המדד החשוב לטיפול באימפוטנציה - משך הזקפה
עד היום התמקדו הגברים והרופאים בנוקשות הזקפה כקריטריון העיקרי להגדרת בעיות בתפקוד המיני, אבל מחקרים חדשים מראים שמשך הזקפה הוא הגורם העיקרי שאחראי על ההנאה מיחסי המין ועל תחושת הביטחון במיטה
הפרעה בתפקוד הזקפתי, המכונה אין-אונות או אימפוטנציה, היא מהפרעות התפקוד המיני השכיחות ביותר. למרות השכיחות הגבוהה וההשפעה המשמעותית על איכות חייהם של הגבר ושל בת זוגו, מידת נכונותם לטפל בבעיה אינה בהכרח גבוהה.
התועלת בתרופות הוכחה
בשנים האחרונות, עם הופעתן של תרופות לטיפול באין אונות, חלה עלייה משמעותית במודעות לבעיה בקרב הציבור, תוך חתירה לטיפול ולשיפור איכות חיי המין של שני בני הזוג. בצד הבנה טובה יותר של המנגנונים השונים המביאים לזקפה, פותחו כלים להשוואה והערכה של יעילותם של הטיפולים השונים.
מחקרים רבים בדקו את יעילות התרופות לטיפול בהפרעות בזקפה - ויאגרה, סיאליס ולויטרה. התועלת מול הפלצבו הוכחה מעל לכל ספק: תשובות הנבדקים לגבי פרמטרים שונים כגון שיעור ההצלחה בחדירה, הביטחון ביכולת להשלים יחסי מין, שביעות הרצון מהאורגזמה ומידת ההנאה מיחסי המין הצביעו על תרומתן הרבה של התרופות לטיפול בגבר הסובל מאין אונות.
מחקרים אלו מבוססים לרוב על ריאיון או על שאלון תסמינים, המוגבלים בהיותם איכותיים (ולא כמותיים), וכן בהיותם סובייקטיביים. בנוסף, מרבית הגברים והרופאים המטפלים התמקדו באופן מסורתי בנוקשות הזקפה כמדד עיקרי לאונות הגבר - זהו מדד קל להערכה, ולכן שימש ככלי במחקרים שבחנו את יעילות התרופות השונות.
עם הכדור - 13 דקות של זקפה
אולם הקריטריון הזה אינו מתייחס למרכיב החשוב ביותר לקיום יחסי מין - משך הזקפה. לשם ההבהרה, מדובר בזמן מהופעת זקפה המספיקה לחדירה (ולא מהחדירה עצמה) ועד השלמת יחסי המין.
תוצאות שאלון בהשתתפות כ-250 גברים הסובלים מהפרעות בזקפה הראו כי מרביתם (93%) סברו שלמשך הזקפה חשיבות זהה למידת הנוקשות שלה. סקר נוסף שנערך בקרב יותר מאלפיים נשים הצביע באופן מובהק על החשיבות של משך הזקפה להנאתה של בת הזוג.
לאחרונה נערך מחקר שמטרתו לבחון את משך הזקפה כמדד ליעילות הטיפול בגברים הסובלים מהפרעות בזקפה. במחקר אקראי השוואתי שכלל כ-200 גברים, נבדקה התרופה לויטרה מול פלצבו, תוך שימוש בשעון-עצר למדידת משך הזקפה. התוצאות היו מובהקות והעידו על כך שהתרופה יעילה מאוד - משך הזקפה הממוצע עם התרופה היה כ-13 דקות, לעומת חמש דקות וחצי עם כדור הפלצבו. במקביל, נבדקה יעילות הטיפול באמצעות שאלונים, שהצביעו על שיפור משמעותי ביכולת החדירה וביכולת לשמר את הזקפה עד השלמת האקט המיני עבור אותם גברים שנטלו את התרופה.
לשאלת הסיכום בשאלון, "האם התרופה שנטלת שיפרה את הזקפות?", ענו בחיוב 74% מהמטופלים בתרופה, לעומת 26% בלבד מהמטופלים בקבוצת הביקורת. לא נעשו מחקרים דומים עם התרופות המתחרות.
מסקנה חשובה נוספת שנבעה ממחקר זה היא שמשך הזקפה הוא כלי תקף ומהימן להערכת יעילות הטיפול וחומרת ההפרעות בתפקוד הזקפתי, וכך גם השימוש בשעון-עצר.
הכלי הזה ישמש כנראה בעתיד כמדד חשוב להצלחת הטיפולים השונים, וההתמקדות בו תביא מצד המטפלים תביא לשיפור חיי המין של המטופלים ולהעלת שביעות הרצון שלהם. המטופלים עצמם יוכלו ליהנות ממגוון האפשרויות הטיפוליות המביאות לאותה הארכה רצויה במשך הזקפה.
הכותב הוא רופא בכיר במחלקה האורולוגית, מפעיל את המרפאה לטיפול בהפרעות בתפקוד מיני, המרכז הרפואי מאיר, כפר סבא.
לפנייה לכתב/ת 
