שתף קטע נבחר

מנוחה נכונה? מה שצריך לדעת על צוואה

מתי כדאי לכתוב צוואה, מי יורש כאשר אין צוואה, מה זו צוואה הדדית? מדריך קצר למתגרשים הרוצים שרכושם לא יגיע לבן/בת זוג העושים את המוות, וגם לזוגות שרוצים זה בטובת זה

בני הזוג מצויים בעיצומו של סכסוך גירושים עקוב מדם ודמים. הם נאבקים זה בזו על קוצו של כל שקל בכל בית משפט ובית דין. הגירושים מתעכבים בגלל חוסר הסכמה על חלוקת הרכוש. ואז אחד מהם מוזמן, שלא מרצונו, לבית-דין של מעלה. התקף לב, תאונת דרכים או התערבות אחרת של הגורל, חדה, מהירה ואכזרית.

 

 

אם המנוח לא השאיר צוואה - יש להניח שלא יהיה לו מנוח גם במקום מנוחתו האחרונה: בן הזוג הנותר בחיים יורש מחצית מכל רכושו, גם זה שנצבר לפני הנישואים. במחצית השנייה יחלוקו הילדים בשווה ביניהם. כך קובע חוק הירושה. החוק אינו מתחשב במצב היחסים בין בני הזוג ולא בקיום הליכים משפטיים ביניהם. מצב זה חל באותו אופן גם על ידועים בציבור - זוג החי ביחד תוך ניהול משק בית משותף.

 

עשה זאת בעצמך: צוואה בכתב יד

מה הפתרון למי שעלול לחטוף התקף לב רק מהמחשבה שבן זוגו עלול לרשת אותו? לכתוב צוואה. פתרון פשוט, קל וזול. לפי החוק, כל אדם זכאי להוריש את רכושו לכל מי שיחפוץ. יש חופש הורשה מוחלט, המבוסס על כלל ידוע בדין העברי: מצווה לקיים את רצון המת. שיקולים של צדק והגינות אינם חלים על הוראות הצוואה, ולא אחת נפטר אדם ומתברר כי לא הותיר אגורה לאיש מבני משפחתו. כעסו על בן זוגו ועל ילדיו כה גדול, ולכן הזוכה ברכוש, ולעתים הוא רב מאוד, הוא גוף כלשהו, שלמנוח אין כל קשר אליו.

 

רוב האנשים פונים לעורך דין כדי שיכין להם צוואה. שני עדים חייבים לחתום בסופה כדי להקנות לה תוקף. עלות מקובלת של צוואה פשוטה - אלפיים עד שלושת אלפים שקל. אם הצוואה מסובכת, המחיר עולה. מי שרוצה לחסוך את ההוצאה יכתוב צוואה בכתב ידו. היא כשרה לחלוטין אם הכותב חותם עליה והיא נושאת תאריך.

 

מקובל למסור עותקים מהצוואה לקרובי המשפחה או לידידים, שיידעו להוציא אותה מהמגירה בבוא היום כדי לפתוח בהליכים לקיום הצוואה. מי שחושש שאיש לא יידע כי הותיר צוואה - יפקיד אותה במשרד רשם הירושות.

 

שינוי צוואה או ביטולה נעשה או על ידי כתיבת צוואה חדשה. החדשה מבטלת מעצמה כל צוואה קודמת, גם אם לא כתוב בה דבר על צוואה אחרת. דרך אחרת לביטול צוואה: קריעתה. אבל אם קיימים עותקים אחדים, צריך להשמיד את כולם.

 

באהבה ובחברות טובה: צוואה הדדית

ולתסריט אחר, טוב יותר ורצוי יותר: בני הזוג חיים באהבה ובחברות טובה. השמחה שורה במעונם והם דואגים זה לזו בחייהם ורוצים להבטיח את טובתו של בן הזוג גם בבוא היום, כשייוותר לבד. איך עושים זאת?

 

כל אחד כותב צוואה, שבה הוא מוריש את כל רכושו - או את מרביתו, הכל לפי רצונו - לבן זוגו. מכנים זאת "צוואה הדדית". ניתן לכתוב את הצוואה הזאת גם במסמך אחד, שעליו חותמים שני הצדדים. לאחר פטירתו של אחד מבני הזוג, יירש האחר את כל הרכוש של המנוח והוא רשאי לעשות בו כרצונו.

 

מי כותב צוואה כזאת? מי שחושש שהנותר בחיים עלול להתעמת עם הילדים (היורשים מחצית מהרכוש אם אין צוואה). למשל, הילדים או בני זוגם יצפו מאמם האלמנה (או מאביהם האלמן) לתת להם את חלקם בדירת הוריהם. אם להורה אין כסף לתת להם לפי שווי חלקם בדירה, הם אף עשויים להגיש תביעה נגד ההורה הנותר בחיים למכירת הדירה כדי לקבל את המגיע להם. וכך גם באשר לרכוש אחר. כאשר מורישים את הרכוש לבן הזוג, מונעים מאבקי ירושה, גלויים או סמויים.

 

המקרים הבעייתיים מתעוררים תכופות יותר בנישואים שניים כאשר נפטר אדם ללא צוואה, וילדיו מנישואיו הראשונים מבקשים להוציא את האשה השנייה (או הבעל השני) מדירת המגורים. מי שרוצה לדאוג לשקט הנפשי של בן זוגו וסובר שההגינות מחייבת שילדיו ימתינו לקבלת חלקם בירושה עד לפטירתו של בן הזוג השני (ועל כך נרחיב בפרק הבא) - יעגן את רצונו זה בצוואה. מובן שניתן למצוא דרך ביניים: להבטיח את מגוריו של בן הזוג בדירה עד אחרית ימיו, ואת הכספים או חלקם להוריש לילדים.

 

"יורש אחר יורש"

רבים מאלה המורישים את עזבונם לבן זוגם, ובמיוחד כאשר בני הזוג כותבים צוואות הדדיות, מוסיפים בצוואה סעיף הקרוי בחוק "יורש אחר יורש": כל רכושי, נכתב בצוואה, יעבור לאחר פטירתי לאשתי/לבעלי, אבל לאחר מותו - כל שהורשתי לו יעבור לילדים. אנשים נוהגים להורות כך כדי למנוע מצב, שאם נותר משהו מרכושם, מי שיהנה ממנו לא יהיו הילדים אלא בן הזוג החדש של האלמן/אלמנה או ילדיו החדשים. כך גם דואגים לבן הזוג לשארית חייו, אך שומרים על זכויות הילדים (ניתן להוריש באופן זה גם לאחרים, לא רק לילדים).

 

אבל, יש כאן אבל גדול: כל אחד מהצדדים רשאי לכתוב צוואה חדשה, ובלא ידיעתו של השני. אי אפשר להגביל בצוואה את זכותו של השני לחזור בו מהוראות הצוואה ההדדית. עריכת צוואה חדשה במקרים של צוואות הדדיות, בין בחייו של בן הזוג ובין לאחר מותו, היא מעשה לא הגון. לפיכך התעוררה הכנסת לפני שנים אחדות ותיקנה את החוק כדי לפתור את הבעיה הזאת. התיקון נועד בעיקר למנוע מצב, שבן הזוג הנותר בחיים כותב צוואה חדשה ובה הוא מוריש את כל רכושו - כולל זה שירש מבן זוגו - לא לילדים, אלא לאחרים.

 

ביטול חד צדדי של צוואה הדדית

בתיקון לחוק נאמר כי צוואה הדדית נעשית "מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר" ונקבע כי לביטול צוואה הדדית באופן חד צדדי לא יהיה תוקף אלא בתנאים הבאים: מסירת הודעה בכתב למצווה השני (אם השינוי נעשה כששני בני הזוג חיים), ובמקרה זה מתבטלות שתי הצוואות ההדדיות.

 

אם הנותר בחיים משנה את הצוואה לאחר פטירת בן זוגו באופן שהיורשים העתידיים הצפויים - לרוב הילדים - יקופחו, חלות ההוראות הבאות: אם העיזבון טרם חולק, אזי הנותר בחיים יסתלק מכל חלק שהוא אמור לקבל מרכושו של בן זוגו שנפטר. אם העיזבון חולק כבר, יהיה על הנותר בחיים להשיב לעיזבון מה שירש.

 

לעתים אי אפשר כבר להחזיר ירושה - למשל כשהיורש מכר דירה שהתקבלה בירושה - ובמקרה זה יהיה עליו להשיב את שווי הדירה. משמעות הדבר היא, שהיורשים המקוריים של הצד שנפטר יקבלו מה שההורה שלהם רצה שיקבלו.

 

כל האמור חל רק אם היורש הראשון השאיר בעת פטירתו רכוש שירש מבן זוגו. חשוב לדעת, כי היורש רשאי לעשות במה שירש כרצונו, ורק אם יישאר רכוש לאחר פטירתו - אז יזכו הילדים.

 


 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צוואה חדשה מבטלת כל צוואה קודמת
צילום: shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים