקל בהפתעה: הסבא של הרוק המתקדם דווקא מפרגן. "אנחנו צריכים התרגשות בצד הפופי של המוזיקה", הוא אומר ומרחיב, "יש בפופ צד אחד שמטרתו לשסע את החברה ולעשות לה דקונסטרוקציה, עם אמנים כמו לאונרד כהן, ומנגד יש את הצד שכל תפקידו הוא לבדר. את זה ליידי גאגא עושה היטב".

כשדיפ פרפל הופיעה בישראל ב-2008, נכתב שהיא "הרעידה את קיסריה". גם סנט פטרסבורג רועדת מהתרגשות, למרות שהרוסים אמורים להיות רגילים להופעות בכלל, ולדיפ פרפל בפרט. חלקה הראשון של ההופעה מוקדש לשירים החדשים יותר של הלהקה, ואילו החלק השני והאחרון הוא כל כולו קודש ללהיטים הקאנונים, שאין חובב מוזיקה שלא מכיר, ביניהם "Perfect Strangers","Soldier Of Fortune" וכמובן "Smoke On The Water".

אב שהביא את בנו הצעיר להופעה מספר לנו שמרגע שבנו נולד, הוא הרגיש צורך עז להשמיע לו את שירי הלהקה. הילד מנופף לי בידי לשלום, ורואים עליו שהוא מאוד גאה בחינוך המוזיקלי שאביו הוריש לו. בשורה הראשונה, לא רחוק מהם, נמצאות שלוש ילדות בלונדיניות בנות כ-16. אם להופעה בישראל הגיע קהל מבוגר יותר, שכלל בעיקר הורים בגיל העמידה וילדיהם המתבגרים, כאן יש הרבה צעירות שהגיעו בגפן, צועקות ברוסית ונהנות מכל רגע.