קדאפי מטרה לגיטימית? "מישהו ירד מהפסים"

מועמר קדאפי ניצל הפעם מ"ניסיון חיסול", כפי שתיארה ממשלת לוב את תקיפת כוחות נאט"ו אמש (שבת), אולם ייתכן שבפעם הבאה לא יתמזל מזלו. התקיפה, בה נהרגו לפי הדיווח בנו של קדאפי ושלושה מנכדיו, מעלה את השאלה - האם יש למדינות העולם זכות לחסל מנהיג הטובח בעמו? המומחים שניסו לענות על השאלה אמנם חלוקים בדעתם בסוגיית קדאפי, אולם לגבי סוריה יש תמימות דעים: בלוב מספיקים שונה מטוסים, אבל המערב חושש שמול אסד יידרש מאמץ קרקעי.

נאט"ו מתעקשים כי מטרות ההפצצה בלוב צבאיות בלבד ולא מאשרים את מותו של קדאפי הבן. לדברי היועץ המשפטי במשרד החוץ לשעבר, ד"ר רובי סייבל, הכוחות עשויים למצוא הצדקה משפטית לחיסול, גם בעתיד, בהיתר מועצת הביטחון של האו"ם. "כשמאושרת פעולה צבאית, אתה מורשה להרוג את החיילים שמנגד, ובתוך כך גם את המפקדים עליהם. כך קדאפי, בניגוד לראש ממשל מודרני, הופך מטרה לגיטימית לצד יתר מפקדיו, כמי שעומד למעשה בראש הצבא בלוב".

גם ההודעה של נאט"ו כי פעל נגד מטרות צבאיות בלבד, מחזקות בעיני סייבל את טענתו: "הם אומרים: 'פגענו במפקדה, יש שם מפקדים, וזו פעולה לגיטימית'". עם זאת, הוא מדגיש כי מעולם לא ניתן אישור ישיר לפגיעה במנהיג זר. "המועצה אישרה בעבר אזור ללא טיס מעל אזורי מגורים של רודנים, וכן שימוש בכוח צבאי בעיראק נגד ממשל חוסיין, אך מעולם לא להרוג. יש אישור להעמיד את קדאפי לדין, ומכאן ניתן להבין שללהרוג אותו אין אישור, אלא במקרה שהוא חלק מהכוח הצבאי".

בעוד קדאפי חי על זמן שאול, וכוחות המערב עושים שמות במדינתו, בשאר אסד מורה לירות ללא הבחנה בנתיניו, בלי כל התערבות אקטיבית של המעצמות. ההבדל בין המקרים, מסביר סייבל, טמון פשוט באינטרסים וכדאיות: "זהו עניין פוליטי, אין לזה שום רקע משפטי. המדינות שוקלות אם התחליף לאסד רצוי למערב".

"יש אידיאל שניתן להוציא לפועל ויש שלא"

לדעת סייבל, מדינות המערב פשוט חוששות מעימות רציני, ומתנהגות כמו "חכמות על חלשים". "אם רצוי ואפשר, הן מעדיפות לסיים את הסיפור עם שמונה מטוסים, אך במקרה סוריה, בו צריך קודם לגבור על מערך צבאי רציני ונדרשת פעולה בקנה מידה שרק ארה"ב יכולה להוביל, הן נמנעות. במקרה הזה, הכל פוליטיקה".

הבית ההרוס. "פשוט רוצים לסלק את קדאפי" (צילום: AFP)

מאידך טוען שגריר ישראל באיחוד האירופי לשעבר, אבי פרימור, כי אחת הסיבות שעם אסד נוהגים אחרת היא "מפני שאף אחד לא מסוגל לזה, אלא אם יכנסו בכוח, בדומה לעיראק. האם מישהו יסכן את בניו למען הפלת דיקטטור?". עם זאת, הדיפלומט לשעבר לא רואה בכך צביעות: "יש אידיאל שאתה מסוגל להוציא לפועל ויש שלא, אז עדיף לוותר על שניהם? צביעות לומר כך".

פרימור סבור כי ההפצצה בלוב דווקא נועדה להפחיד את קדאפי ולא בהכרח לגרום למותו. "כבר תקפו את מתחמו בעבר", ציין, "אך משיחותיי עם גורמים אירופים, אני לא חושב שמישהו קיבל

החלטה לחסלו אלא פשוט רוצים לסלק אותו, אפילו בלי להרוס את התשתיות השלטוניות, על מנת שלוב תוכל להמשיך לתפקד לאחר המלחמה השבטית". לטענתו, בסוריה המצב שונה לגמרי: "בלוב יש שלטון נגדי, צד אתני נגדי וצבא נגדי, יש על מה להתבסס בהפלת השלטון. בסוריה אין את זה, והאירופאים עושים בשכל ונמנעים מהמצב אותו יצרו האמריקנים בעיראק".

לדברי פרימור, המכהן כיום כראש המועצה הישראלית ליחסי חוץ, אם ימרדו הסונים בסוריה בעלווים השולטים, "אני מניח שהמערב יתמוך בסונים, אך לצאת למהלך צבאי בלי לדעת מה יהיה לאחריו – זה לא אחראי. האינטרס של העולם זו סוריה יציבה ושקטה, וכאן העולם המערבי דואג לאינטרס הזה. אין היום תחליף לאסד במשא ומתן".

בדרך להאג

בין אם יש לו הצדקה חוקית או שקיימת אלטרנטיבה שלטונית, לטענת השגריר ומנכ"ל משרד החוץ לשעבר, ד"ר אלון ליאל, אין שום הסבר הגיוני לניסיון החיסול של קדאפי. מכך ניתן רק להסיק שהלך המחשבה בעולם המערבי קצת השתבש. "העניין יוצא מכל פרופורציה, במיוחד שאתה הורג את נכדיו וילדיו של המנהיג בניסיון לחסלו. זה נראה מעוות לגמרי, ומישהו יצטרך לתת את הדין".

לדברי ליאל, דווקא קיומו של בית הדין הבינלאומי, האמון על הטיפול בהתנהלות בשעת מלחמה, מעמיד באור שלילי עוד יותר את ניסיון החיסול. "מישהו קצת ירד מהפסים", תוקף ליאל ותוהה מה קרה ליתר הכלים שבארנסל, בהן סנקציות והבאה לדין. "אם בתקופת האפרטהייד באפריקה היו תוקפים את נשיא דרום אפריקה, מה היה קורה?".

עצם העובדה כי מדובר במלחמת אזרחים, טוען ליאל, מגדיל את סימן השאלה. "זו לא מלחמה ברורה, זו לא מדינה שפלשה לתחום של מדינה שנייה והסיפור ברור מבחינה בינלאומית. המערב נוקט עמדה, מחסל מנהיגות של צד אחד, תוך הפצצה חסרת אחריות של משפחתו, וללא כיוון ברור. העולם צריך להתחיל להסתגל למצב חדש: מלחמות פנימיות-אזרחיות, בהן הוא עוד לא יודע לטפל. על מדינות העולם לחשוב פעמיים איך ומתי הן מתערבות".