82% מהעובדים המבוגרים בארה"ב: אין אפליה
סקר שנערך בקרב הבייבי בומברס - הדור שנולד בשני העשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה ומתקרב לגיל הפרישה, מספק הצצה לעולם התעסוקה האמריקני שספג מכה קשה: שני שלישים ימשיכו לעבוד מסיבות כלכליות ויתפסו משרות לצעירים, 61% אינם חשים שגילם מהווה עניין בעבודה
מרגיש זקן השבט במקום העבודה שלך? בארה"ב הגיל דווקא יכול להיות נכס במקום העבודה, או לא להיות נושא בכלל. כך, על פי סקר חדש של סוכנות הידיעות AP שנערך יחד עם רשת האתרים LifeGoesStrong.com המקדמים נושאים הנוגעים לקבוצות אוכלוסיה בין הגילאים 45 ל-65.
כמעט חצי מ-77 מיליון האנשים שנולדו בין 1946 ל-1964 עובדים כעת עבור מנהלים צעירים מהם, ורובם מדווחים שהם מבוגרים יותר מרוב עמיתיהם לעבודה. הסקר נערך בקרב 1,160 "בייבי בומרס" - כינוי שניתן לתינוקות שנולדו מיד לאחר מלחמת העולם השנייה ועד לאמצע שנות ה-60.
61% מאנשי הבייבי בומרס שענו על הסקר אמרו שהגיל שלהם לא מהווה עניין בעבודה, ו-25% אמרו שגילם המבוגר נחשב לנכס. רק 14% הגדירו את הזדקנותם במקום העבודה כנחשבת למעמסה. בפועל, רובם של העובדים בגיל 50 ציינו כי עמיתיהם לעבודה מבקשים להתייעץ איתם יותר מבעבר, כשהיו צעירים יותר. שליש מהנסקרים אמר שהמעסיקים שלהם מתנהגים אליהם בכבוד גדול יותר.
"אתה צריך למצוא משהו שאתה אוהב לעשות, בשדה שנוח לך בו", אומרת סינתיה פורוורק, בת ה-54, המנהלת פעוטון לילדים בצפון קרוליינה מזה 18 שנה. לדבריהף הגיל שלה מסייע ביישומה של העבודה היומיומית עם ילדים צעירים. אבל פורווק צריכה עדיין לעבוד על האיזון שבין ניסיון של כמעט שני עשורים לבין התעדכנות במגמות חדשות בחינוך.
כמעט שני שלישים מהעונים על הסקר השיבו שהם מסוגלים להישאר מעודכנים בהתפתחויות בתחומי העיסוק שלהם ולעמוד בדרישות העולם הטכנולוגי. "אתה צריך להיות די יצירתי ומסתגל לאורך שנים רבות", מסבירה פורווק.
קבוצה קטנה אך משמעותית מקרב ה'בייבי בומרס' מדווחת על מאבקים הקשורים לעבודה, אותם הם מייחסים גם לעובדת היותם מבוגרים יותר. אלו שמרוויחים פחות או שיש להם פחות חסכונות הם אלו המדווחים על הכי פחות סיפוק במקום העבודה. אחד מכל ארבעה 'בומרס' שעדיין עובדים אומר שלעולם לא יפרוש, ושיעור דומה של עובדים אומרים שהם לא חסכו כסף עבור הפרישה.
חלקם גם עדיין מחפשים את מקומם בעולם התעסוקה. על פי הסקר, אחד מכל חמישה מהם עובד בתחום העיסוק שלו פחות מעשר שנים.
הביטוח צומצם, והעובדים לא פורשים
הדור הראשון של ה'בייבי בומרס' שלאחר מלחמת העולם השנייה מגיע לגיל 65 השנה. אבל שני שלישים מבני הדור אומרים שהם ימשיכו לעבוד מעבר לגיל הפרישה, לפחות במשרה חלקית, מסיבות כלכליות, אם בגלל שהם יזקקו לכך, ואם בגלל שירצו כסף נוסף להוצאות. 29% נוספים אומרים שהם ימשיכו לעבוד רק כדי להמשיך ולהעסיק את עצמם.
הסקר מעניק הצצה חשובה אל אופי הכלכלה של ארה"ב בתקופה בה שיעור הלא מועסקים נשאר גבוה זה זמן רב. עובדים שנולדו שני העשורים שאחרי מלחמת העולם השנייה מתקרבים אל גיל הפרישה ואף עוברים אותו, אבל אפילו כשהכלכלה חוזרת לצמוח, כוח העבודה התופח בגילאים האלו, המבוגרים יותר, משמעותו פחות משרות עבור עובדים צעירים וכאלו שאיבדו את עבודתם במהלך המשבר הכלכלי.
דו"ח של ועדת התקציב של הקונגרס האמריקני שפורסם לפני כחודש מצא שלמרות שבעשור הקרוב צפויים להתחיל ה'בומרס' בפרישה לפנסיה, התהליך יתרחש בגיל מאוחר יותר לעומת הדורות הקודמים להם. הדבר עלול "לעכב בצורה משמעותית את הצמיחה בשוק התעסוקה" עד לשנת 2021, על פי הדו"ח.
אבל זוהי לא תופעה חדשה, למעשה, הדו"ח מצא שכבר בעשור האחרון עלה שיעור ההשתתפות בשוק העבודה של עובדים בגילאי 60 עד 69. הסיבות לכך רבות: נשים, שנוטות לחיות יותר מגברים, נותרו בשוק העבודה זמן רב יותר מדורות קודמים של נשים. מצבה הבריאותי של קבוצת הגיל הזו טוב יותר מבעבר, והמעבר שהתרחש לכיוון משרות שדורשות פחות כוח פיזי מסייע אף הוא לתופעה.
על פי הדו"ח שינויים מערכתיים בתכניות הפנסיה, ביטוח הבריאות והביטוח הלאומי מספקים אף הם סיבות לעובדים מבוגרים להמשיך ולהחזיק במשרתם לאורך זמן. מאחר שביטוח הבריאות של המעסיק עבור עובדים שפרשו הופך לנדיר יותר, והשינוי בתכניות הפנסיה הפרטיות מצריך השקעה גדולה יותר של הון עצמי מצד העובדים, רבים נאלצים להחזיק במשרותיהם לפחות עד לגיל 65 - גיל שתכנית ביטוח הבריאות "מדיקר" מתחילה לפעול.
גם השינויים בביטוח הלאומי מספקים תמריץ להמשיך ולעבוד. ההעלאה ההדרגתית של גיל הפרישה מ-65 ל-66, שתקפה לגבי הדור הראשון של הבומרס, וההעלאה לגיל 67 שרלוונטית לגבי ילידי שנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, מצמצמת את התשלומים לעובדים היוצאים לפרישה מוקדמת.
האפלייה מתבטאת בהקפאת שכר וקידום
בנוגע לשאלת האפליה על רקע גיל, ענו 82% מהנשאלים כי הם מעולם לא חוו אפליה כזו במקום עבודתם. 18% אמרו שחוו אפליה. אבל המספר הזה עולה ל-24% מקרב עובדות לא נשואות ול-29% בקרב מבוגרים שמדווחים על חוסר שביעות רצון במקום העבודה.
15% מהנשאלים אמרו כי האפליה על רקע גיל מתבטאת לרוב במניעה של העלאת שכר, העלאה בדרגה, משימות שונות או הזדמנות להתקדם. כחמישית מהמבוגרים אמרו כי הם אינם מרוצים מהעבודה שלהם: 3 מכל 10 אמרו שהם אינם מרוצים מחוסר ההזדמנויות להתקדמות ומרמות הלחץ בעבודה. אבל הרוב, 71%, דיווחו שהם מרוצים מהמשרה שלהם. שני שלישים אמרו שהם גם מרוצים מיחסי העבודה שלהם עם עמיתיהם.
לפנייה לכתב/ת 
