שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המחשב שחלה בסכיזופרניה
    דרך הפעולה של המחשב דומה באופנים מסוימים לזו של המוח האנושי ולכן יכולה ללמד אותנו עליו דבר או שניים. זו הסיבה שחוקרים מארה"ב הדביקו מחשב בסכיזופרניה
    אחד האתגרים הקשים ביותר העומדים כיום בפני המדע הוא פיענוח מנגנון הפעולה של המוח, שעבורנו הוא כמו "קופסא שחורה", משום שאיננו יודעים כיצד הקלט שנכנס אליו מעובד. כדי להגיע להבנה זו עלינו לפתח מודלים מורכבים של המוח, וכאלו עדיין אינם בנמצא.

     

    אבל מה אם יכולנו ליצור מודלים פשוטים יותר בגודל של אלפית, ואולי אפילו אחד-חלקי-מיליון מהמוח האנושי ולבחון אותם בתנאי מעבדה? האם היינו יכולים להסיק מהדגמים הללו תובנות לגבי המוח האנושי ותחלואיו? ייתכן שכן, וכך עשו גם חוקרים מאוניברסיטאות טקסס וייל שהצליחו להדביק מחשבים בתופעה המזכירה סכיזופרניה אנושית.

     

    רשתות חכמות

    בשלב הראשון יצרו החוקרים מודל של רשת עצבית בתוך המחשב. הרשת מורכבת מסדרה של צמתים פשוטים יחסית המעבירים מידע בינם לבין עצמם, בדרך המזכירה את אופן פעולתם של העצבים במוח.

     

    חוזק הקישורים וקלות העברת המידע בין הצמתים יכולים להשתנות בהתאם למידע שעובר ביניהן, וכך המערכת כולה יכולה 'ללמוד', כלומר, ליצור מעגלים שבהם קל יותר למידע לזרום. ממש כמו במוח האנושי, רק בסדר-גודל קטן בהרבה ועם פחות אפשרויות לעיבוד מידע מאלו הקיימות בתאי-עצב אמיתיים.

     

    רשתות מסוג זה נחקרות במדעי המחשב כבר שנים רבות, בעיקר בשל יכולתן לבצע פעולות חישוביות מסובכות. ניתן לאמן אותן לזהות פרצופים ואפילו להפיק משמעויות מסיפורים, כפי שעשתה הרשת העצבית במחקר הנוכחי.

     

    שעת סיפור 

    החוקרים הקריאו למערכת כמעט שלושים סיפורים קצרים. ליתר דיוק, הם הקלידו את הסיפורים לתוך הרשת העצבית וזו הריצה אותם כמה אלפי פעמים עד שפרטיהם נשמרו בתוך הרשת.

     

    מכיוון שהרשת לא הייתה מורכבת במיוחד, הסתכמו הסיפורים במספר משפטים קצרים בסגנון, "אני רועי. אני עובד במרכז הבינתחומי לניתוח וחיזוי טכנולוגי באוניברסיטת תל-אביב. אני אוכל במסעדה אחת לשבוע". או "אני פרה. אני אוהבת לאכול דשא. יש לי כתמים שחורים ולבנים".

     

    עד כאן לא נרשמו הפתעות. כל עוד הצמתים תפקדו כהלכה בעיבוד והעברת המידע ביניהם, הרשת הצליחה לזכור את הסיפורים כלשונם. אז החליטו החוקרים לשנות את כללי המשחק, באופן הדומה למה שמתרחש (אולי) במוחותיהם של סכיזופרנים.

     

    יותר מידי מידע

    לפי תיאוריית ההיפר-למידה, מוחותיהם של סכיזופרנים איבדו את היכולת לשכוח או להתעלם מפריטי מידע, וכתוצאה מכך הם גם מתקשים לחלץ את המשמעויות מתוך מגוון הגירויים העצום שהמוח חווה. הם יוצרים קישורים חווייתיים ולוגיים שאינם אמיתיים, ומחברים בין מספר רב של פריטי מידע שאינם קשורים בהכרח.

     

    החוקרים הטמיעו במודל הממוחשב המופשט תכונה דומה להיפר-למידה, וצפו בתדהמה כאשר המערכת החלה להגיב באופן שונה לשאלות אודות הסיפורים שלמדה. למשל, אם הייתה המערכת נשאלת, "איפה אוכל רועי מדי שבוע?", היא הייתה עונה, "רועי אוכל מדי שבוע דשא עם כתמי פרה."

     

    הרשת העצבית החלה להמציא סיפורים הזויים, ששילבו אלמנטים מסיפורים אחרים שקראה. היא גם שילבה את עצמה בתוך חלק מהסיפורים, ובאחת מתשובותיה קיבלה על עצמה אחריות לפיגוע טרור.

     

    תשובותיה של הרשת הושוו לתשובותיהם של שלושים ושבעה חולי סכיזופרניה אמיתיים שנבחנו באופן דומה. בדיוק כמו הרשת העצבית, גם החולים נטו לערבב בין הגורמים המחוללים השונים בסיפורים (מי עשה מה), והוסיפו אלמנטים שלא היו בסיפורים המקוריים.

     

    אלו תוצאות מעניינות, אבל האם ניתן לומר שמדובר כאן באמת במחשב שחלה בסכיזופרניה? לא בדיוק. האמת העגומה היא שאין מדען כיום היודע את הסיבה המדויקת למחלת הסכיזופרניה. לכל היותר אפשר לומר שגרמנו למחשב ללקות בסוג חדש של באגים שקשור לזיכרון ולעיבוד מסרים.

     

    יחד עם זאת, הדבר המעניין באמת במחקר הוא הניסיון להריץ במחשב מעין מוח קטן ולהסיק מדרך הפעולה והכישלון שלו לקחים על המוח האנושי. אין ספק שלמחקרים הבוחרים בכיוון זה יש עוד כברת דרך ארוכה מאד לעשות עד שיגיעו לרמת התחכום והמורכבות של המוח האנושי - אבל הם בכיוון הנכון.

     

    רועי צזנה, דוקטורנט לננו-טכנולוגיה בטכניון, חוקר במרכז לחיזוי טכנולוגי באוניברסיטת תל-אביב. בעל הבלוג 'מדע אחר' וכותב בנושאי מדע. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "המחשב שחלה בסכיזופרניה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים