מג'נט ג'קסון ועד HD: איך נולד יוטיוב?

בשנת 2004 התרחשו שני אירועים מכוננים, לפחות בהיסטוריה של האינטרנט. צונאמי ענק באסיה פגע בחופים הרג רבים, וג'אסטין טימברלייק חשף את החזה של ג'נט ג'קסון במופע האמצע של הסופרבול. שני האירועים הללו צולמו, תועדו, ובטח הועברו אליכם במייל עם הכותרת "חובה לפתוח רמקולים!!!!1 Anak". (שכחתם את אירועים הללו? קבלו תזכורת).

ווטסון, בוא לכלוב של הפילים

ג'אווד קרים שהיה אז סטודנט, עובד פייפל ומי שאפשר לכנות "המייסד השלישי" לא הסתפק בסרטונים במיילים, ועל פי ראיון שנערך איתו ב-USA Today ב-2006 הוא רצה אתר שיהיה אפשר למצוא בו את קטעי הווידאו האמורים. הוא פנה לסטיב צ'ן וצ'ד הארלי (שעזב לאחרונה) ויחד הם הקימו את יוטיוב. אפשר לתרגם את השם כאתה-צינור, אך המשמעות של Tube היא גם טלוויזיה. לפני עידן הטלוויזיות השטוחות, המסכים היו מבוססים על שפופרת ענקית. המלבן המעוגל האדום סביב המילה Tube בלוגו החברה גם מזכיר מסך ישן.

קרים עזר בהקמה ובשלבים הראשונים של תחזוקת האתר. בניגוד ליזמים אחרים בני דורו, הוא חזר להשלים את לימודיו וסיים את התפקיד המשמעותי שלו באתר שיתוף הווידאו הגדול בעולם. אבל זאת לא לפני שהוא הטביע את חותמו בהסטוריה של הרשת בפרט, ושל עולם התקשורת בכלל.

אם אלכסנדר גרהאם בל אמר לעוזרו "ווטסון בוא לכאן" בהדגמה של שיחת הטלפון הראשונה במאה ה-19, הרי שקרים אחראי למשפט האלמותי "הדבר המגניב אצל החבר'ה האלה, הוא שיש להם חדק ממש ממש ממש ארוך". הוא אמר את זה בסרט הווידאו הראשון שעלה ליוטיוב באפריל 2005: "אני בגן החיות".

המיליארד הראשון

בסוף 2006 היו שמועות ולחשושים ולאחר מכן הודעה רשמית - ענקית החיפוש גוגל רוכשת את יוטיוב בסכום של 1.65 מיליארד דולר. שירות הווידאו של גוגל, שנשא את השם המקורי "גוגל וידאו" סיים את תפקידו כאתר להצגת סרטוני גולשים, והפך למנוע חיפוש לסרטים באינטרנט. וידאו ברשת שותה לא מעט רוחב פס - עניין לא זול, והפרסומות שמסביב לא בהכרח מכניסות כסף. גוגל, שכנראה רצתה קודם כל לחסל את התחרות ורק אחר כך להרוויח ממנה, רכשה למעשה תרנגולת שבינתיים רק אוכלת זרעי זהב וניסתה לחשוב מה עושים איתה.

חודשים מספר אחרי עסקת הרכישה, יתכן שאנשי גוגל ויוטיוב צחקו כהשמיעו בפניהם את הקלישאה "המיליון הראשון הוא הכי קשה". אילו היה זה סרט הוליוודי (סורקין ופינצ'ר, תשאירו לי פרטים ונדבר), יתכן שבגוגל היו עונים "מיליון? נסה מיליארד!". אבל גוגל לא הרוויחה מיליארד מהאתר, היא הייתה בסכנה של תשלום של סכום כזה כפיצוי, בעקבות תביעה של ויאקום.

התביעה, אגב, נעדרת מ"ציר הזמן" של יוטיוב. מתברר, באופן מאוד מפתיע (מגיב 19, זה סרקזם) שהגולשים לא מעלים ליוטיוב רק סרטונים של סנאים דרמטיים, אלא גם קטעים מתוכניות טלוויזיה וסרטים ובהם קטעים מערוץ קומדי סנטרל, MTV, ערוץ הילדים ניקולודיאון וחברת ההפקות דרימוורקס - שכולם שייכים לוויאקום. 

יוטיוב טענה שהיא מסירה כל תוכן שמוגן בזכויות יוצרים מיד כשהיא מקבלת על כך הודעה ובית המשפט קיבל את טענותיה ודחה את התביעה בחודש יוני האחרון. העניין כמובן לא הסתיים וביום שישי גוגל הגישה את תגובתה לערעור של ויאקום בעניין. ומה לגבי קטעי וידאו של ויאקום ושל חברות אחרות שמוגנים בזכויות יוצרים? עדיין אפשר למצוא בקלות. חלקם אסורים, ועל חלקם יוטיוב משלמת תמלוגים לחברות שהסכימו לשתף איתה פעולה. צריך רק לחפש. ביוטיוב עדיין יודעים ומצליחים לסנן באמצעות כלים שונים דברים בעייתיים בעיניהם ויהיה קשה עד בלתי אפשרי למצוא סרטונים שמכילים עירום ומין. ביוטיוב, הכוונה. לא באינטרנט. 

