מחקר יבדוק: האם ההתפלה תמליח את הים?
השפעות מתקני ההתפלה המוקמים בחופי ארצנו ייבחנו במסגרת מחקר גדול מסוגו שיתחיל בקרוב. במסגרת התהליך, מוחזרים חלק מהמים לים בריכוז מליחות גבוה פי 1.5 מהרמה המקורית, בתוספת כימיקלים. ההשפעה על המגוון הביולוגי לא ידועה
בחודשים הקרובים ייצא לדרך המחקר הגדול מסוגו אי פעם בישראל, שיבחן לראשונה את השפעות מתקני ההתפלה על החופים והים שלנו. המחקר יבוצע על ידי חוקרי המרכז האקדמי רופין, בתיאום ושיתוף אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה, אך מי שעומד מאחורי הפרויקט הוא חברת ויאוליה, ענקית איכות סביבה מצרפת, שהקימה ומפעילה בין השאר את מתקן ההתפלה הגדול באשקלון.
ואוליה מעמידה לטובת המחקר תקציב של כשני מיליון אירו והוא צפוי להתחיל בקיץ הקרוב ולהימשך כחמש שנים. חברת ואוליה מתמחה בטכנולוגיית סביבה, בעיקר בתחום המים, הפסולת והאנרגיה. לצד מתקן התפלה אשקלון, אחראית החברה על תפעול מערכות ומתקני מים וביוב ברשויות מקומיות רבות ובתעשייה, וברשותה גם חברה לשירותי איסוף פסולת, מרכזי מיון ומחזור, מתקני קומפוסט ומתקן תרמי לפסולת רעילה ברמת חובב.
"מדינת ישראל מצויה כיום בפני מצב ייחודי בתחום ההתפלה, אין לזה אח ורע מבחינה בינלאומית. עד שנת 2013 נתפיל כחצי מיליארד קוב מי ים - והמשמעות היא שנשאב למעלה ממיליארד מטרים מעוקבים של מים ונחזיר בערך חצי מהכמות לים, בריכוזי מליחות גבוהים", אמר היום (א') ד"ר גיתאי יהל, חוקר מהמרכז האקדמי רופין המעורב במחקר.
יהל, שדיבר במהלך כנס בנושא משאבי הטבע בים שהתקיים באוניברסיטת תל אביב, ציין עוד כי "בשל הכמויות הגדולות, שעוד צפויות לגדול בשנים שלאחר מכן, ברור שכל אזור החוף של ישראל יושפע מכך - אך עד היום האפקטים לא היו ידועים".
מתפילים, אך לא בודקים
לאורך קו החוף של ישראל פועלים כיום שלושה מתקני התפלה גדולים - האחד באשקלון ( הוקם בשנת 2005), השני בפלמחים (2007) והשלישי, שנחשב הגדול מסוגו בעולם, בחדרה (הוקם ב-2009). בתכנון קיימים גם מתקן התפלה בשורק, שעם הקמתו צפוי להיות הגדול בעולם, ומתקן התפלה נוסף באשדוד.
עד כה, בוצעו סביב מתקני ההתפלה רק סקרי השפעה על הסביבה - סקרים שהקריטריונים לביצועם נקבעים על ידי המשרד להגנת הסביבה והמהווים תנאי במהלך אישורם והקמתם של המתקנים. כמו כן, בוצעו עד היום מספר מעקבים נקודתיים בלבד.
כל המתקנים הקיימים עומדים בפני הגדלה משמעותית של התפוקה שלהם ולכן, מבהירים החוקרים, מדובר בחלון זמן קריטי לבחינת ההשפעות על סביבת החוף. יתרה מכך, לדברי יהל, מדידות שבוצעו כבר סביב מתקן ההתפלה באשקלון גילו שהמליחות שמוחזרת לים מתפשטת בטווח של קילומטרים, מכל צד של מוצא הצינור וגם בסמוך לקרקעית - בניגוד למה שחזו תסקירי ההשפעה על הסביבה.
אלפי טונות של כימיקלים בים
בתהליך ההתפלה נשאבים המים מהים וחלק ניכר מהם מוחזר אליו בתום התהליך, במליחות מרוכזת וגבוהה מאוד - העומדת על פי 1.5 ממליחותם המקורית של המים. הצינורות שמחזירים את המים המרוכזים (תמלחות - י.ד) מצויים לרוב בטווח של מאות מטרים בלבד מהחוף.
"המליחות הזו היא בעלת השפעה, על המגוון הביולוגי למשל. אבל הבעיה היא לא רק המליחות, אלא העובדה כי יש בתוך התהליך תוספת של חומרים כימיים. צריך להבין שמאות אלפי טונות של כימיקלים יישפכו לסביבה החופית בשנים הקרובות ואין מנוס אלא לבחון את ההשפעה", מדגיש יהל.
כאמור, חברת ואוליה מפעילה כיום בין השאר את מתקן ההתפלה הגדול באשקלון, מתקן שמפיק כמות השווה לכ-5% מכלל תצרוכת המים השנתית של מדינת ישראל וכמות הנדרשת לאספקת מי שתייה לכ-1.4 מיליון נפש.
לפנייה לכתב/ת 
