מה קרה כשהגעתי לבדי לחוג לריקודי עם

אני מרגישה שהיא צדקה - היא באמת ה"גבר" במערכת הזוגית הרגעית המפזזת שיצרתי שם רק כדי להשביע את הרעב שלי לרקוד. היא גרמה לי לשכוח שאני בחברת בנות בלבד, כי העיניים שהיא נעצה בי היו של גבר שמתחיל איתי

רחבת ריקודים לבנות בלבד. ברקע שיר חסידי נלהב, שתנועותיו נקבעו על ידי מועצת המרקידים של ריקודי העם בארץ. האוויר דחוס ולח ומלא פטפוטים אינסופיים, צרחות התלהבות וידיים מונפות באוויר בהתאם לתנועות הרגליים.

הצטרפו לדף הפייסבוק של ynet לקבלת עדכונים

בואו להגיב גם בדף הפייסבוק של ynet יחסים

זה חוג שנועד לבנות הציבור הדתי שרוצות לרקוד בנפרד, אבל בפועל יש שם בנות מכל הסוגים האפשריים: סבתא בת 80 שמרקדת לצד תלמידת תיכון, בנות שֵרות לצד סטודנטיות בוגרות, נשואות ליד רווקות, חילוניות לצד דתיות, חרדיות לצד בנות עקיבא. אמהות טריות יושבות בצד, מניקות את הצאצא לצלילי המוזיקה הרועשת, ומיד מזנקות לתוך המעגל כשהוא חוזר לעגלה או עובר בן אלפי הידיים שרוצות להחזיק בו לרגע של נחת.

גם אני מקפצת שם, בריקודי מעגל, שורות או זוגות. כן, רוקדים שם בזוג - בת אחת היא ה"גבר" לצורך אותו ריקוד, והשנייה היא ה"אשה". משחק תפקידים שמאפשר לכולם להיות מרוצים. כל מי ששומרת נגיעה עדיין יכולה ללמוד ריקודי זוגות, כל מי שאוהבת להוביל יכולה להיות גבר, כל מי שרוצה לקפץ בלי עיניים גבריות שמגבירות את המתח המיני יכולה לעשות זאת בחופשיות.

פעם אחת אני מוצאת את עצמי נטולת "בן זוג" לפני ריקוד שמאוד אהבתי. בתסכול, אני מעבירה את עיניי על פני האולם הדחוס ומחפשת עוד משהי שנמצאת במצב דומה לשלי, נטולת פרטנרית, או כמו שקוראים לזה שם - נטולת זוגה.

בגחמת התלהבותי, אני מציעה את ידי לבחורה הראשונה הבודדה שנקראת בדרכי, שואלת אותה את השאלה ששומעים לעיתים כה תכופות בריקודי הזוגות באולם הזה- "את בן או בת?"

היא עונה לי - "בן".

"מצוין", אני מחזירה, "אני בת, אז בואי נרקוד".

"את בן או בת?" (צילום: Shutterstock)

אנחנו נכנסות למעגל הזוגות. הרגליים שלנו נתקלות זו בזו, אבל זה מקובל בתחילת ריקוד. מסביבנו מחוללות חצאיות ומכנסיים בצבעים שונים ובאורכים שונים. הדקות עוברות, ואני מרגישה שהיא צדקה - היא באמת ה"גבר" במערכת הזוגית הרגעית המפזזת שיצרתי שם רק כדי להשביע את הרעב שלי לרקוד. היא גרמה לי לשכוח שאני בחברת בנות בלבד, כי העיניים שהיא נעצה בי היו של גבר שמתחיל איתי.

הבנתי שמשהו שונה הפעם מהרגיל

עוד סיפור:

חשבתי שהפטמות שלה מנסות לומר לי משהו

אלינוריגבי

שלא תחשבו שאני כזה שטחי. רינה גם מאוד הרשימה אותי מבחינת האישיות שלה. כן. היא נראתה לי אישיות שאפשר יהיה להכניס בקלות למיטה. והרי זה כל הרעיון בריקודי עם. אני לא חושב שבאמת יש מישהו שנהנה מעצם הקפיצות המטופשות

חשבתי שהפטמות שלה מנסות לומר לי משהו

למבטים שלה היתה משמעות מיוחדת בעיניה, והיא היתה מודעת לחלוטין לזרועותיה שהקיפו אותי כחלק מהריקוד. בכל פעם שידינו נפגשו או שהיא דחפה אותי לסיבוב, היא חייכה חיוך מרוצה. כשהרגשתי שכל מה שאני רוצה זה לברוח משם, הבנתי שמשהו שונה הפעם מהרגיל.

כשהסתיים הריקוד, היא צעדה איתי אל עבר צידי האולם. מצאתי את עצמי מהר מאוד נשענת על הקיר כשהיא מולי, במבטיה הבולעים ובחיוכה שהזכיר לי את זה של ג'ורג' קלוני.

כשהקשבתי לעצמי באותם רגעי שיחה, וכשבחנתי את התנהגותי באינטראקציה שנוצרה בינינו, גיליתי לתדהמתי שאני בכוננות "נפנוף" - אומרת את הדברים שאני אומרת לגברים בלתי רצויים שמתחילים איתי ומשדרת בשפת גופי את אותם הדברים.

הייתי עסוקה בלחפף גבר שמתחיל איתי, רק שזה לא היה גבר, זו היתה אשה!

אכן, יש שם בנות מכל הסוגים: סבתות לצד צעירות, חילוניות לצד דתיות, סטודנטיות לצד בנות שירות, לסביות לצד סטרייטיות.

ואז התחיל המוח המדעי שבי לתהות: הרי ידוע שמוח נשי ומוח גברי שונים זה מזה בפעילות ובגודל של כל מיני אזורים מוחיים. האם גם מוחם של החד-מיניים שונה? ואם כן, ממי הוא שונה, ממוח גברי או ממוח נשי? האם הם נמשכים זה לזה כמו שגבר נמשך לאשה ולהפך? האם הפרומונים - המולקולות הקטנות של משיכה מינית שבני אדם מפרישים - משפיעים על מוחם באותה צורה שהם משפיעים על סטרייטים?

התשובות בפעם הבאה.