חפירות בעמק הסיליקון חושפות: בעבר נחתו כאן שדיים
בשובי ממסע חפירות על חורבותיה המהבהבות של רוזוול העתיקה, עצרתי בצד ההיי-וויי להתבונן בשקיעה המרהיבה על מדרגותיו הנעות של הגרנד-קניון. בדימדומי החמה והקקטוס המקומי, הבחנתי להפתעתי כי תווי המתאר של הרכס, שהשתפל לצד הדרך בתחילת המסע, התנשאו לפתע בחזרה ממנו.
המדרונות המשופעים הפכו לפתע לתהומות שופעים, והתלוליות הרדודות הפכו למצוקים שנוני פסגות. למראה הנוף לא ידעתי את נפשי אשר לא ידעה כבר שבועיים. אחוז בחבלי קסם הדוקים נדחפתי פוש-אפ במעלה ההר לראות בחזון: היחיו העצמות היבשות האלה ויקרמו עור וגידים וסיבים פלסטיים מאירים?
בעודי חותר מעלה למות או לכבוש את ההר, ניגפה כף רגלי באבן-נגף מאויירת בסימנים ספיריטואליים ממבשלת הספירט של השמורה הסמוכה. לאחר בדיקה מדוקדקת בחברתן של טוות אוהלי הטיפי אקסרה-לארג, הסירה התעלומה את חזיית העבר:
בשנת הביזון, ליל זאב הירח, ערב פסטיבל דובי הדבש, התכנס השבט לחגוג את כניסתה של אמא אדמה השופעת בלי עין הרע, למחזור הרביעי של הטבע שעושה לה רק טוב. לפתע הוארו השמיים באור נגוהות שצבע את חודי האוהלים בגוון סגול מעניין.
עצם בלתי מזוהה בעין בלתי מזויינת אך נותן תחושה של חום ומרקם מחוספס נחת לפתח במרכזו של מכתש הרוחות בו נהג השבט לייבש כביסה ולהכיר בחורות. כל צעירי השבט והציידים הוותיקים פרצו לפתע ביללה קמאית וזקרו טומהוק מול המראה: לעיניהם ניצבה, עשנה כולה, צלחת-שד מעופפת, ומחופת הפיטמה הנפתחת אט אט בקע אור מסנוור ומסיר שיער ושומות באחריות.
את אשר אירע בהמשך, אפילו זקני השבט לא זוכרים ומתהפכים שיכורים בקברותיהם. המבקרים המסתוריים הותירו עימם מאחור רק את הידע העובר בשבט מדור לדור. הנוסחה שהפכה את העמק משמורת בקבוקים ריקים לעמק פורה של ידע וקידמה ולמנוע החיפוש של סרטים מקליפורניה.
כך, בהבזק מן העתיד נולד ענף ההיי-טיט - השד התעשייתי שמחזיר לאמא אדמה את מה שלקח ממנה הטבע.
אך למרות זאת, בקרב צאצאי האצטקים הצובטים והאינקה היונקים עדיין מותיר הסיפור טעם של החמצה. או מגע פילטר על מקטרת שלום.
כמשנתו של דון-חרמן צ'יף עין-הנץ הממצמץ: הכי קרוב לאמא זה עדיין לא אמא.
או משנתה של אמא עצמה: אם לא אוכלים את זה, לפחות שיהיה טעים.
- נכתב בתגובה לטור ציצים או שפיצים? זה הכל בביטחון העצמי
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
