סיפורו האמיתי של המין התל-אביבי
חפירות בערוץ הירקון חושפות: שרידים לקיום אנושי בתל-אביב!
במהלך חפירות קודחניות אחר סימני גז טבעי אנושי על גדת הירקון השמאלית, עצרתי לרגע על שפת-הים לקחת דגימה ביולוגית ממדוזה תושבת-חוץ.
בעיצומו של התהליך, הופרעה עבודתי המדעית ע"י צורת-חיים נושאת תיבת קלקר מעידן הקרח, ועומדת בפני סכנת הכחדה בזעקת: אני הולך!
תוך כדי זירוז הכחדתו הצפויה של המין מפריע המין, נתקלתי לתדהמתי, אי שם בין טיטול מרחף בקצף המרינה לקונדום משייט בפלסמת השופדן, בתגלית של פעם ב.., הדבר הבא, סוף-הדרך, אין דברים כאלה, חבל לכם על הזמן, המרחב, וההיסטוריה של תל-אביב.
היה זה שריד קדמון לתקופה בה פרחה ברצועת הזיפזיף השוממה, ציביליזציה מפוארת ובה חיים אינטליגנטים ואפילו: אנושות.
בכף ידי המיוזעת מרגש, אלטר-אגו, ואולטרא-סול, פעמה בהיבהוב אפל פיסת פלסטיק זוהרת, ובה נחבא שבב ענוג, שבזכרונו הפרה-היסטורי טמונים אלפי מסרים, מסרונים ומחשבות של מליוני דורות משודרגים ללא התחייבות.
מגודל המעמד, לא ידעתי את נפשי הבתולה. אצתי רצתי במעליה הדיונה בת-דיונה, מתנשם כמנוי קאנטרי-קלאב מטריד טלפונית, גומע את אוויר הפסגות הצלול של רידינג, חוצה את ביצות חוף הדולפינריום בינות היונקים הימיים הרובצים בטיילת, בדרכי אל מבחנות-המחקר בין שדות יפו הירוקים.
לאחר פיענוח כל הקודים התרבותיים, הסימבולים המיתולוגיים, האייקונים הגרפיים, ההירוגליפים הטרנדיים, והדילים המה זה משתלמים, הצטרפו אחד לאחד חלקיו של הפאזל המסתורי, סיפורו האמיתי של המין התל-אביבי:
בתחילה הנחילה האקדמיה את המינוח: הומו-תל-אביבוס
בעבר היו שם אנשים. סיווגם המדעי אינו ברור. בתחילה הנחילה האקדמיה את המינוח: הומו-תל-אביבוס, שנזנח לאחר גילויו של מין מקביל ששיגשג באיזור ונשא בדיוק שם זה.לאחר חפירות נוספות הסתבר כי חייהם של מינים רבים נעו זה סביב זה במפגשים זוגיים ובסופם חשבון, התקבע המושג: האדם הדייטרלי.
בבירור ניתן לומר כי ממש כמונו, גם הם נהגו לאכול על מנת להתקיים, לנוע על מנת להתקדם, לחנות על מנת לנוח, או לחפש חנייה, על מנת לא למצוא אותה.
ההוכחה החותכת להיותם חברה שנהגה להתרבות, או לפחות ניסתה, נמצאת בכותרת שהועברה כקישור לשבב המאובן הנייד:
"תתפלאו, גם בתל-אביב חיפשו אהבה וזוגיות".
מסתבר כי אפילו אז, היה מי שמודע לכך. והיו מי שהתפלאו.
וכך, ספון בעליית-הגג של פינת-המרתף מתחת לבקתת ספסל-הרחוב, אני צולל במעבדתי בין רמזים והוכחות, מפענח שדרים מצמררים, הודעות מיוזעות, סוגריים מחייכים, נקודות לוהטות, וסימני-קריעה, של חברה אנושית ש... וואלה, לא ידענו שהיא כזאת.
חופר לעיני העולם את העיר האבודה שנמה את שנתה מליוני שנים הרחק מעיניו, חולמת על מסר מן העתיד הרחוק, שיבוא ויצפצף לה: ערה?
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
