דו"ח ממשלתי: קציר מלח למניעת הצפה בים המלח
החברה הממשלתית להגנת ים המלח פירסמה דו"ח בו נקבע חד משמעית: יש לקצור את המלח בקרקעית בדרום האגן, על מנת למנוע את המשך עליית המפלס והצפת המלונות. מדובר באפשרות יקרה יותר מהחלופה השנייה לפיה יש להרוס את המלונות ולבנותם במקום חדש - אך גם סביבתית יותר
החברה הממשלתית להגנת ים המלח (חל"י) פירסמה היום (ג') את הדו"ח הסביבתי שגובש עבורה, ובו נקבע חד משמעית: יש לקצור את המלח בקרקעית דרום האגן, על מנת למנוע את המשך עליית המפלס והצפת המלונות.
המשמעות: במידה ומסקנות הדו"ח יאומצו על ידי שר התיירות סטס מיסז'ניקוב ויאושרו בהמשך על ידי הממשלה - יוקם באזור דרום ים המלח מסוע, שעליו יסיעו את המלח מבריכות האידוי של המפעלים, אל האגן הצפוני.
מבחינה כלכלית, חלופת קציר המלח נחשבת לחלופה היקרה יותר. על פי תחשיבים שבוצעו בחברה הממשלתית, עולה כי חלופת הרס המלונות, הקמת סוללה גבוהה שתגן עליהם מפני עליית המפלס ובנייתם מחדש באזור מרוחק יותר - תעלה 3 ל-4 מיליארד שקל.
חלופת הקציר לעומת זאת, מוערכת בתחשיבי החברה בחלופה היקרה יותר שעלותה עומדת על כ-7 מיליארד שקל.
בדו"ח מנמקים המומחים את בחירתם בחלופת הקציר, בכך שמדובר בחלופה שממילא לא יהיה מנוס אלא לבצעה בשנת 2035. כמו כן, המומחים מבהירים כי חלופת העתקת המלונות תחייב הגבהה של הסוללות באזור - פעולה שתצריך כרייה מסיבית. בהשוואה לחלופת הזזת המלונות, מדובר בהפרש של בין 8 ל-14 מיליון טונות חומר גלם.
בנוסף, חלופת העתקת המלונות תגרור לדבריהם תנועה של רבבות משאיות באזור - מה שיביא לנזקים סביבתיים קשים לאזור.
המפלס עולה בהתמדה
בניגוד לאגן הצפוני של ים המלח, שם המפלס יורד בהתמדה בין השאר כתוצאה משאיבת המים על ידי המפעלים, הרי שהאגן הדרומי, שלחופיו שוכנים המלונות, הוא למעשה בריכות אידוי של מפעלי ים המלח - שאליהם מוזרמים המים ובהן המפלס עולה בכ-20 ס"מ מדי שנה. מפעלי ים המלח שואבים מים מהחלק הצפוני במטרה לאדותם לטובת הפקת אשלג וחומרים אחרים, ואת השארית משליכים לחלק הדרומי. באזור זה פועלים כ-14 בתי מלון עם אלפי חדרים, המרוכזים במתחמי התיירות "עין בוקק" ו"נווה זוהר" לחופי בריכת אידוי מספר 5.
מלונות ים המלח. כנראה יישארו במקומם (צילום: משה מילנר, לע"מ)
הדו"ח, שגובש על ידי צוות מומחים בראשותו של פרופ' אלון טל, פרופ' אורי מינגלגרין ומר מוטי קפלן, קובע כי קיים יתרון משמעותי לחלופת קציר אך מדגיש כי יש לבצע את הקציר תוך הימנעות מפגיעה בנחל צאלים.
כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, חלק מן העיכובים שהיו בפרסום הדו"ח נבעו כתוצאה מחילוקי דעות בין המומחים השונים שעבדו על הכנת הדו"ח. חוות הדעת האקולוגית בדו"ח, שהיוותה רק פרק אחד בדו"ח הסביבתי, הוכנה על ידי פרופ' יוחאי כרמל מהמחלקה להנדסה סביבתית בטכניון וקבעה דווקא כי מבחינה אקולוגית כדאי להרוס את המלונות ולבנותם מחדש.
בחברה להגנת הטבע, החברה בפורום להצלת ים המלח, אמרו בתגובה כי קציר המלח הוא הפתרון העדיף ביותר לסביבה ורק הוא ישמור על האיזון בין המשך תפקוד מפעלי ים המלח ומניעת פגיעה בפעילות המלונאית וערכי הטבע שבאזור".
לדבריהם, "חלופה זו אינה דורשת פעולות כרייה וחציבה נרחבות מנחלי מדבר יהודה, כמו החלופות האחרות, ולכן מבחינה סביבתית היא עדיפה באופן משמעותי, אנו קוראים לשר התיירות סטס מיסז'ניקוב ולממשלה לאמץ את מסקנות הדוח ולקדם במהירות האפשרית וללא עיכובים את חלופת קציר המלח".
לפנייה לכתב/ת 
