שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בוסניה: בין מזרח למערב, בין מיתוס למציאות
    בוסניה-הרצגובינה היא יהלום לא מלוטש ופוטנציאל שטרם מומש, שבו דתות מתערבבות זו בזו, המערב שָלוּב באוריינט ואוצרות הטבע מפתיעים ביותר. הצצה למדינה שעדיין לא מתויירת דיה

    בוסניה-הרצגובינה היא המקום הקלאסי לאמרה: "עבור המזרח הוא המערב, עבור המערב הוא המזרח". המדינה הצעירה יחסית (1992), המשתקמת ממלחמת האזרחים, מנסה למצוא את מיקומה וזהותה באירופה בין השאר באמצעות משיכת מבקרים לאתרי התיירות הנפלאים שבה.

     

    היא קטנה יחסית, מפתיעה ומגוונת באתרי התרבות והטבע שלה, ומציעה מסלולים מסעירים בקניונים מצוקיים ויערות מחטניים, אירוח בכפרים הררים, רפטינג בנהרות שוצפים וביקור בערים עתיקות שבהן מתקיים מפגש מפרה בין מזרח למערב בין אירופה לאוריינט.

     

    ייחודה של בוסניה

    שמה המלא של המדינה בוסניה-הרצגובינה מורכב משתי מילים. המילה בוסניה הוא שיבוש קל של המילה בוסנה - שמו של הנהר החוצה את המדינה. הרצגובינה (האזור של הנסיך), הוא חבל ארץ בדרום-מערב המדינה שסופח אליה במהלך ההיסטוריה.

     

    בוסניה (שמה המקוצר של המדינה) משתרעת על פני שטח של 51 אלף ק"מ וכוללת בתוכה אוכלוסיה של 4.5 מליון תושבים. מעט יותר מ-40 אחוז מתוכם מוסלמים (רובם מכנה את עצמם בושנקים), 35 אחוז אורתודוכסים-סרבים, וכ-14 אחוז קתולים-קרואטים. החלוקה הדתית-לאומית מגלה רק טפח מהרקמה האנושית המורכבת של הארץ שניתן למצוא רק בבלקן - מקום מפגש בין עמים, קבוצות דתיות ואתנית וקהילות שמנסות לחיות זו לצד זו.

     

    אולם לא תמיד זה הצליח. הפעם האחרונה שכור ההיתוך הבלקני לא צלח היה במהלך מלחמת האזרחים שהשתוללה בחלקים גדולים של אזור יוגוסלביה לשעבר (בין השנים 1995-1991). בבוסניה המלחמה פרצה על רקע ניסיון של כל קבוצה לאומית-דתית גדולה להשיג עבורה עצמאות או להסתפח למדינות שכנות (סרביה או קרואטיה). בשנת 1995 נחתם הסכם בחסות הקהילה הבינלאומית שהביא לסיומה של המלחמה, ויצר שתי ישויות בתוך בוסניה הרצגובינה. אחת לסרבים ואחת פדרציה משותפת למוסלמים-בושנקים ולקתולים-קרואטים.

     

    מאז שככה האלימות ושתי הישויות ממשיכות להתקיים זו לצד זו בתוך מדינת המסגרת הרשמית בוסניה-הרצגובינה. באופן פרדוכסלי, למרות הדימוי האלים של הבלקן, בוסניה נחשבת כיום לאחד המקומות הבטוחים ביותר לתיירים. רמת הפשיעה בה כלפי זרים נמוכה ביותר והמקומיים מפתיעים בחביבותם ואדיבותם.


    נוף חקלאי משובץ כפרים נוצריים במרכז בוסניה (צילומים: ליאור בר)

     

    סרייבו: "ירושלים של אירופה"

    סרייבו (Sarajevo) שהוקמה כעיר עות'מאנית במאה ה-15, משמשת כבירה של כל בוסניה ושל הישות המוסלמית-קתולית, ומונה כ-300 אלף תושבים. זוהי אחת הערים המרתקות והמפתיעות ביותר בבלקן. לאחרונה החל משרד התיירות המקומי לכנות אותה "ירושלים של אירופה". זאת בגלל היותה הקליידוסקופ של הבלקן והיותה, באופן מסורתי, מרכז דתי חשוב של כל אחת מהקהילות האתניות-הדתיות שהתקיימו בבוסניה.

     

    בחלק העתיק של העיר הכינוי הזה מוחשי ביותר. לאורך השדרה הראשית שמתחילה באזור ה"צ'רשייה", הבזאר האוריינטלי, הנראה כמו "איסטנבול הקטנה" ומסתיים בחלק ה"אוסטרי", המודרני האירופי, חולפים על פני בית כנסת (שהפך למוזיאון), מסגדים, קתדרלה קתולית ואורתודוכסית. קריאות המואזין מתערבלות עם צלצולי פעמוני הכנסיות ויוצרים צלילים שניתן לשמוע רק בליבת הבלקן, רק בסרייבו.

     

    העיר עשירה באתרי מורשת ודת, חלקם שייך לקהילה היהודית שבתקופות מסוימות היוותה כ-40 אחוז מכלל אוכלוסיית המקום. מלבד בית הקברות המפורסם, בית הכנסת העתיק שהפך למוזיאון ובית הכנסת הספרדי המשמש כיום את שרידי הקהילה העתיקה, ישנם שכיות תרבותיות נדירות כמו "הגדת סרייבו". זוהי הגדה של פסח שנכתבה בברצלונה במאה ה-14 ונחשבת להגדה העתיקה ביותר שנשמרה עד היום. ההגדה שנכתבה ואוירה בכתב יד על עור מולבן, ומעוטרת בזהב ובכסף, מוצגת כיום במוזיאון הלאומי בעיר.

     

    בסרייבו מסורת ארוכה של יצירה תרבותית בתחומים שונים מצד אנשי רוח ואמנות נודעים כמו הבמאי אמיר קוסטוריצ'ה, המוזיקאי המחונן גורן ברגוביץ והסופר חתן פרס נובל איוו אנדריץ. גם בחיי לילה תוססים נתברכה העיר והחלק העתיק ניעור מידי ערב ומואר על ידי עשרות בארים, מועדונים, בתי קפה, ח'אנים עתיקים שהוסבו לבתי תה וחנויות שטיחים. בחלק מהמועדונים ניתן לשמוע את שירת ה"סבדח", שירה מקומית שמביאה את הקהל לידי "ריגשה" או הזדהות אמוציונאלית עם מילות השיר העוסקות לרוב ברומנטיקה או אהבה למולדת.

     

    מיקומה של העיר בסמיכות למספר רכסי הרים גבוהים הופכים אותה גם כבסיס יציאה מצוין לטיולי טבע. רכס ביילישניצה (Bjelasnica) הוא הקרוב והיפה ביותר. על חלק מפסגותיו פועלים אתרי סקי ובתי מלון חדשים ומזמינים. גם בעונת הקיץ האזור מתאים מאוד לטיולים בשבילי הליכה ביערות האשורים וביקור בכפרים הררים שבהם נשתמר אורח חיים מסורתי בלקני, הכולל רעיה, ומשקים אוטרקיים. בחלק מהבתים ניתן להתארח, לטעום גבינות, לשתות את ה"רקייה", משקה האלכוהול המקומי ואף ללון בתיאום מראש.


    אורח חיים מסורתי בלקני. רועת כבשים בכפרים ההרריים

     

    חבל הרצגובינה: "הארץ של הנסיך"

    בימי הביניים התקיימה באזור דרום-מערב בוסניה ממלכה קטנה שזכתה לכינוי הרצגובינה, על שם שליט מקומי שהתחתן עם נסיכה מבית הבסבורג וזכה לתואר הגרמני "הרצוג" שפירושו נסיך. כלומר הרצגובינה, הארץ של הנסיך. במאה ה-19 במהלך מרד בבוסניה בשליטים העות'מנים, החליטו המקומיים להישאר לצד חיילי הסולטאן, וכהוקרה על כך הם זכו להכרה ואוטונומיה מסוימת שהשתמרה בשם הנפרד של חבל ארץ זה בתוך בוסניה.

     

    עם השנים פיתחו לעצמם המקומיים זהות תרבותית שונה מיתר חבלי הארץ.

    מיקומם בין קו החוף לחלק ההררי של בוסניה, הפך אותם לאזור מעבר הסופח השפעות תרבותיות שונות. לכן הוא עשיר באופן מיוחד באתרי מורשת ייחודיים. אחד מהם הוא העיירה העות'מאנית המיניאטורית פוצ'יטלי (Pocitelj) הנמצאת בדרום-מערב החבל וממוקמת לצדי גדת נהר הנרטבה. כל בתיה עשויים אבנים מסותתות ומכוסים בגגות צפחה. היישוב מוקף חומה ומספר מגדלי שמירה עתיקים המתחרים על קו האופק עם צריחי המסגדים ושעון העיירה. נסיעה קצרה של מחצית השעה מפרידה בינה לבין העיירה הקתולית מג'גוריה (Medugorje) שאליה נוהרים מידי יום אלפי צליינים קתולים, בעיקר איטלקים, כדי לדרוך במקום שבו נתגלה הבתולה בפעם האחרונה (1984) למספר נערים מקומיים. על גבעה סמוכה לעיירה הוצב פסל שיש צחור של הבתולה שמציין את מוקד מסלול הצליינות את ההמונים.

     

    עוד מקום בלתי צפוי היא העיירה בלאגיי (Blagaj). היישוב ממוקם על נהר הבונה היוצא מלוע בולען הממוקם לרגלי מצוק תלול בגובה מאות מטרים. לצד נביעת הנהר הקימו מסדר סופי לפני מאות שנים מבנה קטן להתבודדות. כיום כבר לא ניתן עוד להתבודד בגלל עשרות מסעדות הדגים שפועלות על גדת הנהר.

     

    מוסטר: גשר עתיק-חדש

    גולת הכותרת של הרצגובינה היא מוסטר (Mostar), בירת החבל. פירוש השם הוא הגשר העתיק, הסמל של העיר שנבנה מעל לנהר הדרינה במאה ה-16 וחיבר פיזית וסמלית את שתי הקהילות של היישוב, המוסלמית והקתולית. בשנת 1993 במהלך המלחמה האחרונה נהרס הגשר כליל אך בשנת 2005 הוא נבנה מחדש באותה הטכניקה והחומרים שבהם השתמשו הבנאים בבניית הגשר המקורי. הפרויקט שנעשה במימון וחסות בינלאומית (ואף זכה להיכלל ברשימת אתרי מורשת עולם), נועד לסמל את הפיוס והבנייה מחדש של יחסי האמון בין הקבוצות השונות בעיר ובמדינה כולה.

     

    משני צידי הגשר נמצא החלק העתיק של העיר ובו גיבוב של סמטאות צרות, בתי אבן מכוסים בגגות צפחה, שווקים אוריינטליים בניחוח טורקי, חמאם שהוסב למרכז תערוכות ומספר מסגדים. את ההנאה בשיטוט לאורך הסמטאות מגביר רעש פלגי המים הזורמים בינות לבתים ומתנקזים לנרטבה.

     

    נהר האונה: ארץ פלגי מים לא נודעת

    ביהץ' היא עיירה נעימה בצפונה של בוסניה, הסמוכה לגבול עם קרואטיה. בתוכה כנסיות, מסגדים ואף שרידי מורשת יהודית, עדות לקהילה יהודית קטנה שהתקיימה במקום. הסיבה העיקרית להגיע לביהץ' היא עובדת היותה סמוכה לארץ פלגי המים שיוצר נהר האונה (Una). זהו אתר הטבע המדהים ביותר בבוסניה. הנהר בקטעים מסוימים שלו מתרחב למספר פלגי מים ברוחב מאות מטרים, העוברים בתוך בתי כפרים עשויים "טרוורטין", חומר המשקע הגירני שמצטבר על דפנות הנהר.


    אתר הטבע המדהים ביותר בבוסניה. נהר האונה

     

    בקטעים אחרים הוא הופך להיות סדרה של מפלי מים גועשים ורועשים - גן עדן לחובבי שיט ורפטינג אתגרי. המקום, למרות יפעתו ונדירותו, עדיין כמעט ואינו זוכה למבקרים מחוץ לבוסניה. גם שילוט ותשתיות לתיירים כמעט ואינם קיימים, אולם זהו הקסם של המקום, הבתוליות והפראיות שעדיין לא רוסנו.

     

    הנהר מסמל במידה מסוימת את בוסניה כולה. יהלום לא מלוטש, מקום עם פוטנציאל רב שעדיין לא מומש. וכמו בכל מקום פראי ולא מתוייר, הראשונים שיגיעו הם שיזכו לחוויה חלוצית של ביקור במדינה המשוועת למבקרים, שבה האנשים מעוניינים לספר ולהראות את ארצם ומורשתם.

     

    • הכותב מדריך בחברת "אקו טיולי שטח"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "בוסניה: בין מזרח למערב, בין מיתוס למציאות"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הצרשיה החלק העות'מני של העיר העתיקה של סרייבו
    צילום: ליאור בר, אקו טיולי שטח
    מומלצים