אחיו של קצב על דחיית המאסר: מודה לאלוהים

בסביבתו הקרובה של הנשיא לשעבר, משה קצב, קיבלו את החלטת בית המשפט העליון לדחות את כניסתו לכלא באנחת רווחה. האח ליאור הגיע בצהריים (יום ד') לביתו של קצב בקריית מלאכי ואמר לעיתונאים: "הודו לשם כי טוב, כי לעולם חסדו". 

מוקדם יותר החליט השופט יורם דנציגר לקבל את בקשתו של קצב לעכב את ביצוע עונש המאסר שנגזר עליו, 7 שנים בפועל, עד להכרעה בערעור שהגיש. הוא החליט על עיכוב ביצוע עד לאחר ההכרעה בערעור שהגיש קצב. "לא ניתן לומר שסיכויי ערעורו של קצב הינם משוללי יסוד, וזאת מבלי לקבוע מסקנות בדבר", קבע בנוגע לאישום באונס.

"פאוזה מול המסלול שכולם הלכו בו על עיוור"

בשיחה עם ynet אמר אחד ממקורביו של קצב כי ההחלטה כמוה כ"אור קטן בקצה המנהרה החשוכה" שבה התנהלה הפרשה עד כה. "הייתה לנו תקווה שהשופט דנציגר שבא מהשוק הפרטי ולא מחויב לפרקליטות, יביא ראייה אחרת, ויפתח את העיניים", אמר המקורב, "עם כל הכבוד, הכול בסוף מגיע מתוך אג'נדה, ברגע שזה היה מישהו מבחוץ בלי אג'נדה ולא מהמאפייה של הפרקליטות, הייתה תקווה ליחס אחר". לדבריו, "פתאום מישהו בא, ונותן פאוזה מול המסלול הזה שכולם הלכו בו על עיוור - המשטרה, הפרקליטות, התקשורת, כך שיש כאן תקווה קטנה".

גם בצוות ההגנה של קצב הביעו שביעות רצון מהחלטת השופט. "אנו שמחים על ההחלטה הצודקת בנסיבות העניין, המלמדת כפי שטענו לכל אורך הדרך כי ישנן בעיות קשות מאוד בראיות כנגד מרשנו", אמר עו"ד אבי לביא, המייצג את קצב יחד עם עורכי הדין ציון אמיר, אביגדור פלדמן ומיקי חובה. "ההחלטה היא צודקת וראויה בנסיבות העניין",

הוסיף עו"ד חובה.

השופט דנציגר הסביר כי לפי הנוהל שקבע בית המשפט העליון, צריכים להתקיים שלושה קריטריונים כדי שריצוי המאסר יחל מיד, אולם שניים מהם - החשש לפגיעה בביטחון הציבור אם ישוחרר קצב במהלך תקופת הערעור והאינטרס הנעוץ באכיפה אפקטיבית של הדין הפלילי ובהרתעת עבריינים פוטנציאליים - אינם מתקיימים במקרה זה.

קצב הורשע בשני מקרי אונס של א' שעבדה תחתיו במשרד התיירות ובמקרים נוספים של תקיפה מינית. בית המשפט המחוזי גזר עליו 7 שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי ותשלום פיצויים של 125 אלף שקלים.