שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כהן עובר ושב
    בני זוג שנישאו ברבנות בלונדון הגיעו לבית הדין, כשהבעל דורש גט בניגוד לרצונה של אשתו. הבעל טען שהוא כהן, ולכן מלכתחילה הנישואים אסורים - ויש לתמוך בהתרתם. בית הדין שיתף פעולה עם הבעל המערים וכפה את הגירושין

    בני זוג נישאו כדת משה וישראל באנגליה. תשע שנים אחר כך הופיעו בפני בית הדין בישראל בסכסוך גירושין, שבו ביקש הבעל להתגרש מן האישה - בניגוד לרצונה. הבעל טען שהוא כהן והיא גרושה, והיה אסור להם להינשא מלכתחילה. מאחר שכך, טען הבעל, על בית הדין לצדד ברצונו לחייב את האשה בגט.

     

     

    בית הדין שאל את הבעל איך ייתכן שכהן נישא לגרושה ברבנות בלונדון, והוא ענה שבתחילה הלכו השניים להירשם אצל רב הרפורמי, ולאחר מכן הודיעה לו האישה שהיא הצליחה לסדר שהנישואין יהיו אצל רב אורתודוכסי. האשה מצדה הכחישה את הסיפור, וטענה שבעלה כלל

    אינו כהן, ואם הוא אכן כהן – הוא העלים ממנה עובדה זו.

     

    הבעל הצליח להביא בפני בית הדין ראיות מוצקות למדי לכך שהוא אכן כהן: הוא הגיש לבית הדין שטר כתובה שבה רשום שאביו כהן, אישור מן הרבנות הראשית על כך שאביו הצהיר בעבר שהוא כהן, ומכתב מרב קהילה בחו"ל הקובע כי משפחת אביו מוחזקים מזה 50 שנה ככהנים. עוד נכתב באחד מן המסמכים כי אביו של הבעל ערך לו ברית מילה, אך לא נערך טקס "פדיון הבן" מאחר שהוא כהן.

     

    בשלב הזה של הסיפור שלפה האשה טענה יצירתית ומקורית. לטענתה, חמותה, אמו של בעלה, חייתה עם גוי לפני שנישאה לאביו. על פי ההלכה, אשה שמקיימת יחסי מין עם גוי נחשבת ל"זונה" ואסורה לכהן (ממש כמו גרושה). אם אשה שקיימה יחסים עם גוי נישאת (למרות האיסור) לכהן – ילדיהם נחשבים "חללים", ודיני כהונה אינם חלים עליהם. לפיכך, טענה האישה, גם אם נכון שהדבר שהבעל הוא כהן, הרי שהוא "חלל", ומותר לו לשאת אשה גרושה. ומאחר שהיה מותר להם להינשא, טענה האישה, נפלה עילת הבעל לגירושין, ולא ניתן לחייב אותה בגט.

     

    אלא שהבעל הכחיש את טענת האשה לגבי יחסיה של אמו עם גוי לפני נישואיה לאביו. הגדיל עוד לעשות הבעל כאשר הביא עד שטען שלא אמו היא שחייתה עם גוי (מה שהיה הופך אותו ל"חלל"), אלא סבתו - עניין שלא הופך אותו ל"חלל", אלא לסתם ילד שסבתא שלו קיימה יחסי מין עם גוי, לפני שהיא נישאה לסבו.

     

    בשורה התחתונה, הבעל הצליח להוכיח שהוא כהן, האשה לא הצליחה להוכיח שכהונתו נפסלה והוא "חלל" – ובית הדין חייב את האשה בגירושין בניגוד לרצונה.

     

    דיון מיותר

    אני מוטרדת מן הסיפור, שפורסם באחד הגליונות האחרונים של "הדין והדיין". ראשית, אני מוטרדת מכך שבית הדין מאפשר לאדם, שהערים על המערכת ונשא אישה שאסורה לו, לקבל את תמיכת המערכת ברגע שהוא חפץ להיפטר מאשתו. יש כאן שיתוף פעולה של בית הדין עם חוסר תום לב של הבעל ואף עידוד לכך. על בית הדין הרבני היה למצוא את הדרך שלא לשתף פעולה עם הבעל המערים.

     

    בית הדין יכול היה למשל לומר כך: "ייתכן שאתה כהן, ייתכן שאתה 'חלל' וייתכן שאתה בכלל לוי או ישראל, אבל זה לא הנושא כרגע. שהרי אם נשאת גרושה – סימן שכאילו הצהרת שאינך כהן, ואין אתה יכול כעת לטעון שאתה כהן לצורך גירושין".

     

    שנית, אני מוטרדת מן המחשבה שהשאלה אם האמא של הבעל או הסבתא של הבעל קיימה או לא קיימה יחסי מין עם גוי לפני נישואיה היא שאלה שתכריע אם
    בית הדין יפסוק לחייב את האישה בגט או לא. ומכך שבערכאה שיפוטית של מדינת ישראל, ובמשכורת של משלמי המסים, מתעסקים בשאלה הזו. אני תוהה אם אנחנו באמת יכולים לקרוא לעצמינו מדינה דמוקרטית ונאורה כשענייני הנישואין והגירושין שלנו דנים בנושאים אלה.

     

    ושלישית, אני סבורה שכל הדיון הזה היה מיותר, ולא היה צריך בכלל להתקיים. לו בית הדין היה פוסק שפירוד היא עילה לגט, לא היה צורך לטעון טענות מוזרות והזויות שכאלה. בעולם מתוקן הבעל היה אומר לבית הדין "אני מבקש להתגרש כי הנישואין שלנו התפרקו ואנחנו כבר לא חיים יחד", ובית הדין היה מחייב את האישה להתגרש.

     

  1. רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית העובדת ב"מרכז צדק לנשים"
  2.  

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "כהן עובר ושב"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים