מחקר: בנות להורים גרושים מתקשות יותר בזוגיות
אף אחד לא חשב שלילדים קל כשההורים מתגרשים, אבל מחקר חדש מראה שבנות להורים גרושים נוטות יותר מבנים לאמץ מודל כושל לזוגיות. החוקרת, בעצמה בת להורים גרושים, מסבירה ב"זמנים מודרניים" ב"ידיעות אחרונות" למה זה קורה
בנות נפגעות מגירושים יותר מבנים. זאת המסקנה המרכזית שעולה ממחקר חדש ומקיף שנערך בנושא ילדים להורים גרושים. "נשים צעירות שהוריהן גרושים מסתובבות בעולם עם תחושה פחותה של 'אני יכולה,' 'אני שולטת בחיי' - גם ביחס לקבוצת הנשים והגברים שהוריהם נשואים, אבל גם ביחס לגברים שהוריהם גרושים," אומרת החוקרת ד"ר טל שמר-אלקיים, שבדקה את הנושא. "הנשים בקבוצה הזאת גם מרגישות שקשה להן יותר לנהל קשר זוגי ולשמור על הערך העצמי שלהן בקשר כזה".
כאם גרושה לשלוש בנות לא קל לשמוע את תוצאות המחקר. גם ד"ר שמר-אלקיים (38) הגיעה לנושא מנקודת מבט אישית. היא בת להורים גרושים, מה שלדבריה החדיר בה להט ללמוד את הנושא ולחקור אותו. למענה, אבל גם למען הורים גרושים וילדים גרושים, כפי שהיא מכנה אותם.
היום היא נשואה ואם לשניים מכפר סבא, עובדת ביחידת המחקר בסמינר הקיבוצים ובמכללת מעגלים לייעוץ פסיכולוגי. את עבודת הדוקטורט שלה במסגרת לימודי ייעוץ חינוכי באוניברסיטת תלאביב, בהנחיית פרופ' משה ישראלשווילי, היא הקדישה להבדלים בין צעירים שהוריהם גרושים לבין אלה שהוריהם נשואים. במחקר הכמותי היא בחנה את תשובותיהם של 509 נבדקים בני 17 עד 25 לשאלונים המפורטים שבנתה. מחצית מהנבדקים ילדי הורים גרושים והמחצית האחרת ילדי הורים נשואים, עם חלוקה שווה בין בנים לבנות בכל הקבוצות.
לא מאמינים שהם מסוגלים
השאלות ביקשו לבחון את תפיסות המסוגלות העצמית של הנבדקים באופן כללי ובהתייחס לתחומי חיים שונים, בהם למידה, קריירה, זוגיות והורות עתידית. היא בדקה גם את תחושת ה"אני יכול" - למשל, ללמוד ולהצליח, להתנהל בקשר זוגי, להיות הורה טוב בעתיד - וההרגשה שהחיים ברורים, מובנים, ניתנים לשליטה ובעלי משמעות.
"מחקרים מוכיחים שמי שמאמין שהוא יכול, לרוב באמת יכול ומצליח," אומרת שמר-אלקיים. "ילדים להורים גרושים פחות מאמינים בעצמם, כפי שעולה מהמחקר שלי, ולכן הם יותר מוותרים, יותר נושרים מהלימודים, פחות מצליחים כי הם מראש לא מאמינים שהם מסוגלים לכך.
"מה שהדהים אותי זו ההוכחה לכך שהגירושים משפיעים בטווח הארוך ולא נקודתית בלבד. היקף ההשפעה גדול וחולש על תחומי החיים השונים. הגירושים פשוט מורידים את התחושה הכי בסיסית של האדם - 'אני יכול,' שמהווה משאב עמידות ויש לה השלכות על החוסן הנפשי והבריאות הנפשית של האדם.
"מקובל לחשוב שיש חשיבות לגיל של הילד בזמן הגירושים, לזהות של ההורה המשמורן, לעובדה שההורים התחתנו מחדש או למצב הכלכלי כתוצאה מהגירושים, אבל נדהמתי לגלות שלכל אלה אין השפעה. עצם הגירושים של ההורים הוא הדבר הכי חזק, הכי משפיע."
הגילוי שבנות נפגעות יותר מגירושים בלט בכל חלקי המחקר. "תחושת המסוגלות הכללית של בנות להורים גרושים הייתה נמוכה יותר בכל הגילים ובכל התחומים," מדווחת ד"ר שמר-אלקיים. "ההבדלים המשמעותיים ביותר היו אצלן בתפיסת המסוגלות הזוגית".
איך את מסבירה את זה?
"זה קשור להערכתי לתהליכי החִ ברות, הסוציאליזציה. בתהליך החינוך נשים מכוונות לתפקיד מטפח, תומך, מכיל ולרוב הן גם יותר מושקעות רגשית בקשר עם ההורים, ולכן אולי הן מאמצות לעצמן את המודל הכושל של ההורים שלהן. הן רואות מודל פחות מוצלח ותומך בין ההורים, ומסיקות ממנו לגבי עצמן – 'אם הם לא מסתדרים ביניהם, סביר שגם אני לא אסתדר בקשר זוגי.'
"מה עוד שנשים מפתחות זהות עצמית בעיקר דרך יחסים, דרך הקשר עם המשפחה, וייתכן שהתערערות היחסים בין ההורים פוגעת בתחושה הכי בסיסית של מי אני ומה אני יכולה. כלומר, יש פגיעה בתחושת הערך העצמי, ומתוך זה בתחושת המסוגלות הכללית בכלל והמסוגלות הזוגית בפרט".
והגברים לעומתן?
"גברים מפתחים את הערך העצמי שלהם דרך עצמאות ונפרדות, ולכן נראה שהגירושים פחות פוגעים בהם. בתחומי החיים האחרים לא ניכרו הבדלים משמעותיים בין נשים לגברים בקבוצת ילדי ההורים הגרושים. בני שני המינים גילו תפיסת מסוגלות נמוכה יותר בתחומי הלימודים, הקריירה וההורות העתידית לעומת המקבילים להם בקבוצת ילדי הנשואים".
אפשר לצמצם את ההבדלים
דווקא בגלל הזווית האישית חשוב לחוקרת לציין את נקודות האור בסיפור המורכב הזה, ולו כדי שהמחקר לא יהפוך למסמך שבו מנופפים גדולי השמרנים כדי להוכיח שגירושים זה רע. זה רע, זה ברור, אבל אפשר לגרום לזה להיות פחות רע.
מהמחקר עולה, למשל, כי ככל שחוויית השירות הצבאי הייתה חיובית יותר - כך הצטמצמו ההבדלים בין הילדים להורים גרושים לבין הילדים שהוריהם נשואים. "הממצא הזה מאיר זרקור על חשיבות השירות הצבאי לילדים בקבוצות סיכון, וגם מוכיח שיש דרכים לצמצם נזקים," היא אומרת. "אם הצבא עוזר, גם תוכניות התערבות אחרות - בבתי הספר ובמסגרות של אחרי צבא - יוכלו לסייע לילדים הגרושים".
איך עושים את זה?
"זה יכול להתבצע בייעוץ פרטני, בקבוצות תמיכה שכמותן יש רבות בארצות הברית וגם באמצעות הדרכת הורים. הורים יכולים ללמוד להיות קשובים וערניים, לשים לב למה שעובר על הילד ולעזור לו במידת הצורך, ויפה שעה אחת קודם. על תחושת המסוגלות הזוגית צריך לעבוד בצורה ספציפית".
לדבריה, היא רואה בעצמה דוגמה חיה לכך שהדבר אפשרי. "הגירושים משפיעים תמיד בצמתים שונים בחיים," היא אומרת. "למשל, כשאני צריכה להסביר לילדים שלי למה סבא וסבתא לא חיים באותו בית. אבל אני מינפתי את הגירושים של ההורים שלי, ואולי אני צריכה להגיד להם תודה על כך שהם התגרשו. בזכות זה אני דוקטור".
לפנייה לכתב/ת 
