"נתקעתי בביוב של גיבורי העל"
הבמאי זאק סניידר הפך למייצג של ז'אנר גיבורי העל, אז הוא החליט לבקר אותו מבפנים עם "סאקר פאנץ'". בראיון ל-ynet הוא משיב לטענות על סקסיזם, מתעצבן על הצנזורים וצופה קדימה לסרט סופרמן שיביים: "הוא יהיה ריאליסטי"
הבמאי זאק סניידר הפך לאחד מנערי הזהב של הוליווד בזכות סרטי האקשן והפנטזיה הנועזים והבוטים שלו, אותם עיצב על פי הדמיון המסוגנן הייחודי לו. אחרי "300", שעסק באגדת הלוחמים הספרטנים הנועזים ו"השומרים", שסיפר את סיפורם האפל של גיבורי-על מזדקנים, הפך לאחד הקולנוענים המזוהים ביותר עם ז'אנר הסופר-הירוז. אבל לפני שהוא יוצא לצלם את "סופרמן" הבא, הוא מביא לנו את "סאקר פאנץ'" ("Sucker Punch") - סרט שבכלל מתכוון לבקר את הז'אנר מבפנים.
"סאקר פאנץ'" הוא סרט פעולה פנטסטי והיפראקטיבי, שמוביל אותנו לתוך מוחה של בייבי-דול (אמילי בראונינג), נערה צעירה, שעולם החלומות שלה מספק לה את הבריחה האולטימטיבית מהמציאות. מרוסנת בגבולות של זמן ומקום, בין כותלי בית משוגעים, היא חופשייה לצאת לכל הרפתקה שעולה על דעתה - בין אם מדובר במאבק בסמוראים או בדרקון. בעזרת ארבע חברות טובות ובאמצעות הדמיון היא יכולה להתמודד עם כל המכשולים - מפחידים ככל שיהיו.
"בשבילי 'סאקר פאנץ'' הוא תגובה לסרטים אחרים שעשיתי", מספר סניידר בן ה-45 בראיון ל-ynet. "עשיתי פרסומות טלוויזיה במשך 15 שנה והתעניינתי בספרי קומיקס וסרטים בז'אנר, אבל לא הייתי פריק של התחום. אבל אז עשיתי את 'שחר המתים' (רימייק לסרט של ג'ורג' אי. רומרו), '300' ו'השומרים' ופתאום מצאתי את עצמי עמוק בתוך הז'אנר, אף אחד לא נמצא שם עמוק יותר ממני. אני תקוע בביוב. איכשהו נהייתי יורש העצר של הז'אנר, אז ב'סאקר פאנץ'' שאלתי את עצמי, מה זה לעזאזל הדבר הזה, המפלצת הזאת שאנחנו אוהבים?".
מהבחינה הזאת, "סאקר פאנץ'" הוא סרט דקונסטרוקטיבי לז'אנר. למרות זאת, רוב רובם של הצופים מקבלים אותו כעוד סרט אקשן על גיבורות חולמניות בבית משוגעים. "זה מצחיק, ואולי זה קצת באשמתי, אבל אנשים קיבלו את הסרט כפשוטו", מודה סניידר, "אני מבין את זה. אבל מצד שני, הרעיון העיקרי בעיני היה שיעור בפעולה ולחימה. זו פרודיה על כל הקרבות שצילמתי בעבר. הסרט הולך בזיג זג והחלטתי שאנחנו צריכים לקרוע את עצמנו. רק כך אבין מה אני עושה, אחרי שחוויתי קתרזיס בז'אנר הזה. וואו, זה היה טירוף".
סוגר מעגל
את הטירוף הזה שסניידר חווה במהלך העשייה הקולנועית שלו (שמסתכמת בחמישה סרטים עד כה - כולל סרט האנימציה "אגדה עם כנפיים", שיצא אשתקד) מעביר "סאקר פאנץ'" בשלל אלמנטים עלילתיים וסגנוניים, בהם משתמש הבמאי האמריקני וכן גם בפס-קול מרובה המאש-אפים.
"זה מתאים למה שאני מנסה להגיד. אם הייתי אומר: 'אני הולך לעשות סרט על בנות לוחמות, שעוברות הרפתקאות פרועות והופכות להיות סוג של גיבורות על', אז היו אומרים, 'זה נשמע כמו סרט שכבר ראינו'. אבל האמת היא שאין סרט כזה. ניסיתי למצוא אותו, ולא הצלחתי. במובנים מסוימים, זה כמו הגביע הקדוש של הז'אנר. זה כל עצם העניין בז'אנר, שיש לו דרישות".
חלק מהדרישות נוגעות, למשל, בסוגיית הלבוש החושפני של הבנות, שגרר האשמות מצד מבקרים רבים על הסקסיזם הבוטה של הדמויות. "לא אני הלבשתי אותן ככה, אלא הקהל", מסביר סניידר. "אם אתה באמת מנסה להיכנס לראש הזה ולהבין את השפה הזו, אז אתה יודע שכך הן צריכות להתלבש. זה אפילו לא שאלה של אם זה סקסיסטי או מתוך העצמה נשית. הן לבושות ככה כי זה המחיר של קבלת השיחה. אתה חייב ללכת עם זה, לפני שאתה אפילו יכול לשאול מה זה? באיזה עולם אנחנו חיים?".
