שתף קטע נבחר

המדריך להלכות הפסח

מי מקפיד בקטניות? כיצד מכשירים את המטבח? מה עושים בערב החג? ואיך עורכים את ליל הסדר? לקט הלכות לחג

האם חייבים למכור חמץ?

א. ראוי לחסל את המוצרים שהם חמץ גמור, ואף תערובות חמץ גמור, כגון אטריות, ופלים וכו'. רק מי שייגרם לו הפסד גדול, כגון מפעל או חנות, שיש להם כמות גדולה של חמץ - סומכים על התקנה למכור לכתחילה את החמץ.

 

עם כל זה, מכיוון שנהגו למכור חמץ במשך הדורות (ואף את החמץ הבלוע בכלים, שאותו אי אפשר לאבד), ממשיכים למכור חמץ על ידי הרבנות.

 

ב. מכירת החמץ נעשית על-ידי חתימה על הרשאה, שהיא הסכמה לביצוע המכירה על-ידי הרב. לכן אין צורך בקניין (הרמת מטפחת) כפי שנהגו פעם. אפשר גם בהוראה טלפונית או באינטרנט.

 

על מה צריך להקפיד בקניית מוצרים?

א. צריך לשים לב שעל המוצר מודפס שהוא כשר לפסח, בהכשר רבנות מוכרת. אין להסתפק במדבקה או בחותמת על גבי המוצר, או על גבי האריזה החיצונית, כי אלה ניתנים לזיוף.

 

ב. מוצרים מתוצרת חו"ל צריכים להיות מאושרים על-ידי מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית. דבר זה נכון גם בכל ימות השנה.

 

ג. יש תרופות העשויות על בסיס קמח ואינן כשרות לפסח (בעיקר סירופים מתוקים לילדים). צריך לוודא את כשרוּת התרופות הנלקחות, ובמקרה של ספק להתייעץ עם רב.

 

ד. מצה עשירה (אשר בהכנתה מוסיפים לבצק מי פירות במקום מים) - נוהגים האשכנזים שלא לאכול בפסח, מלבד במקרה צורך של חולה או זקן. והספרדים מקילים בזה.

 

מי וכיצד מקפידים בקטניות?

א. יש עדות, בעיקר האשכנזים, שאינם אוכלים קטניות בפסח, אף על פי שברור שאינן חמץ. ישנם מספר הסברים למנהג זה, ועיקרם, שעלולים להחליף גרעיני חמץ גמורים בגרעיני הקטניות (או בגלל שדומים בתוצרת, או בגלל שמעורבים בהם). מכיוון שהתקנה הייתה לכל האשכנזים – מנהג זה מחייב אותם גם כיום.

 

ב. יש מקילים גם לאשכנזים להשתמש במרגרינה ובמוצרים אחרים העשויים משמן סויה (שהוא שמן קטניות), משום שהסויה לא הייתה ידועה בזמן גזֵרת חכמים, ולא חלה עליה הגזֵרה, וכן הדין בקינואה.

 

ג. שמן כותנה ושמן קנולה (וכן מוצרים המכילים לפתית) אפשר להשתמש בהם לכתחילה.

 

ד. מותר לאשכנזי לאכול תבשיל (ללא קטניות) שבושל בכלי שבישלו בו קטניות, ויש מקילים בתערובת קטניות שנעשתה לפני הפסח, בתנאי שהקטניות מהוות מיעוט ואינן נראות.

 

ה. בני זוג, שאחד מהם אשכנזי והשני ספרדי, יש לאישה לנהוג כבעלה, הן להקל והן להחמיר.

 

כיצד מכשירים את הכלים והמטבח?

א. הכשרת הכלים היא נושא הלכתי סבוך ורחב, שצריכים לעסוק בו יודעי ההלכה. נהגו ישראל לייחד מערכת כלים נפרדת לפסח, וממילא נתבטל כמעט הצורך בהכשרת כלים. עם זאת, ישנם דברים גדולים שאי אפשר להחליפם וצריך כל אחד להכשירם בביתו, ועליהם נדון כאן.

