"אובמה נאיבי לחשוב שיפתור הכל בדמוקרטיה"

את עיקר נאומו על המזרח התיכון הקדיש ברק אובמה לשינוי ההיסטורי שהתחולל באזור כולו ושיבח את מאבק האזרחים באשר הם למימוש זכויותיהם הדמוקרטיות. "המאורעות בששת החודשים האחרונים הראו לנו שאסטרטגיות של דיכוי ופילוג לא יעבדו עוד", אמר נשיא ארצות הברית בנאומו. כיצד ייזכר נאומו של אובמה במזרח התיכון? מי יצא מרוצה ומי יכול להרגיש קצת מאוכזב? ולאן הולכים מכאן? ynet שאל, המומחים השיבו.

נאום אובמה על המזרח התיכון - עדכונים אחרונים ב-ynet:

• רה"מ לאובמה: תתחייב לגבול בטוח, ללא פליטים
• בין אובמה לנתניהו. כל המחלוקות וההסכמות
• חמאס על הנאום: לא זקוקים לשיעור בדמוקרטיה
• דמוקרטיה במזה"ת - נאיביות אמריקנית? דעתכם בפייסבוק של ynet
  

"אובמה זיהה נכון את הצורך להתערב בשלב רגיש זה, לאחר המהפכות המוצלחות במצרים ובתוניסיה, ולנסות לנתב את המשטרים שלהן לכיוונים חיוביים", אמר ל-ynet ד"ר בועז גנור, מנהל המכון לחקר הטרור במרכז הבינתחומי הרצליה. עם זאת הוא הזהיר כי הסכנה הגדולה ממנה חוששים רבים היא כישלונם של המשטרים בקהיר ובתוניס ועלייתם של גורמים קיצוניים לשלטון כמו 'האחים המוסלמים'".

ד"ר גנור ראה בעין חיובית את החלטתה של ארה"ב למחוק למצרים חוב בסך מיליארד דולר, אך אמר כי "צעד זה חייב להיות מלווה בפיקוח והכוונה שיובילו לקידומה של מצרים".

"אובססיה אמריקנית לדמוקרטיה"

לאורך כל נאומו חזר אובמה פעמים רבות על המילה דמוקרטיה ועל הצורך בכינון משטרים דמוקרטיים במזרח התיכון.

לדעת ד"ר גנור, האמונה של הממשל בוושינגטון ביכולת הדמוקרטיה לפתור כל בעיה מקורה ב"נאיביות אמריקנית".

"לממשלים האמריקנים האחרונים - של ג'ורג' בוש וברק אובמה - היתה אובססיה לגבי האמונה שדמוקרטיה היא פתרון לכל דבר. צריך לזכור ולהבין שבחירות דמוקרטיות אינן ערובה להתקדמות", אמר ד"ר גנור והזהיר מפני כישלון המשטר החדש במצרים.

לדבריו, "אנחנו נמצאים ערב הבחירות במצרים, איש לא יכול להבטיח שהתוצאות בקלפי יביאו לשיפור המצב במדינה. לא בטוח שמי שייבחר להנהיג את המדינה יוביל לשקט באזור כפי שהיה בתקופתו של חוסני מובארק".

"החשש הגדול - עליית קיצונים". המונים בכיכר א-תחריר בקהיר (צילום: AP)

גם פרופ' משה עוז, פרופ' ללימודי האיסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית ומומחה בעל שם עולמי לסוריה, הצטרף לדעתו של ד"ר גנור ואמר ל-ynet כי החשש הכי גדול בקרב ארה"ב וישראל הוא שהאלטרנטיבה למשטרים שנפלו או שייפלו במזרח התיכון תהיה קיצונית יותר - "האחים המוסלמים" לדוגמה. 

"נאום מאוזן עם נטייה קלה לישראל"

בחלק השני של נאומו התייחס הנשיא האמריקני לסכסוך הישראלי-פלסטיני ואמר כי המשא ומתן בין שני הצדדים חייב להתבסס על קווי 1967. "נאומו של אובמה היה מאוזן עם נטייה קלה לכיוון ישראל". כך סיכם פרופ' משה מעוז את נאומוו של אובמה בהיבט הישראלי-פלסטיני.

היכן באה לידי ביטוי ה"פרו-ישראליות" בנאומו של אובמה? לדברי פרופ' מעוז, "הפרו-ישראליות מתבטאת בכך שהוא הדגיש שהוא ידאג לביטחון ישראל, שהמדינה הפלסטינית צריכה להיות מפורזת ושאין לכפות שלום. הוא אמר שצריך קודם כל לדון בנושא הטריטוריאלי והביטחון ואחר כך בשתי הסוגיות הרגישות - ירושלים והפליטים".

לדעתו של פרופ' מעוז, בהנהגה הישראלית יכולים להיות מרוצים מנאומו של אובמה. "אני חושב שבנימין נתניהו שמח לשמוע זאת. אובמה יכול היה לומר שיהיו שתי בירות בירושלים. הוא אמר זאת בעבר אך לא חזר על זה. הוא יכול היה לומר שחלק מהפליטים ישובו לישראל ולא אמר את זה. הוא גם דיבר על ישראל כמדינה יהודית, וגם זה חשוב". 

"המפגינים לא צריכים את הדיבורים של אובמה". סוריה (צילום: AP)

אם בירושלים חששו מנאום אובמה, הרי שפרופ' מעוז סבור כי הנאום היה פחות גרוע לישראל משחששה בתחילה. אך ציין ש"ממשל אובמה עדיין אמר שימשיך לנסות למצוא פתרון - אך בלי כפיה". 

"המאוכזבים הגדולים מהנאום - הפלסטינים"

ובחיים כמו בחיים, לצד הצד המרוצה, גם כאן יש מי שמאוכזב. לפי פרופ' מעוז, מדובר בעיקר בפלסטינים שלא הסתפקו כנראה בביטוי הקסם "קווי 1967" בנאומו של אובמה. "הפלסטינים והערבים יהיו מאוכזבים מהנאום. הם לא קיבלו את מזרח ירושלים ואת בעיית הפליטים. הסוגיות הללו יידחו. בנוגע לקווי 67', לא מדובר בדבר חדש משום שהקהילה הבינלאומית תומכת בזה מזמן וגם ארה"ב. בהיבט זה, הפלסטינים והערבים ייצאו לא מספיק מרוצים".

על הדברים התקיפים שאמר אובמה בנאומו על נשיא סוריה בשאר אסד, אמר פרופ' מעוז כי "אובמה גינה את הדיכוי ושיבח את אומץ האוכלוסייה הסורית, אבל הוא נתן ארכה לאסד ושתי אפשרויות - קדם רפורמות דמוקרטיות או הסתלק מהשלטון. מדובר באיום מרומז על סוריה. זה היה הרבה יותר עדין ממה שאמר על חוסני מובארק ועל מועמר קדאפי - שהוא עריץ ומדכא. הוא לא נקט באותה לשון כלפי אסד בדומה לזו שנקט כלפי קדאפי".

"נאום אובמה היה צירוף של אידיאולוגיה ואינטרסים", הסביר פרופ' מעוז את מרכיבי נאומו של הנשיא האמריקני. "האמריקנים מחזיקים באידיאולוגיה של דמוקרטיה וחופש אך בסוריה יש להם אינטרסים", הוא אמר.  

"התערב צבאית בלוב בגלל חומרת המצב". אובמה (צילום: AP)

מדוע לא פועל אובמה בצורה תקיפה כלפי המשטר הסורי, כפי שפעל כלפי המשטר בלוב? "הסנקציות האחרונות שהטיל ממשל אובמה על הנשיא אסד הן דוגמה לכך שארה"ב לא אדישה למצב בסוריה", אמר ד"ר גנור. לדבריו, "עדיין, היקף המעשים בלוב היה חמור פי כמה מזה שבסוריה ולכן הצריך התערבות צבאית, וצריך גם לזכור שבסוריה לא מוצו כל המאמצים הדיפלומטיים הבינלאומיים". 

"הסנקציות על אסד לא ישנו הרבה"

פרופ' מעוז לא מתרשם מהסנקציות שהוטלו על משטר אסד וגם לא חושב שלנאום אובמה תהיה השפעה על המפגינים בסוריה. "המפגינים לא צריכים דיבורים. גם הסנקציות עליהן הוחלט לא ישנו הרבה. כל זמן שאין מעורבות פיזית, זה לא ישנה הרבה", הוא אמר.

"האמריקנים לא צפויים להיות מעורבים צבאית בסוריה בגלל התמיכה של רוסיה, טורקיה וסין במשטר בדמשק. כרגע מדובר רק בהוצאת 'כרטיס צהוב' לאסד אך לא יותר מכך" אמר פרופ' מעוז. "אובמה נתן לאסד אופציה, אך מנגד אין כל סיכוי שהנשיא הסורי יילך לרפורמות דמוקרטיות".

לדברי פרופ' מעוז, אחת הסיבות לכך שאובמה נוקט ביד רכה כלפי אסד היא שהאמריקנים עדיין שואפים לדבריו לתווך בין סוריה לישראל. "ארה"ב עדיין מצפה שבשאר יוכל לספק את הסחורה. עם 'האחים המוסלמים' בשלטון, אין לצפות שיגיעו להסדר עם ישראל".