תווי שי לפסח: 100 שקל ששווים רק 90

• מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בקריירה
  

כ-35% מהסכום אותו יתנו החברות והוועדים הגדולים כשי לפסח לעובדים הוא בתלושי קנייה, כך עולה מנתוני חברת ועדים המרכזת את המידע על הפעילות הכלכלית של הוועדים במשק. מדובר ב-900 מיליון שקל - אבל אם קוראים את האותיות הקטנות על התווים מגלים שהם שווים הרבה פחות לעובדים - וגם עולים הרבה פחות למעסיקים (ראו טבלה למטה). עובדים רבים תופסים זאת כזלזול בהם ובכספם; אחרים ניצלו את "מכסת העצבים" שלהם בשנים קודמת והתרגלו לכך.

"אם אתה עסק שרוצה את השם שלך כפרסומת על התווים - תתן את השווי המלא שלהם. זה ממש מעצבן אותי ולא מכבד אותי כלקוחה כל הההגבלות האלו ובטח זה שהתלוש שווה פחות מאשר הערך הנקוב שלו", אומרת מיכל העובדת במשרד פרסום. מיכל אומרת שלא תקנה במקומות הנותנים לה פחות מהסכום המצויין על התווים - גם אם זה אומר שתקנה במקום בו המחירים יקרים יותר. "אני אדיר את רגליי מהם במשך כל השנה, לא רק בפסח", היא מבהירה.

"אם אני אתעצבן זה ישנה משהו?"

אך מתברר שלא לכולם מפריעות האותיות הקטנות. "רק בשבוע שעבר קניתי בבאג בתלושים, ושילמתי 20 שקל יותר ממה שהייתי צריכה לפי הסכום שאמור להקנות לי התלוש. לא התרגשתי. הרי זה מה שכולם עושים ולא מהיום - אני כבר אדישה. ככה זה עובד עם התווים האלו", אומרת שלי, העובדת בחברה בתחום התקשורת. "אם אני אתעצבן זה ישנה משהו?", היא ספק שואלת, ספק אומרת.

שלי יודעת על מה היא מדברת. מנכ"ל חברת ועדים, יעקב אלוש, מציין שהניסיונות עד כה לחייב את החברות לכבד את התלושים לפי ערכם הנקוב וללא הגבלות - כשם היו כסף מזומן נפלו שוב ושוב במליאת הכנסת.

את גודל החוצפה של החברות המנפיקות ממחיש אלוש בצל מקרה קריסת חברת קלאבמקרט. "למרות שבתווי השי של קלאבמרקט היו שותפות רשתות שיווק כהום סנטר, סקאל, סטימצקי, ארקיע, קסטרו, ניופארם, פוקס, כיתן, פולגת ואחרים, הן לא הסכימו שהתלושים (בסך כולל של 50 מיליון שקל) ימומשו אצלן".

מנתוני ועדים עולה שדווקא התווים עם עודף ההגבלות - כגון תו הזהב (שופרסל) ורב תו (ריבוע כחול) -  זוכים בנתח שוק גדול. כך לדוגמה שופרסל זוכה בנתח של 27% מעוגת תווי הקנייה וב-18% מחזיקה רשת הריבוע הכחול. השאר מתחלקים בין מספר רשתות וחברות כחברות כרטיסי האשראי, חצי חינם, סופר-פארם, רמי לוי, פוקס ואחרים; ב-3 האחרונים, נציין, מספר ההגבלות נמוך יותר ושווי התו כערכו הנקוב.

המעסיקים חוסכים - ומתהדרים בסכומים גבוהים

מדוע המעסיקים מעדיפים לרכוש תלושים עם הגבלות? כי החברות המנפיקות מציעות להם "הנחות" גבוהות יותר. כך יכול המעסיק להתהדר שרכש תווי קנייה של שופרסל או ריבוע כחול בסכום (נניח) של 300 שקל לעובד - אבל הוא שילם עליהם פחות מ-250 שקל.

בעת הקנייה עובדיו של המעסיק יזכו במקרים רבים לקבל רק כ-270 שקל עבור התלושים, וגם זה לא בסניפים הזולים, וללא הנחות או מבצעים.  כך נוצר הרושם שהמעסיק היטיב עם עובדיו יותר מאשר היטיב בפועל. עם זאת, ישנם מעסיקים אשר לא מביטים על זה כך.

"אני חושב שעדיף לעובד לקבל תווי שי על סכום של 100 שקל מאשר לקבל ממני 85 שקלים במזומן. נכון שכשמורידים 10% מהערך בבתי עסק מסויימים ומונעים כפל מבצעים אז הכדאיות יורדת. אבל לא תמיד קונים מבצעים ויש לא מעט מקומות שמכבדים את הערך הנקוב על תווי השי", אומר ש', בעל משרד רואי חשבון.

גם מיכל לא מפנה אצבע מאשימה למעסיק. "אין לי בעיה עם זה שהמעסיק נותן תלושים, אני מעדיפה תלושים על מתנות, כי זה נותן לי חופש בחירה. למעט זה שהוא מתקמצן עלינו ונותן רק 200 שקל בתלושים. שייתן יותר. אלו סכומים מצחיקים שלא ממש מבטאים הערכה. הבעיה שלי היא עם הרשתות שאתה לא פעם מרגיש שאתה שבוי שלהן", היא אומרת.