שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    כיצד ישפיעו אסונות הטבע על הפנסיה שלנו?
    עלות אסונות הטבע בשנתיים האחרונות הגיעה למאות מיליארדי דולרים, וגם החסכונות שלנו הושפעו. מה כדאי לעשות? כלום, כמעט. לא כדאי למהר ולמשוך את הכסף כיוון ששינויים חפוזים עלולים רק להזיק, אך מספר פעולות אפשריות ישפרו את המצב

     

    תארו לעצמכם אחו ירוק בניו זילנד. שמש, אגם פסטורלי, ופרפר שנח לו על אחד העלים הירוקים עד כמה שירוק יכול להיות. הפרפר הזה יכול בהנפת כנף להשפיע משם על כולנו.

     

     

    אפקט הפרפר הוא ביטוי מתורת הכאוס, שאם נפשט ונסכם אותו במשפט אחד, ממחיש מצב בו משק כנפיים של פרפר במזרח הרחוק יכול להשפיע על המערכת האטמוספרית באירופה ואף ליצור טורנדו במצבי קיצון. קשה להתעלם מן הדמיון ולהשוות את הפרפר לצונאמי או רעידת אדמה, ולהשפעותיהם ההרסניות על כולנו, ועל החיסכון ארוך הטווח שלנו בפרט.

     

    יותר מ-500 מיליארד דולר, בשנתיים

    בשנים 2010 ו-2011 התרחשו מספר רעידות אדמה חזקות במיוחד, שהרעידו את בורסות העולם, ולא רק את הקרקע שמתחת לרגלינו.

     

    מאז חודש ינואר האחרון היינו עדים לרעידת אדמה בעוצמה של 6.3 בסולם ריכטר בניו זילנד, ואחת נוספת, חזקה כמעט באותה המידה במקסיקו, לצונאמי ביפן ולשיטפונות באוסטרליה.

    וכאילו כל זה לא מספיק, הגיע יום שישי האחרון, ואיתו רעידת אדמה נוספת, קרובה ומוחשית הרבה יותר, ביוון השכנה, והזכירה לנו עד כמה קרוב הפרפר יכול להיות.

     

    כמה זה עולה לנו? ב 2010 לבדה מחיר אסונות הטבע "עלה" לכלכלה העולמית סכום אסטרונומי של 219 מיליארד דולר ומעל ל- 306 אלף קורבנות בנפש.

     

    הצונאמי שהתרחש ביפן ב -10 למרס השנה גרם לבדו למדינה נזק של כ- 250 מיליארד דולר, המהווים כ- 4% מהתוצר הגולמי בארץ השמש העולה.

     

    איך זה בעצם משפיע על הכספים שלנו?

    מעבר לתיקי ההשקעות האישיים שלנו, שמנוהלים מול היועץ בבנק או בבית השקעות, ומושפעים ישירות מהתזוזות בבורסות ברחבי העולם, לכל אחד מאיתנו יש מוצר פנסיוני ארוך טווח זה או אחר. בין אם קרן פנסיה, קופת גמל, ביטוח מנהלים או קרן השתלמות.

     

    אותם גופים מוסדיים, בין אם נבקש ובין אם לא, משקיעים חלק נכבד מהרכיב המנייתי שלהן בחו"ל. בשנים האחרונות קיימת מגמה בולטת של הסטת כספים מהשוק המקומי לשווקים הגלובליים.

     

    למגמה זו רציונל ברור ומוצק - הקטנת ההטיה לשוק המקומי מסיבות גיאו פוליטיות, גיוון תיק ההשקעות, הורדת סיכון, השקעה בסקטורים שלא קיימים בשוק המקומי ועוד.

     

    לצד השקעות בשוק האמריקאי ובגוש היורו, שנחשבים "בטוחים" יותר, משקיעים אותם גופים גם בבורסות כמו הונג קונג, סין, קוריאה, אוסטרליה,ואיך לא, יפן.

     

    אחרי עשור של דשדוש וקצבי צמיחה נמוכים, סומנה יפן, הכלכלה השלישית בגודלה בעולם במונחי תוצר, כאחת המדינות שאמורות להוביל את הכלכלה העולמית בשנים הקרובות.