 

ב. המשטח - שיש או נירוסטה. יש לערות מים מקומקום חשמלי כאשר הוא מחובר לחשמל (אם הקומקום מתנתק בשעת רתיחת המים, צריך להסיר את המכסה). אם נוהגים ללוש בצק על המשטח, יש מחמירים גם לכסותו.

 

ג. כיור העשוי חרסינה - לכתחילה צריך להכשירו כמו השיש ולהניח בתוכו קערת פלסטיק, כדי שהכלים לא ייגעו בכיור. יש מקילים להניח רשתות (עם רגליות) בקרקעית הכיור. יש מקילים ומסתפקים בהכשרת הכיור בלבד.

 

ד. תנור אפייה - צריך לנקותו היטב, גם על ידי חומרים חריפים (תרסיס לניקוי תנורים), ולחממו שעתיים בחום המרבי. אי אפשר להכשיר את תבניות התנור, ויש להשתמש בתבניות מיוחדות לפסח.

 

ה. מדיח - יש לנקותו היטב ולערות מים רותחים (כמו בסעיף ב') על החלקים המתפרקים (רשתות ומסננת).

 

ו. מיקרוגל - אחרי ניקוי יסודי יש להרתיח בו כוס מים במשך דקות אחדות. את צלחת הזכוכית המסתובבת רצוי לכסות, וכן את המאכלים המתחממים בפסח. אם במשך השנה חיממו לחם ישירות על גבי צלחת הזכוכית - יש להחליפה.

 

ז. כירת גז - לנקות היטב, להעביר באש את החצובות ולערות מים רותחים על משטח הכיריים. רצוי לכסות את המשטח בנייר אלומיניום.

 

כיצד מקיימים את בדיקת חמץ?

א. יש לבדוק בכל המקומות שייתכן שהגיע אליהם חמץ, בדיקה הגונה ולא שטחית, למרות שסומכים על ניקיון הבית שנעשה לפני כן.

 

ב. צריך להקפיד מאוד על בדיקת המכונית. בדיקה זו תיעשה דווקא על ידי פנס חשמלי, מחשש דלֵקה. גם בבית אפשר לבדוק בעזרת פנס.

 

ג. אפשר לחלק את הבדיקה לכמה אנשים מבני הבית, באופן שכולם יעמדו יחד לפני הבדיקה, בעל הבית יברך, ואחר כך ילך כל אחד למקום שנקבע מראש שעליו לבדוק. בצורה כזו יכולים לסיים את הבדיקה מהר יותר, ועם זאת לעשותה כראוי.

 

ד. מי שנוסעים מביתם לכל החג, יכולים להיפטר מהבדיקה על-ידי שימכרו את החמץ וישכירו את ביתם לנוכרי. במקרה זה ראוי לסדר מכירת חמץ מיוחדת שתתחיל כבר בי"ג בניסן, כדי שבזמן בדיקת החמץ לא יהא הבית ברשותם.

 

איזה דברים צריך לעשות בערב פסח?

א. ראוי ונכון לארגן את הזמן באופן שיוכלו בני הבית (ובפרט האישה) לנוח במשך היום. כך יגיעו לסדר נינוחים ולא סחוטים ועייפים.

 

ב. הבכורות מתענים, ואפשר להקל על-ידי השתתפות בלימוד סיום מסכת ובסעודת מצווה.

 

ג. אין אוכלים מצה, וגם לא עוגות או מאכלים האפויים מקמח מצה, אך מותר לאכול תבשיל שיש בו קמח מצה.

 

ד. סוף זמן אכילת חמץ - בשעה 10:29 (ויש מחמירים - 10:04).

 

ה. סוף זמן ביעור חמץ - בשעה 11:34 (ויש מחמירים - 11:22).

 

ו. יש להכין את כל הנדרש לסדר: מקומות להסבה, מצות שמורות, חסה נקייה מתולעים ואת יתר ההכנות.

 

ז. ככלל, אין להרבות באכילה בערב פסח, כדי להגיע לסדר רעבים.

 

כיצד עורכים את ליל הסדר?

