חולון, יס: אנו מכריזים בזאת על הקמת חולוניה
תיעוד נדיר: שעות ספורות לפני אישור תוכנית החלוקה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, קיימה הפועל חולון את משחקה הראשון בהיסטוריה. סיפורה של הקבוצה והמדינה
ראש המועצה הראשון של חולון, המיילד הראשון שלה, ובעלת בית הקפה המיתולוגי לא ישכחו לעולם את הכ"ט בנובמבר 1947 ביישובם. כמוהם גם מיכה שמבן, משה דניאל וחבריהם. באותו היום בו הוכרז באו"ם על אישור תכנית החלוקה והקמת מדינת יהודית בארץ ישראל, הכריזו הם על הקמת קבוצת הכדורסל של הפועל בחולון.
בשעת לילה מאוחרת בשבת, ב-29 בנובמבר 1947, הודיעה עצרת האו"ם על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. ד"ר נח קפלינסקי, הרופא המיילד הראשון של חולון, זוכר את היום: "היה כמובן לילה של אושר בל יתואר. יצאנו לרחובות כמו מסוממים. בכיכר סטרומה החלו ריקודים, חיבוקים, נישוקים, מה לא?".
גם יונה עמיר, שהקימה את המוסד החולוני המפורסם "קונדיטורית עמיר" מתארת בהתרגשות את הלילה ההוא: "השארתי את החנות פתוחה ורצתי לרחוב להיות עם כולם. כשחזרתי לפנות בוקר, מצאתי בכל פינה 200 פתקאות קטנות, עם גומי או סיכה, ובהן היה רשום: 'יונה, לקחתי...'. למחרת באו האנשים לשלם עבור מה שלקחו".
פנחס איילון, ראש העיר השני של חולון, כותב על קודמו, ד"ר חיים קוגל, ראש המועצה הראשון: "מי שלא זכה לראות את האיש בליל 29 בנובמבר, כשהוא צועד בראש המוני התושבים ברחובות חולון האפלים, שיכור ולא מיין, לא ראה שמחה מימיו".
אבל כמה שעות לפני ההכרזה ההיסטורית, ביישוב החולוני הקטן התרחש לו אירוע היסטורי נוסף - קבוצת הכדורסל של הפועל חולון נוסדה. איש מבין הנוכחים במשחק, אותם ראיינתי לצורך המחקר, לא זכר את התאריך הדרמטי כתאריך בו שיחקה קבוצת הכדורסל של העיר את משחקה הראשון אי פעם.
אולי מפני שתאי הזיכרון הותירו מקום למאורע החשוב יותר של אותו היום, אולי מפני שאיש לא הבין באותו היום עד כמה רחוק תגיע הקבוצה. ההיפך הוא הנכון. עד לחשיפת מחקר זה נודעה שנת הולדת הקבוצה הבוגרת על ידי שמבן ב-1951.
מגרש הכדורסל הראשון בחולון הוקם ברחבת בית-הספר היסודי 'בית-חינוך' (לימים 'ביאליק'), ונחנך במסגרת חגיגות עשור לשכונת קריית עבודה, בחול המועד סוכות 1946. ארבע קבוצות התחרו על 'גביע חולון', אף לא אחת מהן מחולון.
רק שנה לאחר-מכן לחולון כבר היתה קבוצת כדורסל, מבית 'הפועל', סניף הספורט המוביל בחולון האדומה. כמה ימים לפני מועד המשחק פורסם בעיתונות הספורט הארצישראלית, כי שמבן מארגן לחולון קבוצת כדורסל לקראת הטורניר על 'גביע חולון'. ממרחק 63 שנה ממשחק זה, שמבן לא זוכר את המאורע, אך משה דניאל, אביו של מוטי דניאל ותושב העיר עד היום, דווקא כן.
"היינו קבוצה של כדורסלנים תלמידי 'מקווה-ישראל' שלמדו ב'מקווה' אצל שמבן. שיחקנו מול הפועל חיפה, שהיתה פייבוריטית לניצחון במשחק. למעט מאיר גפני (וניבסקי) החולוני כל שאר השחקנים היו תלמידי 'מקווה': רחמים הררי, מרדכי ליפשיץ, מוריס זבידוב, וככל הזכור לי, גם חברי שלמה קרייר ואיציק ליינפלד". קרייר, בן כיתתו של דניאל, נפל במלחמה ב-ו' באייר תש"ח, 15 במאי 1948, בקרב ליד מלכיה.
בטורניר השתתפו שבע קבוצות, שחולקו לשני בתים. בבית הראשון שיחקו הפועל תל אביב, גבע וירושלים, ובבית השני הפועל חולון, הפועל חיפה, צפון תל אביב ורחובות. במשחקה הראשון חולון הפסידה להפועל חיפה 10:28. בתיאור המשחק במוסף 'ספורט השבוע' נכתב: "בין אנשי חולון חסר עדיין הליטוש (אף דניאל, זבידוב ומורי השתדלו - ולא לשווא!) והתיאום". במשחקה השני חולון כבר ניצחה - את צפון תל אביב 15:16. הפועל חיפה זכתה בגביע.
דניאל איתר באלבום התמונות שלו שתי תמונות מדהימות מהמשחק. את התמונות מהמשחק צילם קורט טרייסט. תמונה נוספת של טרייסט, שאגב חדל לצלם עם קום המדינה לאחר שפיתח אלרגיה לכימיקלים של מעבדת הצילום, הופיעה גם בגיליון 'דבר השבוע'. בדיוק 63 שנה לנפילתו של שלמה קרייר חוגגת מדינת ישראל את יום הולדתה. יהי זכרו של שלמה קרייר ברוך, מזל טוב למדינת ישראל.
לפנייה לכתב/ת 
