האחת עזבה אותי, ברחה לה עם כל המזוודות
זו רצינות? זה מבחן אופי? איפה האחריות האמהית שלה, איפה?! הפקרות זועקת לשמיים, מהסוג שמטקבקים עליו 2,000 איש. אב מופקר לכל הדעות (ורעב), שומר על שלושה ילדים, לבדו, עם HD לא תקין של יס, במשך תשעה ימים
הצטרפו לדף הפייסבוק של ynet לקבלת עדכונים
בואו להגיב גם בדף הפייסבוק של ynet יחסים
האחת עזבה אותי. נטשה וברחה לה עם כל המזוודות והתיקים ארוזים יפה-יפה. לא סתם ברחה, אלא במהירות מרשימה מאוד. אין ספק שהיה שם לחץ קל, מורגש בבריחה שלה בשני בבוקר. שנתיים היא חיכתה לבריחה הזו. דיברנו על זה הרבה. עלה לי אלפי דולרים. ניסיתי עם רכב חדש, יונדאי, ג'יפ בצבע כסף! לא עזר. היא ברחה. עם כרטיס האשראי שלי!
אני בחיים לא ארזתי ככה. שבע דקות מטכ"ליות והטרולי שלי ארוזה. כמה בגדים כבר צריך לקחת לשופינג בהונג קונג? זה הונג קונג, ראבק! אפשר לטוס עם תיק גב בלבד, ממילא חוזרים משם עם ארבע מזוודות עמוסות, אפילו המזוודות חדשות.
הטיסה שלה היתה בעשרה לתשע בערב. בשעה ארבע אחה"צ (!!!) היא כבר יצאה לנתב"ג, עם שתי החברות שלה למסע תענוגות השופינג הזה. חמש שעות לפני ההמראה. חמש שעות! אני יוצא לכל המוקדם 90 דקות לפני ההמראה. מה יש לעשות בבאג 2000 הנוראי הזה כל כך הרבה זמן? אין מסעדות, אין קניות, דיוטי עלוב שבעלובים.
אין דרך פשוטה לומר את זה, אבל העובדות היבשות, שלצערי הרב לא ניתנות להתייפייפות יתר, מעידות כי האחת פשוט נטשה שלושה ילדים, אחת מהם תינוקת (!), עם אבא שלא יודע "להעביר מטאטא". זו רצינות? זה מבחן אופי? איפה האחריות האמהית שלה, איפה?! הפקרות זועקת לשמיים, מהסוג שמטקבקים עליו 2,000 איש. מזל שלא הלשינו עליי ליצחק קדמן. אב מופקר לכל הדעות (ורעב), שומר על שלושה ילדים, לבדו, עם HD לא תקין של יס, במשך תשעה ימים. מילא אני (אני כבר רגיל, יושב בחושך ופולני), אבל זו אחלה התעללות בילדים. אני הייתי מלשין עליה! שיעצרו אותה בפתח המטוס. לפני ביקורת הדרכונים, לפני שהיא בורחת לנכר.
אני לא יכול להסביר לכם את גודל הצרה, העונש, לקום בשעה שש בבוקר (הבוקר קמתי מוקדם יותר, מהלחץ) לבקבק את הגוזלית ולהחזיר אותה לישון. היא לא, ברח לה מהחיתול, וכבר נאלצתי לקלח אותה בשעה שש ועשרים. והיא עושה לי דווקא. הגוזלית ישנה כל לילה 11-12 שעות וקמה בשבע. אמא נעלמה ופתאום – היא משכימה קום. זה קשה עד בלתי נסבל, לוותר על התענוג המופלא הזה, כולכם מכירים, שמתוך שינה עמוקה, אינסטינקטיבית אני אומר "עכשיו תורך! אני כבר קמתי שלוש פעמים הלילה". האמת היא שהלילה פחות בעייתי. אלו הדקות של הבוקר הבעייתיות, התענוג בלגנוב עוד כמה דקות, לפני שפרצופו של יום חדש מביט בכם, מקרוב, ישר בלבן של העיניים.
מתגעגע אליך, אהובתי (איור: Shutterstock)
אפילו לא מסרון יחיד
אז הספקתי להכין שני כריכים מדוגמים לבכור, ארוחת צהריים במקרר עבורו, להלביש את כולם, להאכיל, לארוז, להכין את התיק, היום לא שכחתי את המטרנה! לשחרר לכיוון הנכון, לשלם לעוזרת, ולצאת בזמן. והאחת החצופה וחברותיה החצופות מבלות בהונג קונג! אפילו לא מסרון יחיד, של מה קורה הבוקר, אתה שורד? אתה חי? הכל תקין? אפילו שכחה את הפקודות הקבועות שאני מקבל בדרך למשרד. איך אני יכול לתפקד בלי פקודות? אני הרי רק גבר. כשהייתי צריך להסביר לה בשעה שש עשרים ושלוש בבוקר של רביעי הקודם איזה "אני תחבושת" לקנות לי (תתרגמו לאינגליזית ותבינו לבד), תהלוכה שלמה של מסרונים העירו אותי.
קיבלה כרטיס טיסה בחינם, מלון חינם, חברות בכיף, שופינג וטיול גם למקאו. מה רע בחיים האלו? רק למען ההגינות, וזה די נדיר אצלי, ההגינות, אני לחלוטין לא אוהב הגינות, גם אני טס לכמה שעות כל חודש כבר עשר שנים לערך, והיא נשארת יממה בודדת (מקסימום יממיים) לבדה עם הילדים...
מתגעגע אליך, אהובתי. טיסת אפגרייד לביזנס שקטה בדרך הביתה.