א. בערב זה יש מצוות רבות: חלקן מן התורה, וחלקן תקנות חכמים. צריך וראוי לקיים את כולן כראוי.

 

ב. מצווה מן התורה להזכיר את יציאת מצרים ולהגידהּ לבנים. מצווה זו חלה על כולם, גם על הנשים והילדים. לכן רצוי שכולם יהיו שותפים באמירת ההגדה, ולא לקוראה בלחש ובמהירות.

 

מכיוון שעיקר מצוות ההגדה מוטלת על ההורים - "והגדת לבנך", רצוי שאחר אמירת הקושיות, יאמר כל אב לילדיו את עיקר סיפור יציאת מצרים, בלשון קצרה ומובנת לילד, כי לפעמים הילדים אינם מבינים את לשון ההגדה.

 

ג. חובה לאכול מצה בליל הסדר. יש לקיים את המצווה במצות מיוחדות - "מצות שמורות". כל אחד צריך לאכול לפחות כזית אחד, ובמשך הסדר ארבעה זיתים. שיעור ה"זית" הוא נפח של כ-30 סמ"ק, שהם כשליש מצת מכונה.

 

לכן, לאחר ברכות "המוציא" ו"על אכילת מצה", שאז צריך לאכול כשני זיתים, צריך כל אחד לאכול כשני שלישים של המצה, ללא הפסקה בדיבור בתוך כ-4 דקות.

 

צריך להכין מראש מצות שמורות נוספות, כי ב"קערה" יש שלוש מצות בלבד, ואין בהן די לחלק לכל בני הבית.

 

ד. אכילת מרור גם היא צריכה להיות בשיעור "כזית", שהוא כעלה חסה אחד גדול. חובה לדאוג שהחסה תהיה נקייה מתולעים. יש נוהגים

באכילת ה"כורך" להניח בין שתי המצות חזרת (חריין). גם במקרה זה צריך להוסיף חסה, משום שקשה מאוד לאכול שיעור כזית מהחזרת.

 

ה. שתיית ארבע כוסות גם היא חובה על כל בני הבית. כל כוס שיעורה "רביעית", שהוא נפח של 86 סמ"ק (כחצי גביע לבן). כדי שאפשר יהיה לשתות שיעור זה, רבים מעדיפים מיץ ענבים.

 

ו. יש להסב בשעת אכילת המצה ושתיית הכוסות, ויש מהדרין גם בזמן הארוחה. לכן צריך להכין מראש מושבים שאפשר להסב בהם. רצוי לסדרם כך שהישיבה בהם תהא נוחה ולא תגרום צער ועינוי.

 

מהי מצה שמורה?

מצה שמורה, מיוחדת לליל הסדר, ויש מחמירים לאכול ממנה במשך כל החג.

 

בתורה נאמר "ושמרתם את המצות", ויש דעות כי צריך לשמור את המצות משעת הקציר שלא יגיעו למגע עם מים עד שעת האפיה. בנוסף, אופים אותה בכוונה מיוחדת לשם מצווה, וכן מקפידים על ניקיון מהודר של המכונות. רבים מהדרים להשתמש למצות המצווה, דווקא מצות העשויות ביד.

 

האם יש הלכות נוספות בפסח וחול המועד?

א. צריך לשמוח בחג בחברת המשפחה. נוהגים לקנות לילדים דברים שישמחו אותם לקראת החג, כדי להשאירם ערים בליל הסדר. מצווה על הבעלים לקנות מתנה לנשותיהם, לשמחן בחג.

 

ב. יש אומרים שגם בזמן הזה קיימת מצוות עלייה לרגל לירושלים.

 

ג. בחול המועד אסור לעבוד, מלבד מלאכות מסוימות, כגון הכנת מאכלים או מלאכת דבר האבד.

 

  • הרב שמואל שפירא הוא רבה של כוכב יאיר

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מצות שמורות. יש שמעדיפים עבודת יד
צילום: רויטרס
צילום: מורג רובננקו
קטניות. אשכנזים מקפידים
צילום: מורג רובננקו
ליל סדר. ארבע כוסות
צילום :shutterstock
מומלצים