     

    בהתחשב בכך, ניתן להבין עד כמה אסונות הטבע כדוגמת הצונאמי האחרון משפיעים על הכלכלה הגלובלית, והשוק הישראלי בתוכה.

     

    לא כולם מפסידים

    לצד הניתוח המאקרו כלכלי ניתן למצוא גם לא מעט דוגמאות במיקרו. לשם הדוגמא - דלק רכב, יבואנית המאזדה לישראל עשויה למצוא את עצמה מושפעת באופן ישיר הן משינויים בשער החליפין (ין – דולר), והן מסוגיות תפעוליות שעשויות להיות גורם מכריע באספקת כמות הרכבים מיפן לישראל, רמות המלאי של החברה, ומגורם שלישי ולא פחות חשוב - מה יחשוב על כך הצרכן הישראלי שהיה מאופיין בהעדפה די בולטת למותג " מאזדה" בשנים האחרונות.

     

    למי זה "טוב"? אסונות מסוג זה יוצרים הזדמנויות ומגדילים את הכנסות סקטור התשתיות וחברות המשתייכות לפעילויות שיקום למיניהן. חברות נוספות אשר נהנות ממצבים כאוטיים כמו ביפן ובניו זילנד הן חברות שמספקות חומרי גלם וחברות בינלאומית בתחום הרכב.

     

    למי זה פחות טוב? הנפגעות העיקריות הן כמובן חברות הביטוח. נפגעות נוספות תהיינה חברות הנסמכות על יבוא מאותן המדינות, לדוגמא- רכיבים אלקטרוניים מיפן, ומנגד, חברות שמייצאות למדינות שנפגעו מאסונות טבע, אשר יפגעו מירידה בצריכה באותן מדינות הרות אסון. גם התיירות באותן המדינות תיפגע קשות, לפחות בטווח הקצר.

     

    אז מה עושים? עברנו את פרעה, נעבור גם את זה. המצב אמנם מסובך ונראה לפעמים מדאיג, אבל המסקנה פשוטה ונכונה לכל המוצרים הפיננסיים באשר הם - פשוט אל תעשו כלום.

     

    נטיית הבטן של רבים מאיתנו היא לקטוע הפסדים. תזמון שוק הוא הרעה החולה ואחת הטעויות הנפוצות במה שנקרא "פסיכולוגיה של משקיעים". הנזק במקרים כאלה יכול להגיע לעשרות ולעיתים אף למאות אלפי שקלים, במונחי חיסכון לגיל פרישה.

     

    אל תפעלו מהבטן, תנטרלו אמוציות, אל תיכנסו לפאניקה ואל תמכרו הכל. תנו למנהלי ההשקעות שלכם להחזיק בהגה ולנווט עבורכם במים הסוערים. תיק ההשקעות שלכם שרד משברים כמו אלה שחווינו ב 2002, 2008 ובאפריל 2010 והם ישרדו כל רעידת אדמה, גבוה ככל שתטפס בסולם ריכטר.

     

    מה בכל זאת צריך לעשות? למרות הכתוב לעיל, ביצוע שינויים ובחינת הרכב הנכסים שלכם, הוא דבר הכרחי, כמו גם התאמתם למי שאתם.

     

    שימו דגש מיוחד על שני דברים - בחירת רמת הסיכון ותמהיל ההשקעות שמתאימים ספציפית לכם, בהתבסס על פרמטרים כמו: טווח ההשקעה, רמת הנזילות הדרושה, מטרת ההשקעה וכמובן אהבת או שנאת הסיכון שלכם.

     

    הכותב הוא מנהל מערך מכירות וקשרי יועצים ב"תמיר פישמן"

     

    אין באמור לעיל להוות ייעוץ פיננסי ו/או פנסיוני כהגדרתו בחוק. בכל מקרה בטרם קבלת החלטה יש להיוועץ בבעל רישיון מתאים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "כיצד ישפיעו אסונות הטבע על הפנסיה שלנו?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים