מארי הפצירה, רוני החליט לפתור את "בעיית רוז"

הכרעת הדין במשפט בו הורשעו בצהריים (יום ה') רוני רון ברצח נכדתו רוז ומארי פיזם בשידול לרצח בתה הקטנה, מפרטת את מערכת היחסים בין בני הזוג, ואת הדינמיקה שהביאה לרצח המחריד. השופט אברהם טל מבית המשפט המחוזי בפתח-תקווה כתב כי "במערכת היחסים בכללותה, לרבות בכל הקשור לרוז ולבנות האחרות, השליטה הנאשמת בדרך כלל את רצונה על הנאשם".

השופט טל כתב בהכרעת הדין, כי "פער הגילאים בין הנאשמים והמראה השונה שלהם, כשהוא חסון והיא רזה ושברירית - אינו מעיד על יחסי הכוחות ביניהם". הוא

 הביא לדוגמה את העובדה שרוני רון מכר את ביתו במודיעין והמשפחה עברה לגור בנתניה, "כמימוש רצונה של הנאשמת".

בהכרעת הדין מוזכר מכתב שכתבה מארי פיזם לרוני רון: "אני לא יודע איך לדבר איתך על זה. זה קשור לרוז", כתבה לו. "זה קשה מדי בשבילי. היא הורגת את השמחה שלי. אני לא טובה אליה. אני לא רוצה לראות את עצמי רעה, שאתה תראה אותי רעה, שהתינוקת תראה אותי ראה. אני מעדיפה לעצור את כל זה, שהיא תצא מחיי. אני יודעת שהמילים שלי חזקות וקשות. מה אתה חושב על זה? מה אנחנו הולכים לעשות? אני לא רוצה שהיא תערער את היציבות שלנו, את הבנות שלנו, את המשפחה שלנו".

עוד כתבה מארי פיזם לרוני רון: "רוז נמצאת פה כבר 4.5 חודשים, ואני לא מרגישה טוב מאז... אני רוצה שהיא תלך... אני חושבת שעבורה ועבור שתי בנותינו, בשבילנו, זה הפיתרון. החיים יהיו טובים יותר בלעדיה, שקטים יותר, מתוקים יותר עבור כולנו. אני רוצה שתבטח בי, רוני, אני מחכה לתשובה ממך".

החלטה מתוכננת לרצוח

השופט טל גם פירט מה עשה רוני רון כדי לחפות על מעורבותה של מארי פיזם ברצח. "אהבתו של הנאשם לנאשמת ודאגתו לה ולבנותיהם באה לביטוי בחקירותיו במשטרה, כאשר עשה הכל על מנת לנתק את הנאשמת ממותה של רוז, לרבות בכל הקשור לידיעת הדברים לאחר מותה של רוז, שבה מודה הנאשמת".

בהכרעת הדין מפורט גם מדוע ניסו בני הזוג להרחיק מהם את הילדה, שהיתה בת 4 בהירצחה. "לאור הקשיים שהנאשמים נתקלו בהם בגידולה של רוז, בצד בנותיהם הקטנות, הם עשו הכל על מנת להרחיק את רוז מביתם", כתב השופט טל. "היוזמת בעניין זה היתה הנאשמת, אשר דרשה מהנאשם לעשות הכל על מנת שרוז לא תהיה בבית והיתה מוכנה שתגדל אפילו בבית אמו, שנואת נפשה, ושתחזור לצרפת, למרות ששם היה לה רע, אך הנאשם התנגד לכך".

מארי פיזם ורוני רון בבית המשפט, היום (צילום: ראובן קסטרו)

אבל, כשבני הזוג לא הצליחו למצוא מסגרת אחרת, כך על-פי הכרעת הדין, רוני רון רצח את נכדתו. "כשהנאשמת לא חדלה מלהפציר בו להיפטר מרוז לצמיתות, הוא גיבש את החלטתו לפתור את 'בעיית רוז' באופן סופי ולגרום למותה. מדובר בהחלטה שהתקבלה בכורח ההפצרות והדרישות, אך לא מדובר בהחלטה ספונטנית, אלא בהחלטה מתוכננת - כפי שמוכיחה לקיחת תיק הנסיעות גדול המידות שבו נמצאה גופתה של רוז, וכפי שמוכיחה השלכתה כשהיא בחיים או השלכת גופתה לאחר מותה בתוך התיק למימי הירקון".

השופט טל כתב עוד בהכרעת הדין, כי הוא לא מתעלם מהטענה שמעשהו של רוני רון היה אווילי מבחינתו, שכן דבר היעדרה של רוז היה אמור להתגלות. "הנאשם לא העריך את התעניינותן של אמו ואחיותיו או של סבתה של רוז בצרפת, כפי שאמנם קרה לאחר חלוף זמן מאז שנעלמה", כתב השופט טל.

לא רצח ברכב

לגבי דבריו של רוני רון, כי הכה למוות את נכדתו בזמן שהיו ברכב, קבע השופט כי הוא לא מאמין לגירסה זו. הוא קיבל חוות דעת של איש זיהוי פלילי במשטרה, שלא מצא דם ברכב. "בעוד שבחקירותיו במשטרה אמר הנאשם שהוא נתן לרוז

 ופלה והיא לא רצתה אותה, אלא נגעלה ממנה ולכן הוא סטר לה, אמר הנאשם בעדותו שהיא ביקשה ממנו שייתן לה את הוופלה והוא סטר לה כדי שתפסיק לקפוץ ברכב ולדפוק את ראשה בתקרת הרכב".

עוד קבע השופט, כי "גרסת הנאשם, לפיה רוז שברה את המפרקת ונחנקה כתוצאה מהמכה שהנחית על פניה וכי זב דם רב מפניה ולכלך את בגדיו ואת רכבו, נסתרת בממצאי הנתיחה". השופט הוסיף, כי היתה כוונה תחילה לרוני רון. "גם אם הייתי מקבל את גרסתו של הנאשם, לפיה מותה של רוז נגרם כתוצאה ממכה שהיכה אותה ברכבו, לא הייתי מקבל

 את טענתו שמדובר במכה שהנחית עליה בשוגג וללא כוונה לגרום למותה, שכן התנהגותו לאחר המכה היא התנהגות מפלילה שיש בה כדי ללמד על כוונתו לגרום למותה".

לבסוף הסביר השופט טל, מדוע החליט להרשיע את רוני רון ברצח. "הלכה פסוקה היא שניתן להרשיע נאשם על סמך ראיות נסיבתיות, אשר מובילות למסקנה החד משמעית שהוא ביצע את העבירה המיוחסת לו גם כאשר מדובר בעבירה של רצח וגם אם אין ראיה מדעית או ראייה ישירה לאופן ולמועד גרימת מותו של הקורבן. במקרה שבפנינו יש בראיות המהימנות שהובאו על-ידי התביעה באשר לנאשם ובהיעדר הסבר סביר ואמין לנסיבות מותה של רוז כשהיתה עם הנאשם, כדי להביא למסקנה החד משמעית שהוא גרם בכוונה תחילה למותה של רוז".