סניידר ובראונינג. שידוך מוצלח (צילום: MCT)
בראונינג עצמה מספרת כי היא מבינה את מה שסניידר רצה לעשות, ואף הצהירה כי תשיב בחיוב לכל הצעה עתידית לשחק בסרטיו. "אני חושבת שמגניב לראות שנשים יכולות להיות סקסיות, פגיעות ועצובות ובו בזמן גם קשות וחזקות" היא אומרת, "לא מדובר רק בבחורה הסקסית, שזה כל מה שהיא. אני אוהבת את זה שהבנות משחקות עם כל האלמנטים האלה".
"אנחנו חיים בתקופה שבה יש שושלת ארוכה של כוכבות אקשן מדהימות", מסבירה ג'נה מאלון, שמגלמת את אחת הבנות בסרט. "החידוש הוא שחמש נשים צעירות עובדות כיחידה אחת. הן מתאגדות יחד כדי לשרוד את המצב המעיק שהן כלואות בו, תוך כדי שימוש במוחן. זה דבר מדהים להעניק לאישה צעירה, להראות שיש לך את כל הכלים שאתה צריכה. לא צריך להיות לך את הבן זוג הכי טוב או המון כסף. את יכולה להצליח רק עם הכלים האלה".
מה לכמרים ולקולנוע?
למרות הרצון של סניידר לאתגר את הז'אנר, היו סצינות בוטות שנחתכו או עודנו בעריכה. המדוברת ביניהן היא זו בה "היי רולר" (ג'ון האם) ובייבי דול נמצאים בתוך חדר דמוי נרתיק והוא פונה אליה בניסיון לעשות הסדר, לפיו הם יקיימו יחסי מין ואחריהם הוא ישחררה לחופשי. התנאי הוא, שעליה ליהנות מהסקס ולמצוא דרך להאמין בכך באמת ובתמים. אחרי שהיא משתכנעת ואפילו נדלקת, הוא מבצע בה ניתוח כריתת אונה שגוזל את אישיותה.
בראונינג כבלונדינית התמימה, לא תמימה ב"סאקר פאנץ'"
"הורדתי את הסצינה הזאת בגלל ה-MPAA (ועדת המדרוג האמריקנית לסרטים). הם לא אהבו את העובדה שאמילי נדלקת ממנו בסצינה", מספר הבמאי, שניכר כי הוא לא מרוצה מהתנהלות "פקידי הקולנוע". "הם אמרו שאם בייבי-דול לא הייתה בעניין שלו, זה היה עובר. אז אמרתי להם משהו כמו 'אוקיי, אז אם הוא אונס אותה, זה בסדר?'. מה שהם לא אהבו זה שהיא משתמשת בחושניות שלה ככלי במשא ומתן. היא בעצם מפתה אותו בסצינה, לא להיפך".
לא התחשק לך פשוט להתעלם מהם וללכת על סרט מוגבל לצפייה?
"אני יודע לעשות סרטים מוגבלים לצפייה (R-rated) ואני אוהב את זה. אבל הרגשתי במקרה הזה, שזה נראה הגיוני יותר שהסרט יהיה PG-13 (אזהרת צפייה לילדים מתחת לגיל 13). לא כל כך קל לעשות סרט, אלא אם כן מדובר על בסרט על כלב מזמר. הם אמרו לי 'כמה כמרים לא אהבו את זה'. ואני אמרתי, "יש אנשי דת בצוות? זה מטורף'. איך אני אמור לענות על הצרכים של אנשי כמורה?".
בסרט הבא של סניידר, לא צפויות בעיות דומות, ככל הנראה. בין השאר כי הוא עובר להתעסק בדמות גברית אמריקנית קלאסית - סופרמן. הוא נבחר לביים את "Man Of Steel", בכיכובם של הנרי קאוויל כסופרמן ואיימי אדמס כלויס ליין.
סניידר. סגר מעגל, עכשיו ימשיך לסופרמן (MCT)
"זה נהדר", מודה סניידר, למרות שהוא ממשיך להיות תקוע בביוב, "בהרבה מובנים, 'סאקר פאנץ'' משלים מעגל בשבילי ועכשיו אני הולך לצלם את סרט באופן שונה. הוא יהיה הרבה יותר ריאליסטי. אני אוהב את האירוניה שבזה: הסרט הכי ריאליסטי שלי הוא סרט על סופרמן. אני חושב שזה די מגניב".
ומה אתה יכול לספר על ההתמודדות למצוא משהו חדש בדמות?
"כולם שואלים אותי מה אעשה בייחס לסרטים הקודמים. אני ניגש לסרט כאילו הסרטים האחרים לא קיימים, כאילו שמצאתי את ספרי הקומיקס מתחת לשולחן וזו הפעם הראשונה שהם יתורגמו לקולנוע. סופרמן חי בעולם פנטסטי, אז החלק הכי כיפי מבחינתי זה החיים האמיתיים שלו. לכן הוא יהיה ריאליסטי, אבל הוא עדיין יהיה סופרמן".
וכמו הבנות ב"סאקר פאנץ'", גם סופרמן ייתלבש בהתאם לשפת הז'אנר?
"כן, הוא ימשיך ללבוש את החליפה הכחולה שלו".
