נערי החלומות ממומבאי: הודו אלופת הקריקט

מדי ארבע שנים הגיעה נבחרת הודו לגביע העולם בקריקט עם הר של ציפיות, והתמוטטה תחת אותו הר. הפעם, לקראת הטורניר שאותו אירחה בעצמה (יחד עם בנגלדש וסרי-לנקה), הציפיות היו אפילו גדולות יותר. אבל אמש (שבת), אחרי 28 שנים של כישלונות ברגעי האמת, ההודים עשו את זה - וזכו בתואר החשוב ביותר, בענף שמקביל אצלם לדת.

• התמכרתם לקריקט? דברו על זה בפייסבוק
  

ואם דת, סאצ'ין טנדולקאר הוא האלוהים. 1.2 מיליארד הודים, על פי המפקד האחרון, חיכו שהכוכב הגדול ביותר שלהם בכל הזמנים יספק את הסחורה, אבל דווקא חבריו עשו את ההבדל והובילו לניצחון על סרי-לנקה, בגמר מעולה. ההודים, שגברו על פקיסטן ב"מלחמה הגרעינית" בחצי הגמר, לא נבהלו מפתיחה טובה של הסרי-לנקים, והקפטן שלהם מהנדרה סינג דוני דחף אותם לניצחון, ולתואר השני בתולדותיהם בכל הזמנים.

בחצי הראשון סרי-לנקה התאוששה מפסילה מוקדמת ויכולת גרועה של אופול ת'ראנגה, אחד המצטיינים שלה בטורניר, ונעזרה במאייה של מהלה ג'ייוורדנה הוותיק והמעולה כדי להשאיר אותה בתמונה. בנוסף לג'ייוורדנה, שצבר 103 ריצות, בלטו גם הוותיקים האחרים - טילקרטנה דילשאן (33 ריצות) והקפטן קומאר סנגקרה (48).

הגיבורים ששימחו 1.2 מיליארד הודים (צילום: AP)

הום ראן בחבטה האחרונה

סרי-לנקה הגיעה ל-274 ריצות, מספר שיכול להספיק לניצחון נגד הרבה נבחרות, אבל כנראה שלא נגד ההודים, שמחזיקים בסוללת החובטים הטובה בעולם. וירנדר סוואג, אולי הטוב שבהם, נפסל בלי לצבור ריצה אחת, טנדולקאר לא הצליח להגיע למאייה ה-100 בקריירה ונעצר כבר ב-18, אבל האוהדים במומבאי ראו שניים אחרים מתעלים, במשחק הגדול ביותר של חייהם.

כך ייעשה לגיבור הגדול. טנדולקאר מונף אל על (צילום: EPA)

גותאם גמביר הציג משחק נפלא, הגיע ל-97 ריצות - ולמרות שביום רגיל היה כנראה בדיכאון בגלל החמצת המאה, הפעם זה בהחלט לא יום רגיל. לצידו זרח הקפטן דוני, שספג ביקורת אחר ביקורת במהלך הטורניר, וענה לכולם עם 91, כולל חבטת הניצחון ל-6 נקודות - "ההום ראן" של הקריקט. דוני נבחר לאיש המשחק ובתואר שחקן הטורניר נבחר החובט-מגיש יובראג' סינג, שרשם הפעם 21 ריצות ופסל שני חובטים סרי-לנקים.

"זה מדהים. הגביע מוקדש לסאצ'ין ולכל ההודים", אמר יובראג' המאושר, שנבחר ארבע פעמים במהלך הטורניר לאיש המשחק, "חבטנו כמו אלופים, תודה לך הודו". טנדולקאר, שזכה בתואר גדול ראשון אחרי כ-20 שנה בהן הוא נחשב לשחקן הטוב בעולם, לא הסתיר את הדמעות.

שחקני סרי-לנקה המאוכזבים, בתום ההפסד לשכנה הגדולה (צילום: EPA)

טנדולקאר בכה: "דמעות שמחה"

"זה הרגע בו אני גאה יותר מכל. לא הייתי יכול לבקש יותר מזה", אמר החובט הגדול אי פעם,

שיחגוג החודש את יום הולדתו ה-38. "תודה לחבריי לקבוצה, בלעדיהם זה לא היה קורה. נשארנו יחד ברגעים הקשים והוכחנו לאנשים שפקפקו בנו. תמיד האמנו בעצמנו, אבל בשנתיים האחרונות היינו מאוד יציבים. זה כבוד גדול להיות חלק מהנבחרת הזו. אני לא יכול לשלוט בדמעות, אלו דמעות שמחה".

להבדיל מטנדולקאר, שזכה בגביע באצטדיון הביתי שלו, סוף טוב לא היה נחלתו של מות'יה מורלית'ראן. המגיש הסרי-לנקי, אולי "הספינר" הטוב בכל הזמנים, לא פסל אף הודי במשחקו האחרון בקריירה.

מדינה שלמה צפתה ובהמשך צהלה (צילום: AP)

מורלית'ראן, כמעט בן 39, היחיד שנותר מסגל הנבחרת הסרי-לנקית שזכתה בגביע העולם ב-1996, לא היה כשיר לגמרי, וזה נראה היטב מול ההודים. ההתאחדות ההודית הודיעה כי כל אחד מיריביו בגמר יקבל 225 אלף דולר על הזכייה בתואר הראשון והיחיד של הודו מאז 1983.