הגידו לא למדינה פלסטינית

ברשות הפלסטינית, עושה רושם, שוררת אווירה נינוחה. הנה, אנו מתקרבים להגשים את החלום, חלום ההגדרה העצמאית, שכה נלחמנו עבורו קורם עור וגידים, מדינות העולם יכירו, גם יכירו, במדינה שלנו - אולם הדברים אינם ורודים, אדרבא שחורים משחור. ראשית, החלטת האו"ם איננה מחייבת, איננה אופרטיבית, הרי היא לא תעניק, לדוגמה, את הלגיטימציה לארה"ב לשלוח צבא על מנת לפנות את ההתנחלויות הקולוניאליסטיות.

בנוסף, צריך לזכור ולהזכיר כי ישראל היא אלופת העולם באי-ציות להחלטות האו"ם, יותר מ-60 החלטות הנוגעות לה לא יושמו. השאלות הקרדינליות הן קודם כל האם ההנהגה הפלסטינית ששולטת היום, מייצגת את העם הפלסטיני? האם אבו מאזן, שכהונתו לפי חוקת הרשות, תמה בינואר 2009 מוסמך לדבר בשם העם הפלסטיני על שלוש צלעותיו: הגדה והרצועה, הפלסטינים בישראל והפלסטינים במדינות ערב? האם לראש הממשלה, סלאם פיאד, הפקיד לשעבר בקרן המטבע הבינלאומית, שהובא על-ידי ארה"ב ונכפה על העם, יש זכות מוסרית או לאומית לייצג את העם הפלסטיני? התשובה היא לאו מוחלט.

לפתור את בעיית הפליטים

ומי אמר שהסכסוך בין התנועה הלאומית הפלסטינית לבין הציונות החל ב-1967. הרי ההחלטה של האו"ם, גם אם תתקבל, תהיה לכל היותר סמלית, אך חמור מכך, היא תקבע אחת ולתמיד כי הבעיה הפלסטינית נוצרה בעקבות התוקפנות הישראלית בשנת 1967, ואילו הנרטיב הפלסטיני הלאומי, המקובל על הרוב המוחץ של בני העם, קובע בצורה חד-משמעית שהסכסוך החל בעקבות הנכבה, כלומר ב-1948, ואם צריכים לפתור את הבעיה של העם שגורש ממולדתו, חובה לפתור את בעיית הפליטים הפלסטינים, דבר שאיננו מקבל התייחסות בהחלטה של ספטמבר הקרוב.

למעשה, ההנהגה הפלסטינית כיום, שאיננה לגיטימית בעליל, משרתת ביודעין או שלא ביודעין את המזימה הישראלית-אמריקנית-אירופית, לפיה הבעיה של הפלסטינים היא תוצר של מלחמת 1967, ומכאן נובעת סכנתה. עצם קבלת ההחלטה על-ידי האו"ם תיצור אשליה בעולם לפיה באה על פתרונה בעיית העם הפלסטיני. האשליה הזו עלולה לחזור כבומרנג אל הפלסטינים, שכן המדינה לא תקום, וצבא הכיבוש לא ייסוג, ההתנחלויות יישארו, כאילו לא קרה דבר. חמור מזה, אם תוכרז המדינה הפלסטינית בגבולות יוני 67, יהפוך המאבק בין הפלסטינים לישראלים ממאבק על זכויות למאבק על גבולות, דבר שמשחק אך ורק לטובת מדינת היהודים.

אם ההנהגה הפלסטינית היא הנהגה אותנטית באמת ובתמים, המתיימרת לייצג את כלל הפלסטינים באשר הם, חובה עליה לערוך רה-אורגניזציה באש"ף (ארגון שחרור פלסטין), בארגון הזה יהיו נציגים של כל גוני הקשת הפוליטית של העם הפלסטיני, ושם תתקבל ההחלטה הגורלית: האם אנחנו מסתפקים במדינה מצ'וקמקת בגדה המערבית וברצועת עזה, או שהעם הפלסטיני, דורש גם דורש, מהעולם, לאלץ את ישראל ליישם את החלטת מועצת הביטחון 194, המצווה להחזיר את הפליטים הפלסטיניים, שגורשו בנכבה, למולדתם.

זוהיר אנדראוס הוא העורך הראשי של העיתון הערבי "מע-אלחדת'" היוצא לאור בטמרה