לעולם לא יוותרו על ריק אסטלי

הזמר ריק אסטלי היה נקודת ציון חשוב בתרבות הפופולרית בשנות ה-80 של המאה הקודמת והמשיך להיות נקודת ציון חשובה בהסטוריה של הרשת ושל יוטיוב. במאי 2007 מסמנים ביוטיוב את המקרה המתועד הראשון של ריקרול - מתיחת רשת שממשיכה עד היום ובה מבטיחים למישהו קישור לסרטון לוהט (!!) מהאח הגדול / היפה והחנון / ליל הכלולות שלו, אבל בפועל שולחים אותו לצפות בלהיט "Never Gonna Give You Up" של אסטלי.

למה כל כך הרבה אנשים ממשיכים לקשר עד היום לשיר של אסטלי? התשובה הקצרה היא שזה מצחיק. התשובה הארוכה יותר היא שמדובר באבולוציה משונה של מתיחת רשת אחרת שבה הפנו גולשים לתמונה של ברווז עם גלגלים (Duckroll) כי שיבשו את שם המאכל אגרול. על פי כתבה בפוקס, ב-2007 יצא משחק חדש בסדרת GTA, האתר שהציג את הטריילר קרס וגולש שרצה למתוח את אומת הרשת הבטיח לינק חלופי אבל נתן קישור לאסטלי. למעשה ההסבר הזאת זהה לתשובה הקצרה - זה מצחיק.

השיר זכה לתשומת לב מחודשת ולעשרות מיליוני צפיות ביוטיוב בגירסאות שונות. ריק אסטלי אף השתתף בבדיחה על עצמו לפחות פעמיים שמתועדות.  פעם אחת בחג ההודיה ב-2008 כשפשוט הופיע בתהלוכת הרחוב הגדולה בניו יורק וביצע את השיר. פעם נוספת הייתה כחצי שנה לאחר מכן באת'נס בג'ורג'יה - כאשר אסטלי עלה לבצע את השיר של עצמו במועדון קריוקי. יוטיוב שמה את החותמת שלה על התופעה העממית כאשר במסגרת מתיחה מסורתית באחד באפריל 2008, כל הקישורים בעמוד הראשי של האתר הפנו את הגולשים לשיר של אסטלי.

מלא פיקסלים ומימדים

יוטיוב מנסה לצמוח ולהתחדש. חוץ מקטעי גולשים, ביוטיוב עשו כמה נסיונות בשידורים חיים, ובהם מופע של כוכבי יוטיוב ואומנים שהקיים ב-2008, ומופע של U2 מ-2009 שהיו לו מיליון וחצי צופים.

ביוטיוב יודעים שהתוכן לא מספיק וצריך גם פירוטכניקה ואפקטים. אם מעמידים, למשל, את סרט גן החיות של ג'אווד שצולם ופורסם לפני יותר משש שנים מול אוואטר, אפשר לראות שהסרטון העתיק הוא באיכות נמוכה בהרבה (על אף שיש לו יתרון ברור בתחום העלילה). רוב הסרטים שמועלים ליוטיוב צולמו במצלמות ביתיות או חצי מקצועיות, ולא על ידי צלם מקצועי. איך משפרים את האיכות, כדי שנוכל ליהנות מהסרטים המהפכניים, המחתרתיים והייחודיים (למשל - חתול שרודף אחרי לייזר) שעולים לאתר?

ביולי 2009 התחילו לעשות ניסויים בסרטים בתלת מימד באתר, וארבעה חודשים לאחר מכן הודיעו ביוטיוב שאפשר להעלות סרטים ב-HD מלא - 1080 פיקסלים - כך שהאיכות של הצילום לא תלך לאיבוד. ביוטיוב התחילו לתמוך בתקן HTML5, שאמור לעבוד טוב יותר במגוון מכשירים ניידים ודפדפנים. ביוטיוב מספקים כלים בסיסים לעריכה, וסביר להניח שהאתר עוד ישתכלל ויציע לגולשים כלים רבים לשיתוף הווידאו שלהם.

ומה היום?

על פי סטטיסטיקות שיוטיוב מפרסמת, יותר מ-35 שעות של וידאו עולות לאתר מדי דקה - שווה ערך ל-150,000 סרטי קולנוע כל שבוע. בסרטונים הללו יש יותר משני מיליארד צפיות מדי שבוע, והסרטים שלה מתפרסמים בעשרות מיליוני אתרים חיצוניים. מדובר, כך נראה, באתר הווידאו הגדול בעולם.

אפשר להמשיך ולדון בתפקיד של יוטיוב בקידום המוזיקה, הקולנוע והטלוויזיה, בחלק שלקחה במערכת הבחירות של ארצות הברית של 2008, בתפקיד שלה במהפכות בעולם הערבי, בנסיונות כושלים להתחרות בה וברגעים משמעותיים בהסטוריה של האתר, אבל הכל מסוכם בקליפ הזה ביוטיוב, שאנחנו מבטיחים שאינו ריק אסטלי.