שתף קטע נבחר

פסטיבל הצביעות של תרומות פסח

מי לא השתתף בפסטיבל התרומות לנזקקים: משרדי פרסום וחברות מסחריות. אבל מה יקרה כשהגבירים יפסיקו לתרום? תמיד נוכל להסתפק בערב שידורים מיוחד

מדי שנה אנו נתקלים בפסטיבל תרומות המזון לפסח. כל העולם ואשתו משתתפים בפסטיבל הצבוע. כל אמצעי התקשורת, משרדי הפרסום, החברות הגדולות. כולם לכאורה מרוויחים: עם ישראל תורם לנזקקים ומרגיש טוב, אמצעי התקשורת יוצאים ידי חובה "למען העם" והחברות זוכות ליחסי ציבור ראויים. למה רק לכאורה מרוויחים? כי בכל שאר ימות השנה אותן חברות, אותם כלי תקשורת - מנציחים את התפישה שגורמת לצורך בתרומות המזון האלה.החברות עדיין מרוויחות, אבל כולנו מפסידים.

 

חברת טלוויזיה, רשת סופרמרקטים וגם בנק גדול - שלושתם חברו לקמפיין עידוד תרומות מזון לנזקקים בשיתוף "לתת". יש קמפיינים נוספים, אבל הקמפיין הספציפי הזה היה ציני במיוחד.

 

לו רק רצו - יכלו שלוש החברות הללו לשפר את איכות החיים של תושבי המדינה כמעט בלי להניד עפעף. אבל הן לא באמת רוצות. בשופרסל, כך לפי פרסומים, הרוויחו חמשת המנהלים הבכירים כ-7.5% מהכנסות החברה ב-2010. הכנסות אלה עמדו על יותר מחצי מיליארד שקלים. אם היו המנהלים מוותרים על אחוז אחד, זה היה מספיק כדי להוזיל כמה ממוצרי היסוד ובכך הייתה תרומה משמעותית יותר לעם ישראל.

 

ובנק הפועלים? לגביו כמעט שלא צריך להרחיב. הבנק שהרוויח השנה 2.2 מיליארד שקלים יכול היה לצמצם קצת בעמלות ובריביות ובכך להקל על לקוחותיו הרבים. אבל זה כנראה לא ייראה טוב לחברי הדירקטוריון ועל אחת כמה וכמה לבעלי המניות. אז פשוט נשקיט את המצפון שלנו בתרומות לחג לנזקקים.

 

המגזר השלישי משלים שירותים 

את החברות הפרטיות אפשר להאשים בחזירות, אבל אי אפשר לבוא אליהן בתלונות. ייעודן להרוויח. הן לא צריכות לקחת אחריות על בעיות החברה ועל כך שאנו חיים במדינה שבה החזק מתחזק והעני, החלש, מתקשה למצוא את עצמו. לכאורה גם אפשר לומר שזו דרכו של עולם. לנצח יהיו חזקים, לנצח יהיו חלשים.

 

כאן בדיוק המדינה צריכה להיכנס. לפי הנתונים, נראה שהיא לא עושה מספיק כדי להתערב במצב. כיום הוצאות הממשלה בישראל על חינוך ורווחה הן מהנמוכות מבין כל מדינות ה-OECD. אנו נמצאים במקום ה-23 מתוך 28 מדינות. המדינות שמאחורינו פשוט בחרו שלא לדווח על הוצאותיהן בתחומים הנ"ל. האם זה כי התביישו? אצלנו נעלמה הבושה.

 

במקום שבו נעלמת המדינה, המגזר השלישי נכנס, וההפרטה נכנסת גם לשירותים הבסיסיים שמגיעים לכולנו. כיום משלים המגזר השלישי אספקת שירותים שנתפשים בתחום אחריות המדינה. כבר מזמן, כך לפי מחקרים, עברנו ממדינת רווחה לשיטה של "מדיניות רווחה".

 

כיום הממשלה מממנת כ-50% מן המגזר השלישי. כך שמדיניות הרווחה ממומנת בחציה על-ידי הממשלה, ובחציה על-ידי גבירים כמו החברות הפרטיות שקונות להן כך אמצעי שליטה נוסף בחיינו.

 

מה יקרה כשהגבירים יפסיקו לתרום? או יחליטו שהם תורמים רק למגזר מסוים בחברה? לכן צריך יד מכוונת. אבל מצד שני, תמיד אפשר להסתפק בערב שידורים מיוחד. גם זה בסדר.

 

יאיר נתיב, סטודנט לתואר משולב במשפטים ומדעי המדינה באוניברסיטת חיפה וכותב המדור "שווה בשווה" בערוץ המעורבות של ynet

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים