משוואה בנעלם חדש – ההורים, הכלב והתינוק

סטיץ' הוא חתול חברותי ושובה לב בן חמש שנים, אך כשמו כן הוא - שובב ודעתן, דורש תשומת לב ונמצא תמיד במרכז העניינים. את לילותיו העביר בשינה מתוקה במיטתם של בני הזוג הצעיר שאיתם חי, עד לשעה 4:30 לפנות בוקר – שעה שבה נהג מדי לילה להעיר אותם ביללות.

בניסיונות להשתיק אותו ולחזור לישון, נהגו הבעלים להאכיל אותו או ללטף אותו. לרוב הדבר אכן עזר, אם כי לעיתים היללות נמשכו גם חצי שעה ויותר. כאשר הרתה האישה, היה ההיריון קשה למדי, והיא היתה מותשת ועצבנית.

סטיץ', מצידו, נהג כהרגלו והמשיך להתעורר מדי לילה באותה השעה. לקראת הלידה פקעו עצביהם של שני בני הזוג מהלילות חסרי השינה ומהציפיה ללילות קשים אף יותר לאחר הלידה. לאחר מספר נסיונות שלא עלו יפה לגמול את סטיץ' מפעילותו הלילית, הם החליטו בצער למסור אותו.

כל חיה והאופי שלה

מישמיש, לעומתו, היא חתולה חרדתית למדי הקשורה מאד אל בעליה – זוג צעיר אף הוא. הבעיה עם מישמיש היא, שפעמים רבות כאשר היא נבהלת מקולותיהם או מראה של חתולים אחרים בחצר הבית, היא תוקפת את מי מבני הזוג שנמצא בקרבתה – ומספר פעמים הם נזקקו לטיפול רפואי עקב כך.

בני הזוג מיכאלי רואים במישמיש חלק ממשפחתם ולא היו מעלים בדעתם להיפרד ממנה בשום תנאי, אבל – הם אומרים – אנחנו מתכננים להרחיב את המשפחה, וגידול תינוק בבית עם חתולה כזו הוא סיכון גדול מדי. מתוך מצוקה זו הם פנו לעזרה וכיום, לאחר הדרכה בנוגע להסדרי בטיחות אפשריים וטיפול התנהגותי מקיף, מישמיש רגועה יותר, ובטוחה יותר ליד ילדים.

אימוץ חיית מחמד - הכנה לגידול הילד

זוגות רבים מאמצים חיית מחמד כצעד במיסוד היחסים ביניהם. הטיפול בחיית המחמד הוא לרוב משותף, וחלקם של זוגות אלה מתאר את גידולה כמעין הכנה לגידול ילדים – נטילת אחריות מלאה על יצור חסר אונים (בפרט אם הוא גור) ודאגה לכל מחסורו תוך מתן וקבלת אהבה.

במקרים אחרים, אחד מבני הזוג מביא איתו לקשר "ילד חורג" – חיית מחמד שכבר חולקת את חייו. המונחים החמים והאינטימיים המשמשים אותנו (הן וטרינרים והן בעלי כלבים וחתולים) מזה שנים לא מעטות לתיאור הקשר בינינו לבינם, ממחישים עד כמה הלכו ותפסו בעלי-חיים אלה את מקומם בתוך הבית ובתוך המשפחה כחלק חשוב ממנה.

בשלב מאוחר יותר, מחליטים בני הזוג להביא ילדים לעולם. אצל רוב הזוגות ברור, כי מרגע לידת התינוק יורד הכלב או החתול בדרגה, ולמרות היותו הוותיק יותר מבין השניים, יהפוך להיות מספר שניים לתינוק.

אוצר חדש בבית - ומה עם חיית המחמד?

למרות זאת, במקרים רבים זוכים הן התינוק והן בעל-החיים לשדרוג של איכות חייהם מהיבטים מסוימים: עבור הכלב או החתול – ההורים נמצאים שעות רבות יותר בבית לאחר הלידה, כלבים רבים זוכים לטיולים נוספים מחוץ לבית עם עגלת התינוק, וכן נוסף בן משפחה חדש הביתה שבעתיד יהווה חבר למשחק.

עבור התינוק – אמנם זהו נושא למאמר בפני עצמו, אך קיימות עדויות רבות לכך שילדים הגדלים בבתים עם חיות מחמד, יוצאים נשכרים מהקשר המיוחד המתפתח ביניהם.

כתבה זו, כחלק מסדרה הבוחנת את הקשר אדם-חיה בתחנות שונות במעגל החיים המשותף, בוחנת את עמידותו של הקשר ואת הבעיות העלולות להעיב עליו לנוכח לידתו הצפויה של תינוק ראשון למשפחה, וכן את התהליכים שעובר הקשר לאחר הלידה. 

הדברים אמורים לגבי משפחות דו-הוריות, אך מתחדדים פי כמה במשפחות חד-הוריות בהן נושא מבוגר יחיד בטיפול – הן בתינוק והן בחיות המחמד.

כאשר מדובר בכלב או חתול בריא בגופו ונפשו וללא בעיות התנהגות מיוחדות, פונים רוב ההורים המיועדים לייעוץ קצר במרפאה הוטרינרית כחלק מתהליך ההכנה ללידה. הנושאים העולים על הפרק הם כיצד לעזור לכלב או לחתול לעבור את השינוי הדרמטי בחיי המשפחה בדרך החלקה ביותר, וכן בטיחותו של התינוק בחדשי חייו הראשונים. המלצות כלליות אלה מופיעות בקצרה בסוף הכתבה.

החשש: תוקפנות חיית המחמד כלפי התינוק

הבעיות המשמעותיות יותר עולות עוד לפני הלידה במספר סוגי מקרים התנהגותיים עיקריים: אלה הקשורים לבעל-חיים תוקפני – אל בני-אדם, ובפרט אל ילדים ותינוקות; כלבים וחתולים הרגילים למתן יחס על פי דרישה וללא גבולות מבני הבית; התנהגות של קולנות-יתר ( נבחנות ויללנות); עשיית צרכים במקומות אסורים/ בבית וחוסר חינוך כללי הכולל התנהגות משחק פרועה, הרסנות מסוגים מסוימים, משיכה ברצועה וקפיצה על אנשים.

לעיתים קרובות, מופגנת סובלנות יחסית כלפי התנהגויות אלה כאשר חיים בבית אנשים מבוגרים בלבד, המסוגלים להתמודד עם תוקפנות, הצורך לנקות צרכים או התמודדות עם רעשי נביחה ויללות. לקראת הלידה (ולא כל שכן אחריה) מקבלות התנהגויות אלה משמעות חמורה יותר.

המחשבה על לילות חסרי שינה – הן עקב טיפול בתינוק והן עקב התמודדות עם יללות ליליות (בעיה נפוצה יחסית אצל חתולים) עלולה להביא את ההורים המיועדים אל מעבר לסף הסובלנות שלהם ולשקול ברצינות את המשך שהייתו של החתול בבית. מחשבה מדאיגה עוד יותר היא הסכנה לבטיחותו של תינוק בבית שבו נמצא כלב נשכן.

גם בעיות נוספות שאינן התנהגותיות אך נפוצות מאד – כגון נשירת שיער ולכלוך הבית, עלולות לקבל משמעות חדשה לקראת הגעת תינוק הביתה, ולגרום לחוסר סובלנות כלפי בעל החיים.

נושא נוסף עולה על הפרק גם במקרים בהם החתול או הכלב אינם גורמים לדאגה עקב התנהגות חריגה או בעייתית. חוסר סובלנות כלפי בעל החיים עלול להתעורר כאשר הוא הגיע אל הקשר יחד עם אחד מבני הזוג, והשני הסתגל אליו לא מרצון אלא מחוסר ברירה.

התינוק הגיע? החתול או הכלב יורדים בסולם תשומת הלב 

במקרים אחרים מפגינים ההורים המיועדים דאגנות יתרה כלפי בעל-החיים בהיותו היחיד הנמצא באחריותם עד ללידה. לאחר הלידה מופנית כל תשומת הלב אל התינוק, והכלב או החתול נזנחים או אף סובלים מרגשי כעס המופנים כלפיהם בהיותם גורם מפריע כעת.

צ'יקה, בת 6 שנים, היא כלבתו האהובה של מקס שאימץ אותה עוד לפני שהכיר את נעמה,אשתו לעתיד. נעמה, שלא אהבה כלבים, קיבלה את נוכחותה בלית ברירה. הזוג התחתן ותוך זמן קצר נולד להם תינוק. צ'יקה, שהורגלה לשהות לצדו של מקס רוב שעות היום ולישון למרגלות מיטתו, נאלצה לאחר לידת התינוק לשהות בחצר הבית כל שעות היממה.

כך, במקום להיות בחברתו של מקס שעות רבות במהלך היום, היא בילתה את רוב שעות היממה לבד. בתוך מספר שבועות, פיתחה צ'יקה התנהגות מוזרה ומטרידה: כל ערב עם רדת החשיכה היא נעמדה ליד דלת הזכוכית המפרידה בין הסלון לחצר האחורית והחלה לרדוף אחר צללים ואורות בחצר. 

היא המשיכה בפעולה זו במשך מספר שעות ללא הפסקה בכל ערב, עד שבני המשפחה כיבו אורות, הגיפו תריסים והלכו לישון. התנהגות מוזרה זו נמשכה עד שנעמה שוכנעה לאפשר לצ'יקה לבלות מספר שעות בתוך הבית מדי יום בקרבת בני הבית.

התמודדות מוקדמת תמנע בעיות ונטישת החיה

המשותף לחלק גדול מהבעיות המוזכרות כאן הוא, כי התייחסות מוקדמת אל בעיה קיימת עשויה בהחלט להשפיע לטובה על המשך הקשר אדם-חיה לאחר לידת תינוק ראשון, ולמנוע פגיעה הן באדם, והן בחיה.

כדאי לזכור שבעיות התנהגות אצל בעלי-חיים לרוב מקבלות משנה תוקף לאחר לידת תינוק, מכמה סיבות. האחת – בעל חיים תוקפן (או אף בלתי מחונך) יהווה סכנה גדולה פי כמה וכמה לתינוק צעיר. השניה – מגבלת הזמן לאחר הלידה מכתיבה כי יהיה פחות זמן להקדיש לחתול או לכלב, וישנן בעיות התנהגות המחמירות במצבים כאלה.

למרבה הצער, במקרים רבים נזכרים ההורים המיועדים זמן קצר לפני הלידה לפנות לעזרה ולטפל בבעיה בוערת – גורם המכניס לחץ למערכת ואינו מאפשר טיפול יסודי ומעמיק בבעיה. באופן אף יותר מצער, ישנם בעלי-חיים המוצאים את עצמם מחוץ לבית במצבים אלה, כיוון שהבעיה לא טופלה בזמן.

יש בעיית התנהגות? טפלו בה בזמן ולא בדרך לחדר הלידה

מה עושים? המלצות לקראת הלידה

על מנת להפחית מהקושי בהתמודדות עם השינויים שלאחר הלידה, מומלץ לערוך כל שינוי אפשרי עוד לפניה. שינויים אלה כוללים הזזה של המרבץ למקומו העתידי הרצוי באם יידרש הדבר לאחר הלידה.

הכנסת רהיטי התינוק הביתה מראש, היערכות להולכה עם עגלה או מנשא (בפרט לכלבים הנוטים למשוך ברצועה – לאלה מומלץ להשתמש ברתמות מיוחדות המונעות משיכה, ולתרגל הליכה זו עוד לפני הלידה – תחילה עם מישהו שאינו נמצא בסיכון מיוחד למשיכה ונפילה).

מניעת טיפוס למקומות אסורים עבור חתולים (ניתן למנוע טיפוס באמצעות פסי דבק דו-צדדי, מיכלי לחץ אויר המונחים במקומות האסורים לאחר הדגמה של פעולתם המרתיעה), ועוד. לכלבים וחתולים הנהנים ממתן יחס על פי דרישה וללא גבולות – מומלץ להתחיל עוד לפני הלידה ולהעניק יחס בזמנים קבועים (הכוונה אפילו לשעות קבועות ביום לפרקי זמן קבועים ומוגבלים, או להיפך – להנהיג מספר פסקי זמן במהלך היום, בהם אין מתייחסים אל בעל החיים והוא נדרש להעסיק את עצמו בצעצועים או מנוחה), על מנת לחסוך מהם את השינוי הדרסטי הצפוי לאחר הלידה.

לאחר הלידה

• דאגו מראש לסידור לכלב או לחתול במקרה של הזנקה פתאומית אל חדר הלידה - יתכן שתישארו שם מעל 24 שעות.
  

• ניתן להביא בגדים משומשים של התינוק, סל-קל וחפצים אחרים הנושאים את ריחו הביתה, כדי לאפשר לחיות שלכם להריח אותם ולהתחיל להתרגל.
  

• בהגעתכם הביתה עם התינוק החדש, הקפידו להתייחס אל חיות הבית, כאשר אחד מכם מחזיק את התינוק והשני מתייחס אל החיות, ולאחר מכן החלפת תפקידים. חשוב לזכור ולהקפיד להימנע מחלוקת תפקידים שבה הורה אחד מטפל רק בתינוק/ת, והשני רק בבעל החיים. הקפידו לשתף את הכלב או החתול בפעילויות עם התינוק, גם אם מדובר בצפייה ממרחק בטוח.
  

כללים בסיסיים לבטיחות התינוק

• ככלל, גם אם החתול או הכלב שלכם חברותי מאד אל תינוקות, לא מומלץ לאפשר מגע ישיר בינו לבין התינוקת לפני גיל שלושה חדשים, שבו מערכת החיסון מפותחת יחסית.
  

• אפשר לתת לכלב או חתול חברותי לשבת לידכם או למרגלותיכם בזמן הנקה או האכלה, ולשבח אותם על היותם רגועים. אם אינם רגועים, עדיף שישבו במרחק. 
  

• בכל מקרה, אין להשאיר תינוק במצב נגיש לחיות ללא השגחה.
  

• בשלב הזחילה, כחלק מאבטחת הבית, מומלץ להקפיד ולשאוב שיער בעלי-חיים באופן יומיומי כדי למנוע שאיפה ובליעה; כנ"ל לגבי כלי המים והאוכל של החתול או הכלב – אלה מהווים פיתוי עבור תינוקות זוחלים ובליעתן של כופתיות המזון לחיות עלולה להוות סכנת חנק.  
  

• ד"ר נועה הראל, רופאה וטרינרית המטפלת בבעיות התנהגות בחיות מחמד ומרצה בתחום זה בביה"ס לרפואה וטרינרית של האוניברסיטה העברית